המדען הקטן הלך לגן

פרופסור דן שכטמן, חתן פרס נובל, החליט להירתם לגידול הדור הבא של המדענים, בקרב ילדי הגן. למה חשוב להנחיל את נושא המדעים מוקדם ואיך עושים זאת נכון? מדעני העתיד כבר כאן

88 שיתופים | 132 צפיות

הוא יושב על האדמה הרטובה, ליד שלולית זעירה. ביד אחת הוא אוסף חופן אדמה ומשליך אותו בעדינות יחסית, השמורה לבני שלוש, הישר לתוך המים. כתמי בוץ ניתזים אל מכנסיו, המעוטרים בגווני חום. הוא פורץ בצחוק וממהר לאסוף עוד חופן אדמה, ולחזור על הפעולה בהתלהבות שאינה דועכת. לפני שממהרים להראות לו את הדרך הקצרה ביותר לחדר האמבטיה, כדאי לחשוב פעמיים. ההשתובבות החורפית הזו היא בעצם ניסוי מדעי, ואת ההתלהבות הזו כדאי לשמר – הפעוט המוכתם בבוץ עשוי להפוך ביום מן הימים למדען מצליח.

מי שנרתם לטובת לימוד המדעים בגיל צעיר הוא לא אחר מאשר פרופסור דן שכטמן, חתן פרס הנובל לכימיה. פרופסור שכטמן נענה לאחרונה לפנייתו של ראש עיריית חיפה, יונה יהב, לעמוד בראש התוכנית ללימודי מדעים וטכנולוגיה בגני הילדים העירוניים בחיפה, שמטרתה הקניית מושגי יסוד במדע וטכנולוגיה לילדים כבר בגיל הרך.

  • לקבלת גיליון דיגיטלי של מגזין המדע לילדים "גליליאו צעיר" לחצו כאן

לעורר את הדמיון

האם יש מקום לחינוך למדעים כבר בגיל צעיר כל כך? ד"ר ענת סלע, המפקחת הארצית על לימודי מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, סבורה שכן. "יש דברים שחייבים להתחיל בהם מוקדם ככל האפשר, ולימוד מדעים הוא אחד מהדברים הללו", היא אומרת. "אין גיל מוקדם מדי לפתח תהליכי חשיבה, אין גיל צעיר מדי כדי להיות סקרן, להשתמש בדמיון ולחקור את הסביבה".

לא מוקדם מדי להושיב בני שלוש מול מיקרוסקופ?

"הקונוטציה הנפוצה למונח 'מדע וטכנולוגיה' היא מאוד קוגניטיבית, כאילו מדובר בתהליכי חשיבה שצריכים להוביל לתוצרים מסוימים, לתוצאה מסוימת. חייבים לזכור שאנחנו מדברים על בני שלוש עד שש, ולגיל הרך יש תכונות מסוימות שמשפיעות באופן ישיר על אופי הלמידה. בגיל הזה הגבולות בין מציאות ודמיון מאוד רכים, פתוחים, לא נוקשים. אנחנו לא רוצים לאבד את זה.

"אלברט איינשטיין כבר אמר שהדמיון חשוב יותר מידע. אנחנו לא רוצים למהר לחתוך את חוט הדמיון של הילדים. הדגש הוא לא על ידע מסוים שאנו מעוניינים שכל הילדים ישננו, אלא על תהליכי חקר שכל ילד חווה בדרכו".

ד"ר סלע מציינת כי לימוד המדעים בגיל הרך כרוך בשני תהליכים – פליאה ודמיון. "חשוב לעורר את יכולת ההתבוננות, יכולת שלעיתים, בעיקר בחברה המהירה שלנו, נוטה להישכח. הורים נוטים למהר ממקום למקום, והילדים לומדים מאיתנו לרוץ במקום לעצור ולבחון את תופעות הטבע שסביב, תופעות מרתקות: עננים בשמיים, ציפורים עפות, זרעים נובטים.

"ההתבוננות הזו חשובה כל כך, מעוררת סקרנות, פליאה ומחשבה. חשוב לזכור שהלמידה המשמעותית טמונה בהתנסות בלתי אמצעית בחומרים – בוץ, אדמה, מים, ענף חתיכת בד, חרוזים – הדברים הללו לא מכריזים מה אפשר לעשות איתם ולא דוחפים לכיוון מסוים – הם מעוררי דמיון, וכאן בדיוק נמצאת הלמידה".


"אין גיל צעיר מדי להשתמש בדמיון ולחקור את הסביבה". אילוסטרציה: ingimage

לעודד את חקר הסביבה

איך מעוררים את הדמיון האינדיווידואלי במסגרת הגן?
"על תחום המדע והטכנולוגיה בגיל הרך אחראים שני גופים – האגף לחינוך קדם יסודי, שאחראי על הגיל הרך, ומינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, שפועל מגיל הגן ועד סוף י"ב, ואף מאוחר יותר. הדבר מאפשר רצף חינוכי מהגיל הרך ועד לתיכון. כמובן שלימוד המדעים בגיל הצעיר הוא ייחודי ונטוע לחלוטין בתוך האווירה המיוחדת של גן הילדים. חומרי ההוראה כוללים בין היתר חוברות הדרכה לגננת שעוסקות בלימוד רב חושי, וכוללות חקר יצורים חיים, חומרים, גרמי שמיים, מזג אוויר ועולם מעשה ידי אדם.

