המאור הגדול

ארבעה ספרים של הסופר מאיר שלו נכנסו לרשימת 50 ספרי הילדים האהובים ביותר במצעד הספרים של "הורים וילדים" ו"צומת ספרים", שנערך לקראת שבוע הספר. זוהי הוכחה נוספת לכך ששלו (64) הוא כנראה סופר הילדים הישראלי האהוב ביותר של זמננו. ומה הפלא? סיפורי הילדים החכמים שלו, המלווים כמעט תמיד באיוריו המצוינים של יוסי אבולעפיה, מלאים באהבת אדם וטבע, מצליחים להיכנס לתוך הראש הילדי ובה בעת לדבר גם אל ההורים. למרות שלמבוגרים שמור בהם חלק נכבד, הסיפורים של שלו חפים מהטפות מוסר צדקניות. "זה מאוד משמח", אומר שלו, בנו של המשורר יצחק שלו, אב לשניים (זוהר ומיכאל), וסב להדס, על הייצוג הנכבד שקיבל במצעד שלנו.

האם כתיבת ספרי ילדים השפיעה על האבהות שלך?
"ההיפך – התחלתי לכתוב ספרי ילדים לאחר שהפכתי לאבא, לפני הרבה שנים. הסיפורים נוצרו מכל מיני סיטואציות הוריות בבית המשפחה. 'אבא עושה בושות' ו'הכינה נחמה' קשורים בדברים שקרו לילדים שלי כשהם היו קטנים. עברו כבר כ-30 שנה מאז שהתחלתי לכתוב לילדים".

מוריד הגשם

מתוך הארבעה, הספר האהוב עלי ביותר הוא "הגשם של סבא אהרון" – מין מעשייה ישראלית עם הדים לסיפורי התנ"ך. גם מכתיבתך העיתונאית, נראה שאתה חובב גדול של ענייני מזג האוויר.
"אני מחובר לענייני מזג האוויר כי גדלתי במושב נהלל. סבא שלי, אהרון בן ברק, היה איש מזג האוויר של נהלל – זה שמודד את הגשם ומפרסם את כמויות המשקעים בעלון הכפר. אני זוכר היטב את המבט של האיכר שמסתכל על האופק ומחכה לגשם שיבוא. כילד קטן כבר חשתי כמה אנחנו זקוקים לגשם הזה".

ובאמת, פעמים רבות הגשמים העיקריים לא מגיעים עד חנוכה, כמו שמתואר בספר, וכולם חוששים משנת בצורת.
"זה מכניס את האיכרים ללחץ. אנשים שגרים בערים הגדולות לא מכירים את זה, כי הגשם יוצא להם מהברז. אולי חוץ מהירושלמים, עיר שחייתה מבורות מים, אליהם זה מדבר".

העלייה להר ושחרור העננים מהמערה מתוארים כמעמד תנ"כי כמעט.
"אני מתאר שם את המוחרקה, שעליה הוריד אליהו הנביא את הגשם אחרי הבצורת (מלכים א'). סבא אהרון וחבריו הטובים – סבא נחום וסבא יצחק, הם אנשי העלייה השנייה. אנשי העלייה השנייה היו דמויות תנ"כיות ממש".

כמעט בכל ספרי הילדים שלך אתה משתף פעולה עם המאייר הנפלא יוסי אבולעפיה.
"יוסי אייר את כל ספרי הילדים שלי מלבד אחד – 'מבול, נחש ושתי תיבות', אותו אייר האיטלקי עמנואלה דוצאטי. העבודה שלנו על הספרים משותפת. נהוג שהסופר מעביר את כתב היד להוצאה ואז מתאימים לו מאייר, אבל במקרה של יוסי, אני מתחיל לשתף אותו בסיפור כבר בשלב הטיוטה. אנחנו מחליטים יחד איזו אינפורמציה תעבור במילים ואיזו בתמונה. אחר כך שנינו נותנים את התוצאה לעם עובד".

