הם התגרשו, אני התחתנתי

הזוגיות וההורות של הורינו משפיעות על אלה שלנו ומהוות עבורנו מודל לחיקוי (או דווקא למרד). איך משפיעים גירושי ההורים על מערכות היחסים של ילדיהם?

88 שיתופים | 132 צפיות

"אני לא אתחתן אף פעם!", היתה חברתי לימור (34) שבה ומצהירה בשנות העשרים המוקדמות שלנו, שבהן נהגה לצאת עם בחור חדש מדי כמה חודשים, ולהראות לו את הדלת ברגע שהוא עשה קולות של רציני. לא הצקנו לה עם משפטים פולניים נוסח "ברגע שהמיועד יבוא תשני את דעתך" וכאלה. כמי שחוותה חזק את גירושי הוריה באותן שנים ולקחה על כתפיה את המשפחה כשאמה נכנסה למשבר, יכולנו היטב להבין מדוע שווה מוסד הנישואים בעיניה כקליפת השום.

"גירושי הוריי באו עליי בהפתעה", היא נזכרת. "תמיד קיבלתי מחמאות מחבריי על הזוגיות הנפלאה שלהם, בעוד שההורים של חבריי היו רבים כל הזמן וחלקם אף התגרשו. כיום אני מבינה שזה היה שורש הבעיה של הוריי – כאשר לא מדברים, בסופו של דבר הר הגעש מתפרץ, ומתגרשים".

בתפקיד המבוגר האחראי

לימור מספרת שהוריה הכירו כשאמה היתה בת 16 בלבד: "הוא היה הגבר היחידי בחייה, לכן כשהוא עזב את הבית היא התפרקה לחלוטין. כבת הבכורה והבוגרת (הייתי אז חיילת) נאלצתי לקחת את תפקיד המבוגר האחראי בבית. שני אחיי הצעירים חוו את הגירושין באופן שונה, כל אחד בהתאם לגילו. אחי האמצעי היה בגיל ההתבגרות, גיל שבו היה זקוק לדמות אב, והוא מעולם לא סלח לאבי על שנעלם לו בתקופה כל כך משמעותית בחייו. אחי הצעיר היה אז בן שלוש וחצי, והמשיך להיפגש עם אבי אחת לשבוע בהתאם להסכם המשמורת, ולכן הקשר ביניהם נשמר במשך השנים.

"אבי עבר מהפך שגרם לו, מסיבה שעד היום אינה מובנת לי, לנתק את הקשר גם איתנו, הילדים. אני מאשימה בכך את האישה שעבורה עזב את הבית והסיתה אותו נגדנו ונגד אמי. בנוסף, בשל הנתק בינו לבין אמי, אני נאלצתי להיות זו שמתאמת את הפגישות בין אבי לאחי הצעיר".

הנתק עם האב נמשך שנים רבות, ובמהלך השנים הוא הפך מאב מסור לילדיו ללא יותר ממכר זר עבור לימור ואחיה. לאחר שנים של קרירות, הפצע שהשאירה בה עזיבת האב מתחיל להגליד, ואף יחסיה עם אביה עלו על מסלול. בניגוד לאחיה האמצעי, שהיה בגיל ההתבגרות בזמן הגירושין ומסרב בכל תוקף לחדש את יחסיו עם האב למרות ניסיונות חוזרים ונשנים שלו ליצור עימו קשר, לימור מוכנה לאפשר לאביה להיות חלק מחייה הנוכחיים.

לפני כשבע שנים מצאה את בחיר לבה, וכיום היא נשואה ואם לבן חמש וחצי ולבת שנה. "לאחר שהתחתנתי, היחסים עם אבי השתפרו", היא מספרת. "בינתיים הוא נפרד מאותה אישה סכסכנית, והאישה שהוא חי איתה עכשיו, גם היא גרושה עם ילדים, מאוד נחמדה ומתייחסת לילדי כאל נכדיה לכל דבר. כיום אבי ואחי הצעיר מוציאים אחת לשבוע את ילדיי מהגן, וזה למעשה גם המפגש השבועי ביניהם, כך שהקשר ביניהם עובר דרך ילדיי. עם זאת אני שמה לב שאחי חושש לבקש ממנו דברים, למרות שאבי מוכן לקנות לו כל דבר. כנראה שהוא עדיין חושש מנטישה ולא חש לגמרי בנוח איתו".

שיתוף, הערכה הדדית והמון אהבה

אילו לקחים לקחת מגירושי הורייך לחיי הנישואים שלך?
לימור: "המשבר המשפחתי שעברתי לימד אותי שאסור לשמור דברים בבטן, ובזוגיות צריך לדבר על הכל. צריך גם לריב לפעמים ולהוציא כעסים החוצה, משום שכאשר שומרים כעסים ותסכולים בבטן, זה עלול פתאום להתפרץ יום אחד. לפעמים כאשר אנשים מחמיאים לי על הזוגיות שלנו אני נלחצת מהמחמאות, משום שזה פתאום מזכיר לי כיצד חבריי תמיד החמיאו לי כילדה על הזוגיות של הוריי, שהתגלתה בסופו של דבר כתרמית.

"גירושי הוריי ללא ספק מחדדים בי את הרצון לשמור על הנישואים ולנהל קשר בריא עם בעלי שמבוסס על שיתוף, הערכה הדדית והמון אהבה. אני מכירה בני זוג שהתחתנו רק משום שהיה לחץ על האישה ובגלל שהיא חשבה שזה הדבר הנכון לעשות משיקולים קרים ולא מתוך אהבה, וקשר כזה מעציב אותי. כדי לשמור על נישואים צריך ששני הצדדים ירצו לשמור על הקשר ושתהיה נכונות לוויתורים, ולזכור שבחיים שום דבר לא מושלם.

"דבר נוסף שלמדתי בעקבות ההתמוטטות של אמי לאחר שאבי עזב את הבית, הוא שהאישה צריכה להיות שותפה מלאה בניהול הבית ולדעת תמיד מה בן זוגה עושה ומה מצב החשבונות. אמא שלי סמכה על אבי במאה אחוז ולא ידעה כיצד לטפל בכל הנושאים הללו, וכאשר עזב היא מצאה את עצמה במצב של חוסר אונים. בסופו של דבר אני הייתי צריכה לתמוך בה ולסייע לה להשתקם, ולכן גם נשארתי לגור קרוב אליה".


אין ספק שהזוגיות של ההורים משפיעה על הזוגיות של ילדיהם. אילו': photos to go

הכל נפתח מחדש

"גיל הילד כאשר הוריו התגרשו הוא משתנה חשוב בהקשר להשפעה על חייו כבוגר. השלב התפתחותי שבו פרידת ההורים פוגשת את הילד הוא קריטי", מסביר עופר פלד, פסיכולוג קליני בכיר במרכז לבריאות הנפש גהה של קופת חולים כללית.

"כאשר הגירושין מתרחשים בעת שהילד צעיר מאוד, העניין פחות בעייתי, משום שעדיין אין לו את הכלים להתמודד עם הפרידה. בדרך כלל גם הדמות המטפלת שאליה הוא קשור נשארת איתו. מעבר לכך, כיוון שהילד מתחילת דרכו גדל למציאות של גירושין, תהליכי ההתקשרות שלו עם כל אחד מההורים מתעצבים בהתאם.

"בגילאים מאוחרים יותר של הילדות, הליך הגירושין עצמו עלול ליצור שבר בתהליכי ההתקשרות עם כל אחד מההורים, ונדרשת הסתגלות לשינויים שנוצרו. כאשר דמויות האב והאם כבר מוגדרות עבור הילד, קשה לו יותר להתמודד עם העזיבה של אחת הדמויות שאליהן הוא קשור. בגיל ההתבגרות, לעומת זאת, ישנם קשיים אחרים. זהו גיל שבו הילד מפתח את הנבדלות שלו מההורים ואת בניית הזהות עצמית, וכאשר אחד ההורים עוזב את הבית זה יוצר משבר אמיתי. בגיל מאוחר יותר, כאשר הילד בוגר מספיק ועבר את תהליך ההיפרדות מהוריו, הוא יכול לכאוב את הפרידה, אבל מסוגל להתמודד איתה".

"השלב ההתפתחותי שבו נמצא הילד בזמן הגירושין משפיע עליו בשלב מאוחר יותר, כאשר הוא בעצמו הופך להיות הורה. כאשר אדם שחווה גירושין אצל הוריו נמצא במערכת יחסים של נישואים, השלבים שהוא חווה נפתחים שוב. הדרך להתמודד עם מערכת היחסים שהוא מנהל תלויה במידה רבה ביחסים שהתנהלו סביבו בבית הוריו.

"אם היה סיפור של בגידה מצד אחד ההורים, זה משפיע מאוד על היחס לקשר – עד כמה אפשר לבטוח בבן זוג ומהו קשר זוגי, בהקשר לנרטיב המשפחתי. כאשר הגירושין באים במפתיע מבלי שהילדים חוו מריבות בבית והמשברים טואטאו אל מתחת לפני השטח, עלול להיווצר שבר ביכולת לתת אמון בבן זוג. השאלה היא עד כמה הנושא מעובד אצל אותו אדם שחווה את גירושי הוריו כדי שיוכל לבנות לעצמו מערכת זוגית שתהיה נקייה מההשפעות של הגירושין".

ואיך גירושי הסבים משפיעים על הילדים?
"היחס כלפי הילדים צריך להיות נקי עד כמה שאפשר מחוויות העבר. אתה צריך לזכור שלילד יש ישות עצמאית משלו וצרכים שונים – אין צורך לפצות אותו על חוסרים שאתה חווית כילד להורים גרושים. גירושין הם כמובן מאורע מאוד טראומטי לילדים, ואני ממליץ על ייעוץ מקצועי שיעזור גם לאדם הבוגר לעבד את התהליכים שעבר בילדותו.

"מדובר במערכת מאוד מורכבת ואין מתכון להתנהלות נכונה. חשוב להיות קשוב לעצמך, וגם לילדיך. להבין מאיפה אתה פועל ואילו רגשות מניעים אותך. הדבר נוגע גם ליחסים של הילד שלך עם הוריך. גם אם לך יש כעסים כלפי אביך, מגיע לילדיך לנהל עימו מערכת יחסים נקייה ממשקעים".