הלו, אתה שומע אותי? – חלק ב'

לחלק א'»

מתי הולכים לניתוח?

"אצל ילדים הסובלים מהצטברות נוזלים באוזן התיכונה, בעיית השמיעה היא בדרך כלל בעיה הולכתית בלבד, כיוון שהצליל אינו מגיע אל עצב השמיעה בשל הנוזלים", אומרת קויפמן. "ניתן לאבחן את הבעיה רק באמצעות בדיקת שמיעה. בדרך כלל ילדים שסובלים מבעיית שמיעה כזו יסבלו מחוסר מנוחה בגן וגם בבית ולכן לעתים קרובות דווקא הגננות יכולות לשים לב לבעיה הקיימת אצל הילד בעקבות התנהגותו בגן ולהסב את תשומת לב ההורים. ילד יכול להתחיל תהליך של בדיקות בגיל שנתיים ולהישאר במעקב עד גיל חמש, אז יוכל לשתף פעולה באופן מלא עם הבודקים".

ד"ר חייצ'יק מדגיש, כי במקרים של הישנות של דלקות והצטברות נוזלים באוזן לעתים יומלץ על ניתוח המכונה ניתוח כפתורים, שבמהלכו מוחדרת צינורית קטנה לעור התוף ומנקזים את הנוזלים מתוכו. "חשוב לדעת שבמקרים שלא מטופלים עלולה להיגרם ירידה עצבית בשמיעה ועצבי השמיעה נפגעים, ואז ניתוח כבר לא יוכל לתקן את הנזק ונכנסים למסלול של שיקום השמיעה אצל הילד".

"לקות שמיעה יכולה להיגרם מכמה סיבות", מוסיפה חגית שגיא, קלינאית תקשורת המתמחה באיתור ושיקום של לקויות שמיעה אצל ילדים במכון הדים. "בעיה בשמיעה ההולכתית יכולה להיגרם מנקב בעור התוף, מפקק שעווה ואפילו ממבנה עצמות מסוים. כאשר האוזן הפנימית תקינה, מדובר במצב שבו יש גורם שמפריע לה, כמו נוזלים. ללקות שמיעה עצבית הסיבה היא לרוב גנטית. סיבות נוספות יכולות להיות בעיה בהתפתחות העובר, כשהוא נולד פג או כאשר האם נדבקה בנגיף ה-CMV בטרימסטר הראשון והוא עובר לעובר. עם זאת, רוב בעיות השמיעה הן תורשתיות", היא מדגישה.

"את רוב התינוקות הנולדים עם לקות שמיעה או חרשות מאתרים כיום כבר בבית החולים באמצעות בדיקת הסינון. במצב שלקות השמיעה מתפתחת עם הגיל או כתוצאה ממחלות ילדים, חשוב לאתרה בהקדם. כיוון שבעיית שמיעה מובילה לבעיות בתקשורת, חשוב שההורים יהיו מודעים להתנהגות הילד, ובמידה שיש חשד לקשיים בתקשורת חשוב לגשת להיבדק".



התאמת מכשיר שמיעה

"התאמת מכשיר שמיעה לילד מתבצעת לפי גיל הילד, סוג הירידה בשמיעה והסיבה לכך – האם מדובר בבעיה עצבית או הולכתית", מסבירה רותי שרון, קלינאית תקשורת בכירה בחברת שטיינר מכשירי שמיעה. "תהליך ההתאמה מצריך מספר ביקורים של הילד במכון. ככל שהילד קטן יותר ויכולת התקשורת איתו יותר נמוכה, אנו זקוקים לעזרה מגורמים מטפלים אחרים כמו הגננת בגן.

"מדובר במערך שלם של בדיקות סובייקטיביות שבאמצעותן מנסים לברר כיצד הילד מתפקד מבחינת דיבור וגם התפקוד החברתי, עד שבסופו של התהליך מגיעים להתאמה אופימלית של המכשיר לילד. לאחר שערכנו את כל בדיקות השמע, אנו מתאימים לילד מכשירי שמיעה בהתחשב בעומק ירידת השמיעה ולפי מידותיו, ובוחרים ביחד עם הילד ומשפחתו את סוג המכשירים: גודל, צורה ואפילו צבע".

"בנוסף, במכון מבצעים מעקב שמיעתי קבוע אחר הילד, הכולל טיפול בשפה ובדיבור, כדי לוודא כי הדיבור תואם לשיקום השמיעה. כשהילד גדל, יש צורך להתאים לו אוזניות חדשות מכיוון שאוזנו גדלה, או לחילופין אם יש שינוי במצב השמיעה. חשוב מאוד לוודא כי הילד נמצא במעקב שוטף של הארגון המתאים לגיל הילד: 'מיח"א' עבור ילדים עד גיל שש, 'שמע' עבור ילדים בגילאים שש עד 18, ו'שמע קולנו' בקרב האוכלוסיה החרדית".

איך הילדים מקבלים את מכשיר השמיעה?
"פעמים רבות הקושי בקבלת מכשיר השמיעה עולה דווקא אצל ההורים, ותחושותיהם השליליות מועברות לילד. ילדים קטנים רוצים לשמוע, ולכן דווקא בגילאים הצעירים אנחנו לא נתקלים בהתנגדות להתאמת מכשיר שמיעה. עם זאת ככל שהילד בוגר יותר, עולה ההתנגדות למכשיר השמיעה. ילדים מגיל חמש ומעלה חשים שהמכשיר הופך אותם ליוצאי דופן ומתביישים בו, ולכן צריך להדגיש בפניהם את היתרונות הרבים שיש למכשיר ועד כמה ביכולתו לשפר את איכות חייהם. כיום יש אפשרות להתאים גם מכשירים צבעוניים ובכך לרכך את ההתנגדות של הילד. יש בשוק מגוון מאוד גדול של מכשירים, אך ישנה חשיבות רבה בהגעה למכון שמיעה ולא לרכוש את המכשיר בחנות או באינטרנט בניסיון לחסוך בעלויות".

"אם מגיעים למסקנה שיש להתאים מכשיר שמיעה, חשוב גם לילד ולגם להורים להבין שבזכות המכשיר הילד יהיה חלק מהחברה. חשוב מאוד עבורו להיות בעולם השומעים", מדגיש ד"ר חייצ'יק.

 

מתוך: מגזין להיות משפחה

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה