המדריך המלא לאבחונים דידקטיים
הכל על אבחון לקויות למידה או הפרעות קשב וריכוז
| אבחון הפרעות קשב וריכוז | אבחונים לא קונבנציונליים |
בילדותי, "להישאר כיתה" היה האיום הגדול ביותר על התלמיד והוריו, ואכן, כנגד חרבו המתהפכת של המושג הזה קמו מכוני אבחון רבים המאתרים בעיות ולקויות שונות. האבחונים נועדו, בין השאר, לאפשר לתלמיד להשיג הקלות במבחנים, בשיעורי הבית ובמטלות אקדמיות, ולהשתלב במסלולי הלימוד הרגילים.
אין ספק כי קיים צורך באבחונים מסוג זה. אחרי הכל, לימודים הם הנאה ופעמים רבות הקלות בעומס הלימודי, המסייעות לתלמיד להתארגן וללמוד באופן שמתאים ליכולותיו, ויכולות לתרום להנאתו מהלימוד. אבל את מידת ה"צורך" הזה ראוי לפרוט לפרטים, שכן בשנים האחרונות נראית זילות גם בתחום הזה, שהפך במידה לא קטנה לפרוץ.
מהו אבחון?
בכתבה הבאה נרצה להתחקות אחר המקרים שבהם אבחונים דידקטיים אכן יכולים לתרום רבות לילד. הדגש לא יהיה על השאלה "מתי צריך לאבחן?", אלא על הדרך שבה אבחון יכול לסייע לילד להבין את כישוריו ולהשתמש בהם כדי שהלמידה תהפוך להנאה. כמו כן, נעשה סדר בדברים, שאינם ברורים להורים רבים: מי מוסמך לאבחן בעיות למידה ובעיות קשב וריכוז? מהן דרכי האבחון? ומהו אבחון הוליסטי שנועד להשלים את האבחון הקונבנציונלי?.
אבל ראשית כדאי להגדיר את המונח השגור "אבחון". אז מה זה בעצם? אבחון הוא דרך להעריך בצורה שיטתית את אופן החשיבה של הילד על האסטרטגיות שבהן הוא משתמש כדי לפתור בעיות ולבצע מטלות. ילד מופנה לאבחון כשקיים פער בין תפקודו ואופן התנהגותו לבין רמת התפקוד ואופן ההתנהגות המצופים ממנו. פער כזה קיים, יש לזכור, לא רק כשילד מתקשה בלימודים, אלא גם כשמדובר בילד מוכשר במיוחד. הפער אינו בהכרח בין הישגים ליכולות, אלא יכול להיות גם בין היכולות הקוגניטיביות ליכולות הרגשיות של הילד.
הפניה לאבחון תתבצע מסיבות שונות: בגיל צעיר האבחון יכול לסייע להורים להחליט האם להשאיר את הילד שנה נוספת בגן ולא לעלות לכיתה א' בשנה הבאה. לעיתים ישנו ליקוי התפתחותי, וכדאי לברר האם ראוי בגינו להפנות ילד לחינוך מיוחד. במקרים אחרים האבחון מסייע להורים ולאנשי החינוך לחנוך את הילד על פי דרכו.
אבחון לקויות למידה
תחילת האבחון היא באיסוף מידע על הילד מגורמים שונים, כמו ההורים, המורים או הגננת. לאחר שמתקבלת 'תמונה' ראשונית ממה שמספרים ההורים או המורה, מותאמת לילד סדרת מבחנים, המכונה בעגה המקצועית "סוללת מבחנים" וכוללת מטלות שונות. המבחנים מספקים מידע על אופן החשיבה של הילד, על אופן התמודדותו עם בעיות, על תפקודו במסגרת המשפחתית ובמסגרת חברתית באינטראקציה עם בני גילו, על דימויו העצמי ועל עולמו הפנימי.
לעיתים, חוץ מסוללת המבחנים יוסיף המאבחן גם תצפיות על התנהגות הילד ועל אופן השתלבותו במסגרות כמו הגן או בית הספר. מטרת האבחון היא לנסות להבין למה קיים פער בין יכולותיו של הילד לבין תפקודו, ולהציע פתרון טיפולי שיסייע לו להתגבר על הפער הזה.
אבחון לקויות למידה ייעשה על ידי אנשי מקצוע מהתחומים הבאים: פסיכולוגים חינוכיים, שיקומיים או קליניים, נוירו-פסיכולוגים, וכן מאבחנים דידקטיים שעברו הכשרה ייחודית לצורך כך.
אורית ארסטר, פסיכולוגית בת.ל.מ. קיסריה-בנימינה – המרכז לטיפול פסיכולוגי, ייעוץ ואבחון, וכן בשירות הפסיכולוגי החינוכי בחולון, מציינת: "לאבחון לקויי למידה מגיעים אלינו ילדים שההורים או המורים מזהים אצלם קושי על רקע רגשי או קושי אקדמי. האבחון אמור לעשות סדר ולתת תמונה מובנית לגבי הילד ויכולותיו. ההפניה ניתנת בדרך כלל על ידי בית הספר והיא מאוד כללית, כשהאבחון אמור לברר מהם הקשיים: האם מדובר בקושי שבא לידי ביטוי אך ורק במשימות לימודיות או גם בהתמודדות עם מטלות שאינן אקדמיות? האם מעורבים קשיים רגשיים המשפיעים על התפקוד הלימודי והכללי? ועוד".