"החוברות מעוררות לפעולה, בין היתר מעודדות טיולים קטנים בסביבה הקרובה, אפילו בחצר גן הילדים. האמצעים ללימוד הנושאים השונים מגוונים, וניתן להיעזר באתר האינטרנט 'גנ-נט' המציע דוגמאות שונות ועזרי למידה. לימוד תחום המדעים הוא חובה, אבל לגננת יש השפעה רבה בנוגע לאופן שבו הנושאים נלמדים, ובנוסף יש בהחלט מקום ליוזמה אישית של ההורים, לכוון לתחום מסוים, לתרום מהידע שלהם, ללמוד יחד עם הילדים.

</table>

מדען בארגז החול
איך לעודד את הילדים לחקור את העולם?
* להתבונן סביב: לא למהר ולא להאיץ בילדים ובעצמנו. התבוננות בקן נמלים מעניינת ומלמדת לא פחות מעוד תוכנית טלוויזיה.
* שיודע לשאול: לעודד את הילדים לשאול שאלות, גם אם אנחנו ההורים לא תמיד יודעים את התשובות. אפשר ללמוד את הנושא יחד ולחקור בספרים ובאינטרנט – זה תורם לילדים וגם להורים, ומספק זמן איכות אמיתי יחד.
* לשתף את כולם: אם הילד מתעניין בנושא מסוים אפשר להציע לגננת לעסוק בו בגן או לערוך עם ילדי הגן פעילות משותפת. אפשר לבדוק אם קיימות בגן ערכות מדע, ולהתעניין בדרך שבה עוסקים בנושא. כדאי ליזום שיחה או פעילות המשך בבית עם הילדים.
* לצאת מהבית: מלבד ההעשרה במסגרת הגן, אפשר לקחת את הילדים למוזיאון מדע, לרשום אותם לחוג מדע ולקרוא יחד בספרים בנושאים שמעניינים אותם.
* לא משננים: אין טעם לצפות לדקלום נוסחאות או לשימוש במונחים מדעיים – בגיל הצעיר הדגש בלימוד מדעים הוא על פיתוח הסקרנות, הדמיון והחשיבה, ולא על שינון.

"גננות עשו תפנית גדולה באופן שבו הן מתייחסות להוראת מדעים וטכנולוגיה", מוסיפה ד"ר סלע. "בעבר המחשבה היתה שהגננת צריכה לבוא לגן עם תשובות, להיות מסוגלת לענות על כל שאלה שתישאל. כיום המצב שונה – הגננת לא חייבת לדעת הכל, כי הילדים לומדים לא פחות מהדרך שבה מבוגר מתמודד עם שאלה שאינו מסוגל לענות עליה".

ללמד חשיבה לוגית

"עיסוק במדע עם ילדים נועד להעצים את יכולותיהם וליצור אצלם סקרנות ועניין. למידה משותפת של הורים וילדים מספקת הזדמנות חינוכית לתרגל מודל תקשורתי נוח להורים וילדיהם, הממוקד בעשייה משותפת של חקר ולימוד תכנים, ללא מתחים", אומרת ד"ר אירית ורטהיים, ראש אגף חינוך ומבקרים במדעטק – המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל בחיפה.

"זו הזדמנות להתנסות בביצוע ניסויים מדעיים, שמידע עליהם אפשר למצוא בספרי מדע לילדים, בערכות לימוד, או להיעזר ביישומים וירטואליים באינטרנט. בכל מקרה, חשוב לאפשר לילד אינטראקציה עם הסביבה, מכיוון שילדים רוכשים ובונים ידע באופן פעיל במהלך אינטראקציה עם הסביבה, ובעיקר דרך משחק".

לימוד דרך משחק יכול להתבצע בדרכים שונות, בין היתר באמצעות ערכות מדע בגן, ביקור במוזיאון מדע ושיחה על המוצגים, השתתפות בחוגי מדע וכן הלאה. "אפשר להעביר תכנים שונים לילדים בגיל הרך בהיבט חווייתי", היא מסבירה. "הם אינם צריכים להבין מהו אלקטרון או מהו זרם או מתח, אבל הם יכולים לבנות במעבדות מעגלים חשמליים, והם יודעים לעמוד מול שאלות או מטרות שאנו מציבים לפניהם".

האם יש תועלת ממשית בלימוד מדעים בגיל צעיר כל כך?

ד"ר ורטהיים: "המפגש של הילדים בגן עם תחומי ידע שונים משפיע על יחסם ללמידה, למערכת החינוך, לחברה ולערכיה. כבר בגן ילדים מפתחים עמדות, אמונות ודעות שבהן הם ממשיכים להחזיק בבית הספר וכבוגרים. לימוד מדע בגיל הגן מאפשר להקנות לילדים מיומנויות מעשיות (בניות והרכבות) ועיוניות (חשיבה לוגית, יכולת ניסוח טענות, העלאת שאלות ומתן תשובות) שיקדמו אותם לאורך כל חייהם.

"בגיל הגן אפשר להטביע בילדים עמדות חיוביות למדע וטכנולוגיה, דבר שעשוי לגרום להם בעתיד לבחור בכיוון המדעי-טכנולוגי.בנוסף ניתן ליצור אצל הילדים מוטיבציה ללימודי מדעים על ידי שימוש במשחקים שמבוססים על תופעות שהילדים הכירו, כדוגמת התנסות במשחק עם מגנטים שמושכים דיסקיות ברזל.

"למרות שילדי הגן טרם רכשו שפה עם מערכות מושגים מסודרות ומובנות, אפשר ורצוי להעביר להם עקרונות המאפיינים את התרבות המדעית, כגון חשיבה לוגית, שימוש במכשירי מדידה, סבלנות, סובלנות, יכולת לעבוד בצוות ויכולת לפתור בעיות. חשוב לדעת מהן יכולותיהם של הילדים, ולטפח יכולות אלה באמצעות מטלות משמעותיות ומסקרנות".