"אין שום רומן למבוגרים שנגע ללבי כמו ספרי הילדים הגדולים של ילדותי". צילום: סם יצחקוב

מעבד ת'מילים

למבוגרים כתבת את "רומן רוסי", "בביתו במדבר", "עשו" ועוד רבים. מה ההבדל בין כתיבה למבוגרים לכתיבה לילדים?
"זה עניין די טכני – ההבדל הוא בכמות המילים. בספר ילדים מספר המילים קטן ואני כותב אותו בכתב יד, לא על מחשב. אני גם מנקד תוך כדי כתיבה. את הרומנים הארוכים אני כותב במעבד תמלילים. בספר ילדים יש יכולת לשלוט על העניינים במבט עין אחד".

אילו ספרים אהבת בילדותך?
"אין שום רומן למבוגרים שנגע ללבי כמו ספרי הילדים הגדולים של ילדותי. אהבתי את נחום גוטמן ('לובנגולו מלך זולו'), ואת השירים של אנדה עמיר ('שירי ילדים') וקדיה מולודובסקי ('פתחו את השער'). אהבתי גם את 'מיכאל סטרוגוב' של ז'ול ורן, זה ספר הרפתקאות שיש בו גם מימד נפשי. וכמובן את אגדות האחים גרים, סיפורי התנ"ך ומיתולוגיה יוונית".

מה דעתך על ספרות הילדים של היום?
"פעמים רבות יש בספרי הילדים של היום דידקטיות ורגישות מוגזמת. יותר מדי פוליטיקלי קורקט. מנסים כאילו להרגיע את הילד מכל מיני פחדים".

שניים מספריו של מאיר שלו

מעורר מחלוקת

ואם כבר מדברים על דברים מפחידים או מעוררי מחלוקת, הרי שספרו "אריה בלילות" עוסק בתחכום רב (לפחות לדעת המבוגרים) בפעילות הלילית שאבא ואמא נהנים לעיתים לעסוק בה. שלו הפך את הקולות המוזרים ששמע הילד יפתח לילה אחד לשאגות של אריה שאולי נמצא בגינת הבית. "הספר הזה הגיע לדיון בוועדת הכנסת לשלום הילד", אומר שלו. "הזמינו אותי לשם, אבל סירבתי לבוא. אמרתי שאני לא מכיר בזכותה של הכנסת לדון ולהחליט בענייני ספרות. זה לא חלק מהמנדט של הפוליטיקאים, להחליט מה הורים יכניסו הביתה".

את הרעיון לספר, לדבריו, קיבל דווקא בעת טיול עם בנו. "טיילתי עם מיכאל בן השלוש ביער ליד ירושלים, והוא רצה שאני אהיה אריה מפחיד, אבל אריה זקן ובלי שיניים כדי שתהיה לו שליטה על המצב", מספר שלו. "אז הבנתי את הצורך של הילדים להתקרב לבהלה וגם את הצורך להינצל ממנה, לשלוט במצב. יש שם תמונה ענקית ומפחידה של ראש האריה, שממלא את החלון של הילד. הילדים רואים את זה ומדפדפים מיד בבהלה קדימה, אבל אחר כך הם מדפדפים חזרה אחורה, כדי להיבהל כל פעם מחדש".

אז העם אמר שוב את דברו, אבל נסיים בנימה אישית. לאחרונה אני חש שיש מגמה כללית שנועדה לרדד את השפה, לא חשוב כרגע למה. אבל השפה היא חלק עיקרי וחשוב במיוחד בתרבות שלנו. מאיר שלו כותב למבוגרים ולילדים בעברית עשירה וישראלית מאוד, הנמצאת בשפע גם בכל אחד מארבעת הספרים שנבחרו במשאל הורים וילדים. וכך, בין סיפור טוב ומצחיק אחד למשנהו והאיורים היפים של אבולעפיה, ילדינו גם ילמדו משהו על העומק והגיוון של השפה העתיקה, שאנחנו מתעקשים להמשיך לדבר ולכתוב בה.