התאמות בסוללת המבחנים
במוקד השני, שהוא האבחון הפסיכו-דידקטי, ישנם מבחנים השלכתיים. "למשל, מראים לילד תמונה של סצנה מחיי היום יום: ילד יושב לשולחן ולידו אישה. הילד מתבקש לספר מה לדעתו מתרחש בתמונה. התפישה העומדת מאחורי המבחנים ההשלכתיים הללו היא שהילד משליך על הסיטואציה הניטרלית את עולמו הפנימי, ומכך אפשר ללמוד איך הוא תופש את עצמו, את סביבתו ואת מקומו במשפחה. הסיפור שהוא מספר מלמד על החוויה הפנימית שלו, על חרדותיו ועל הפחדים שלו. לעיתים הוא גם מתבקש לצייר ציורים כמו עץ, בית או ילד, ותוכן ציוריו מלמד על מצבו הרגשי".
האם באבחון מתייחסים רק לתפקודים קוגניטיביים ורגשיים? מה לגבי קשיים במוטוריקה עדינה, למשל, שיכולים להשליך על קושי לימודי?
"ישנם גם מבחנים שבודקים את יכולותיו הגרפו-מוטוריות של הילד, כמו זכירת צורות והעתקתן. מבחנים אלה נותנים למאבחן מידע נוסף על הבשלות הגרפו-מוטורית של הילד, ועל יכולתו להתארגן במרחב ולפעול בצורה שיטתית. אכן ייתכן כי הבעיה היא בכלל מוטורית ולא קוגניטיבית או רגשית. בציור ניתן ללמוד גם על ליקויים במוטוריקה עדינה".
האם כל האבחונים כוללים סוללת מבחנים זהה?
"ישנה סוללה קבועה של מבחנים שמועברת לרוב הילדים, כאשר אופי המשימות והתכנים המוצגים לילד משתנים בהתאם לגילו. ילד בן חמש שטרם רכש יכולות קריאה וכתיבה אינו יכול לעבור מבחנים שמותאמים לתלמיד בית ספר. לבד מההתאמה לגיל הילד, המאבחן עורך התאמות קלות בסוללת המבחנים בהתאם לבעיה שמוצגת לפניו. למעשה, סוללת המבחנים מושפעת במידה מסוימת מהתמונה שמצטיירת מהדוחות שמתקבלים מההורים ומהצוות החינוכי של הילד".
"בדרך כלל סוללת המבחנים תכלול מבחן אינטליגנציה, אולם חשוב לציין כי מבחן כזה משקף את תפקודי החשיבה של הילד נכון לתקופת זמן מסוימת, בהווה", מדגישה ארסטר. "ההורים והצוות החינוכי נוטים לייחס משקל רב לציון האינטליגנציה, כי הם מנסים להבין לאן הילד מסוגל להגיע, בזמן שתוצאות המבחן הזה יכולות להשתנות במידת מה עם הגיל. הציון במבחן האינטליגנציה אינו הפרט החשוב ביותר באבחון, אלא רק נותן זווית נוספת לתמונה על מצב הילד נכון לעכשיו. חשוב להדגיש נקודה זאת כדי שתוצאת האבחון לא תקבע את תדמית הילד בעיני הסביבה המשפחתית והחינוכית".
ומה קורה לאחר המבחן?
ארסטר מציינת כי תוצאות המבחנים אינם הדבר היחיד שמעניין את המאבחן. "האבחון הוא תהליך ארוך שנמשך שעות ספורות, ובהן המאבחן מבלה עם הילד כשהוא קשוב רק אליו. בזמן הזה הוא מתרשם מהילד ומיחסו לאבחון גם באופן כללי יותר. הוא לומד, למשל, על דפוסי העבודה של הילד, על גישתו כלפי הלימודים, על המוטיבציה שלו ועל יכולתו לעבוד ברצף בסיטואציה של מבחן".
השלב הבא, שחותם את האבחון של לקויי למידה, הוא הדו"ח. לאחר השלמת התהליך האבחוני, המאבחן כותב דו"ח שבו הוא מתמקד בהמלצות בתחום הקוגניטיבי והלימודי, וכן בהמלצות בתחום הרגשי. מטרת הדו"ח היא לתת לאנשי המקצוע הכוונה איך לסייע לילד במסגרות השונות.
"אם מתגלה בעיה באבחון הדידקטי, כמו בעיית קריאה, ימליץ המאבחן על טיפול אישי בנושא הזה. ההמלצות יכולות להיות על הפחתת העומס בשיעורי הבית, על מתן הקלות במבחנים, ולעיתים קרובות גם על הוראה מתקנת של מורה המתמחה בקידום תלמידים עם לקויות למידה", מדגימה ארסטר.
"אם מתגלה בעיה רגשית, ישנה המלצה על טיפול רגשי בילד, על הדרכת הורים או על טיפול משפחתי. לעיתים תהיה הכוונה ספציפית למחנכת איך לתמוך בילד". ארסטר מודה כי בדו"ח מקבלים הקשיים מקום נרחב. "על מנת שהדו"ח יהיה מלא ומקיף אנו מנסים, בצד תיאור הקשיים, לתאר גם את כישוריו ונקודות החוזק של הילד, אך בפועל החלק הזה לא תמיד מקבל התייחסות מספיק נרחבת. הכישורים חשובים כדי שהגורמים המטפלים יידעו על אילו נקודות חוזקה הילד יכול להסתמך, ובאילו מכישוריו הוא יוכל להיעזר כדי להתגבר על בעיותיו".
בחלק השני של הכתבה: על אבחון בעיות קשב וריכוז»
בחלק השלישי של הכתבה: אבחונים לא קונבנציונאליים, ובהם אבחון בצבעים (אורה סומא) ואבחון ביומטרי, וגם: בעיות המצריכות אבחון דידקטי»
מתוך: מגזין הורים וילדים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה