הלו, אתה שומע אותי?

הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter

אתם משמיעים לתינוק מוזיקה נעימה והוא לא מגיב. מרשרשים ברעשן בצד ימין והוא לא מפנה את ראשו. מרשרשים שוב בצד שמאל ומקבלים תגובה דומה. אולי הוא פשוט עייף או מרוכז במשהו אחר? כשהוא גדל מעט אתם מתחילים לקרוא לו בשמו, ואין תגובה. אולי האוזן שלו סתומה וכדאי לנקות באמבטיה? אחרי כמה פעמים כאלו, אתם מתחילים לחשוש שאולי יש בעיה. ישנם בתי חולים שעורכים בדיקת שמיעה לילודים, אך אם תינוקכם לא עבר אותה בימים הראשונים לחייו, הבדיקה הראשונה תיערך בטיפת חלב רק בגיל כמה חודשים.



חשיבות מכרעת לגילוי מוקדם

"בשנתיים האחרונות נערכת בדיקת סינון שמיעה ראשונה לתינוקות כבר בבית החולים במטרה לאתר תינוקות הסובלים מלקות שמיעה מוקדם ככל האפשר. ככל שמגלים מוקדם יותר, ניתן לשקם את הנזק ולהקטינו, וכך למנוע בעיות בדיבור ובתקשורת", מסביר ד"ר משה חייצ'יק, רופא מומחה אף אוזן גרון של שירותי בריאות כללית. "מדובר בבדיקה שאינה כרוכה בשום כאב או אי נוחות לתינוק, ובמהלכה נבדק מסלול עצב השמיעה מגזע המוח ועד האוזן. משמיעים לתינוק צליל שאמור לגרום לאוזן הפנימית ליצור גל חשמלי שנמדד על ידי מכשיר מיוחד. במידה שהגל קיים, שמיעתו של התינוק תקינה, אך אם האוזן אינה מגיבה לצליל, יש לערוך בדיקה מורכבת יותר".

"בדיקת הסינון היא בדיקה פשוטה וקלה, שהינה גם זולה יחסית. למרות זאת, ובעיקר עקב אילוצים תקציביים, הבדיקה עדיין איננה מתבצעת בכל מחלקות היולדות בארץ. בקבוצת הסיכון נמצאים תינוקות שנולדו במשקל נמוך או פגים, תינוקות שסבלו מצהבת ילודים או מזיהומים חריגים, וכמובן תינוקות עם גנטיקה משפחתית של לקות שמיעה".

"סקר שמיעתי, הנקרא בעגה המקצועית בדיקת הדים אקוסטיים, מתבצע בעזרת מכשיר הדומה למדחום אוזן דיגיטלי, ובאמצעותו ניתן לבדוק אם מערכת השמע של התינוק מתפקדת. כתוצאה מסקר שכזה ניתן להסיק ברמת הסתברות גבוהה אם יש חשד לבעיית שמיעה", מוסיף ד"ר ארי דירוא, מומחה אף אוזן גרון ילדים בבית החולים לילדים דנה. "אם הבדיקה מעלה חשד כלשהו, ממשיכים בבדיקות נוספות, מסובכות ויקרות יותר כדי לבדוק את רמת לקות השמיעה של הילוד. במידת הצורך, ניתן להרכיב לתינוק מכשיר שמיעה החל מגיל חודשיים-שלושה, ואף לבצע השתלה של שתל קוכליארי (שבלולי) החל מגיל שנה, שמטרתו להחזיר את יכולת השמיעה ברמה טובה ולאפשר שמיעה תפקודית והתפתחות שפה. השתל השבלולי מיועד לפעוטות וילדים שאינם שומעים בשתי אוזניהם והם בעלי ליקוי שמיעה חמור עד עמוק".



המשך מעקב בטיפת חלב

במידה שילדכם עבר את הבדיקה הראשונית בשלום, מבדק השמיעה הבא יהיה בטיפת חלב בגיל חמישה חודשים, כאשר בניגוד לבדיקה הראשונה שהיא עצבית, כאן הבדיקה היא התנהגותית ובודקת את תגובת התינוק לצליל של רעשן.

"במידה שמתגלה בעיה בתגובת התינוק, הוא מופנה לרופא אף אוזן גרון שיבדוק אם קיימת בעיה אנטומית, חסימה של האוזן בפקק שעווה או שפשוט התינוק לא היה מרוכז בזמן הבדיקה", אומר ד"ר חייצ'יק.

"לערנות ההורים יש תפקיד חשוב בזיהוי בעיית שמיעה אצל התינוק", הוא מדגיש. "הוא אמור להגיב לצלילים או רעשים בבית, אם חפץ נופל או מוזיקה מושמעת. התפתחות הדיבור תלויה בשמיעה, ולכן אם התינוק לא שומע טוב יכול להיגרם עיכוב בהתפתחות הדיבור. ככל שמגלים מוקדם יותר לקות שמיעה, ניתן למזער נזקים ולהעניק לילד טיפול טוב, כך שיוכל ללמוד לדבר כהלכה ולנהל אורח חיים רגיל לחלוטין".

בדיקה במכון השמיעה

במידה שבבדיקות בטיפת חלב התינוק אינו מגיב כמצופה או שקיים חשש לבעיה בשמיעה, הוא מופנה לבדיקות נוספות במכון שמיעה הנערכת בחדר אטום לרעשים. שם משמיעים לתינוק צלילים באמצעות רמקולים ובודקים את תגובתו – הטיה של הראש, מצמוץ או פתיחה של עיניים וכדומה. באמצעות פעמון ורעשן נבדקת תגובת התינוק לצלילים השונים מכיוונים שונים. בדיקה זו מכונה "בדיקה בשדה חופשי", משום שהצלילים מושמעים בחלל הפתוח ולא דרך אוזניות.

רק מגיל ארבע, כאשר הילד יכול לשתף פעולה עם הבודק, ניתן להרכיב לו אוזניות. גיל הילד הוא קריטריון חשוב באופן שבו נעשית הבדיקה, משום שככל שהילד גדול יותר, כך היכולת שלו לתקשר עם הבודק גדולה יותר והבדיקה תהיה מבוססת יותר על מרכיב התנהגותי ופחות על מרכיב עצבי.



הבדיקה במכון השמיעה אינה גורמת לילד לכאב או לאי נוחות. את הבדיקה לילדים עורכות שתי קלינאיות, כאשר אחת נכנסת עם הילד לחדר והשנייה יושבת מולו מעבר לזכוכית ומנהלת את הבדיקה כאשר היא מעלה או מורידה את גובה הצליל, והילד צריך להגיב – בין אם בהרמת יד או באמצעות משחק הרכבה, שבו הוא נדרש למשל להניח את החלק האדום על הלוח כאשר הוא שומע באוזניות צליל מסוים.

"ילד בגיל חמש או שש יכול להשלים את הבדיקה מבלי לאבד את הסבלנות. המטרה של המשחקים שאנו משחקות איתם היא ליצור גירוי מתמשך ושהילד ישתף איתנו פעולה", מסבירה סוזי קויפמן, קלינאית תקשורת במכון להתפתחות הילד של שירותי בריאות כללית בנתניה.

"בעזרת האוזניות בודקים את השמיעה ההולכתית. כלומר, של צלילים ומילים. אני אומרת מילה והילד צריך לחזור אחריי. לאחר מכן בודקים צלילים – כשהילד שומע צליל מסוים הוא צריך להניח חלק של משחק על לוח. המטרה היא ליצור התניה – הילד צריך להגיב עם שמיעת הצליל, וכך אנו יודעות שהוא מקשר בין צליל לתגובה. הבדיקה מתחילה מצלילים נמוכים, כאשר באופן הדרגתי עולים בעוצמה. לאחר מכן בודקים גם את השמיעה העצבית באמצעות אוזניות נוספות שמניחים מאחורי האוזן ובאמצעותן נבדקת גם תגובתו של עצב השמיעה לקולות".

בחלק השני של הכתבה: מהו ניתוח כפתורים ומה חשוב לדעת כשמתאימים מכשיר שמיעה לילד»

 

מתוך: מגזין להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה