המבצר הנסתר

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

ליפו העתיקה יש קסם משלה. אוכלוסייה מגוונת של ערבים ויהודים, עשירים ועניים ובני דתות שונות המתערבבים אלה באלה, סמטאות עקלקלות תחומות בבתים ישנים, חלקם משופצים וחלקם מתפוררים. רוח האקלקטיות שורה על הכל והופכת את יפו למפלט מהמודרניות החונקת של תל-אביב.

סיפורנו מתחיל ברחוב הצדף, בבית בן מאה שנה. חומה גבוהה מקיפה את הבית ודלת ברזל ירוקה מעניקה לו זהות וייחוד. כשהדלת נפתחת נגלה מראה שמרחיב את הלב: תקרות גבוהות, פטיו ירוק וחללים מסקרנים.

הכניסה

מבואה גדולה בכניסה מחברת בין הפטיו, פינת הישיבה, הסלון והמטבח. אבני כורכר יפואיות מחפות חלק מהקירות ומחזקות את הקשר בין הבית לסביבתו. בבית פינות ישיבה המאפשרות אירוח בסגנונות שונים: ספה ושולחן קפה בסלון, וליד הפטיו ובפינת טלוויזיה מרבצים ובהם מזרנים וכריות בטקסטורות ובצבעים שונים. המעצבת רונית ששון מכנה את המרבצים "פינות זוּלה" וחושבת שהם חלק משמח במיוחד בעיצוב הבית.



חלוקה למפלסים

החלל הגדול בקומה התחתונה של הבית מחולק למפלסים, היוצרים כמה אזורים אינטימיים ומזמינים. לפני השיפוץ הייתה הרצפה עקומה וחלק מהאריחים שבורים, וההחלטה לשמר את הריצוף המקורי יצרה בידול בין המפלסים: במבואה שולב שיש טורקי התוחם חלק מהרצפה לצורת שטיח מלבני, ופינת הישיבה הסמוכה לפטיו רוצפה באריחים בדוגמאות שונות שנרכשו מבתים מפורקים.

בעלת הבית הביאה איתה מדירתה הקודמת רהיטים, רובם בעלי מראה עתיק וכבד. המעצבת פיזרה חלק מהרהיטים הישנים בחדרים והם משמשים כמוקד החדר ומקבלים את הכבוד הראוי להם. רהיטים אחרים שופצו וייעודם שונה.



המטבח

למרות המספר הרב של החללים המזמינים, לב הבית והמקום שאליו כולם מגיעים בסופו של דבר הוא המטבח. בעלת הבית היא שפית ומעבירה סדנאות בישול, ולכן ביקשה שהמטבח יהיה גדול ומרווח. במהלך התכנון ניסו לשמר את צורתו המקורית של הבית, אך לאחר היכרות עם אורח החיים של המשפחה הוחלט לקבוע את החללים הציבוריים בקומת הכניסה. לשם כך אוחדו שני חדרים, אך הדלתות הישנות נותרו במקומן ושופצו, והן משמשות אלמנט עיצובי המחלק את הקיר בצורה סימטרית ומדגיש את המשקופים והקירות העבים.

מרכז הכובד של המטבח הוא אי ארוך מחופה באריחי קרמיקה לבנים פשוטים בשילוב רובּה אפוקסית. התקרה הגבוהה נתמכת בקורות מקוריות שלא שופצו. ארונות המטבח נצבעו ביד בירוק ובלבן שבור כדי להעניק להם מראה לא תעשייתי.

הדלתות עוצבו בדוגמת שתי וערב המעניקה מראה קל ואוורירי לקיר. אור רב מגיע מחלונות מרובעים מפרופיל בלגי ומפתחים עגולים מקוריים סמוכים לתקרה. פס בצבע שמנת בהיר בחלקו העליון של הקיר מוסיף עניין ומדגיש את גובה החלל.



צבע

צבע שימש כמוטיב עיקרי בעיצוב הבית, מכיוון שמצד אחד קל להשתמש בו והוא אינו מכביד על התקציב, ומצד שני הוא יוצר אפקט מרשים. המטבח אפור-ירקרק, ושירותי האורחים וחדר האמבטיה הסמוך לחדר השינה המרכזי נצבעו בסגלגל מעושן. פינת המשפחה נצבעה בצהוב-חול, גוון שהושג לאחר ניסיונות רבים ומזכיר את החולות הזהובים של תל-אביב.

חדרי השירותים

רוב התקציב הוקדש לשיפוץ המבנה עצמו, ולכן העיצוב מתבסס על אלתורים ועל מקוריות מבלי להתפשר על יצירת מראה אחיד ומגובש. דוגמה טובה ליישום תפיסת העיצוב אפשר לראות בחדרי האמבטיה ובשירותי האורחים. הפריט המרכזי בשירותי האורחים הוא שידת עץ עם כיור אובאלי. השידה הובאה מביתה הקודם של הלקוחה והכיור נרכש בסכום מצחיק.



קומת המגורים

מדרגות אבן מובילות לקומה השנייה, קומת המגורים. הרצפה מחופה בפרקט עץ כהה והצצה לחדרי הילדים מגלה סגנון עקבי: מיטות עתיקות שהועברו מהבית הקודם ורהיטים שעברו הסבה, כמו ארון עץ כבד שנצבע בירוק ודלתות הזכוכית שלו הוחלפו בבד. את התאורה מספקים גופי בסיס לא דומיננטיים וגופים נוספים שנקנו בפרוטות בשוקי פשפשים בעיירות חוף קטנות בספרד ובשוק הפשפשים ביפו.

אחת הפינות היפות בבית, אם לא היפה בכולן, היא מרפסת הגג. דלתות זכוכית מפרידות בין פנים הבית המעוצב לבין מרפסת פראית שמשקיפה לים. הרצפה מחופה בדק עץ אורן ונצבעה בצבע ירקרק המשמש לצביעת ספינות ומגן על העץ מאוויר הים המלוח. ריהוט רטאן, שולחן ישן דהוי משמש וצמחייה שופעת משלימים את המראה הים תיכוני והופכים את המרפסת למקום הנחשק ביותר בבית.

הכתבה המלאה פורסמה במגזין נישה אוקטובר 2009

לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה

הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter