הכל עומד במקום

תיאור הפינה: חדר עבודה הנמצא בקומת המדרכה בבניין הדירות שבו מתגוררת משפחתו של אנסקי. החדר עשוי ברובו עץ – שולחנות, מדפים, ארון, חיפוי הקירות ורצפת הפרקט. לדבריו של אנסקי, בחדר נמצאת "כל מולדתו". בין החפצים הרבים תמונות המשפחה, תצלומים אמנותיים, מחשב, רדיו, מכתבים אישיים, חפצים בעלי ערך סנטימנטלי, פסלונים ועוד.

לפני הכל שם: אלכס אנסקי עיסוק: שדרן רדיו, עיתונאי ושחקן "הבימה" מצב משפחתי: נשוי, אב לשלושה וסב לנכד מגורים: תל-אביב

מדוע בחרת דווקא בפינה הזאת?
"כי היא שקטה ויש לה המידות נכונות. אני יכול להחזיק בה את כל הספרים, הניירות, המגזינים הטכנולוגיים, הטקסטים, העפרונות והמכתבים. הכל נגיש בלי צורך לעבור מחדר לחדר. אני זוכר היכן כל דבר מונח, ואחרי שנסיים את הריאיון אחזיר דברים שזזו למקומם הקבוע. יש לי כל הזמן תמונת ראי של החדר הזה. זה החדר שבו אני יושב, מקבל ושולח מיילים, לומד בעל פה טקסטים של מחזות והנחיות. כשאני סוגר את הדלת משתרר שקט, כמו בחורשה בכפר. אני בלב העיר אבל חוץ מהשליחים שמביאים דואר על הווספות אני לא שומע דבר. חלקת אלוהים קטנה. המיקום הוא פשוט מתנה".

מה היית מוסיף לחדר?
"לא חסר פה דבר מבחינת אמצעי התקשורת, ויש פה אפילו מיטה חבויה מאחורי ארון הספרים. אין מטבח ושירותים, אבל אם היו, לא הייתי יוצא בכלל. החדר הזה נותן לי ביטחון, שקט ופרטיות, יש בו אקוסטיקה טובה, אני יכול להקליט בו ולקרוא. הוא משרת את כל הצרכים שלי".

פינה לכל מצב רוח

אילו חללים אהובים עליך בבית?
חביבה עלי מאוד פינת הישיבה ליד המחשב בקצה הסלון. יש שם ספרי עבודה ועיון שאני קורא בהפסקות. אני מאוד אוהב את חדר השינה שלנו, שיש בו אור נוח מאוד לקריאה. גם כאשר בת הזוג ישנה אני יכול להמשיך לקרוא בלי להפריע לה.

עיצבנו את הבית על פי המידות שלנו, יש בו הרמוניה ופינות לכל מצב רוח. הדירות היום הן בגודל 120 ואפילו 220 מטר, בתים ענקיים, הולכים על תדמיות. בבית הזה אני מודה כל בוקר לזאב רכטר הזקן שתכנן כל דבר בטוב טעם ובשכל. הוא יצר תקרה גבוהה, פתחים מדויקים לאור, מבואה קטנה לפני שנכנסים לסלון, הפרדה בין חדרי השינה וחדר האורחים, מטבח מאוורר – הכל, זו תבונה של אדריכל שיישם את החוכמה שלו בכל מה שבנה בתל-אביב. יש בארץ נטייה לבנות דירות עם תקרות נמוכות, קבלנים מתנהגים כאדריכלים ומאמינים שהם חוסכים ואז והבתים נראים בהתאם. יש מידות וכללי זהב שאפילו הרומאים ידעו אותן".

מה סגנון העיצוב של החדר?
"בחדר העבודה הסגנון הוא אקלקטי. יש פה הכל, אפילו דברים מהחדר שלי אצל הוריי, ציורים שמלווים אותי כל החיים, ציורים שאני קונה, חפצים משולחן העבודה של אבא. זה נראה כערבוביה, אבל יש פה סוג של סדר. אם רעייתי או הבן עברו פה, אני יודע. אני יודע גם מי ביקר. בבית העיצוב מאוד חמים ומי שנכנס רוצה להישאר. רואה את התמונה עם החתולים? בבית אני לא יכול להניח אותה איפה שבא לי. פה הבחירות שלי, בבית זה אחרת".

יש אפילו מיטה חבויה מאחורי ארון הספרים. חדר העבודה

האם העיצוב השתנה עם השנים?
"כל הזמן מתווספים דברים, ניירות וחפצים. יש פה 150 קלטות וידיאו שאין לי יכולת לוותר עליהן. תיעדנו כל יום הולדת, בר מצווה, טקסים וחתונות. רק ספרים נכנסים ויוצאים, ותמיד ההצגה האחרונה בתיאטרון, על התכנים והמאמרים שנכתבו עליה מככבת על השולחנות. מפעם לפעם אני מפנה מדף עם כל הספרים שעליו, מניח על המדרכה בחוץ ואנשים עוברים ולוקחים ואני מאושר מזה. הטכנולוגיה מאפשרת לאתר 80 אחוז מהספרים ולקבל אותם בלחיצת כפתור על המסך. אבל ספרים עם הקדשות אני שומר.

אם היית גר בחו"ל, היכן היית רוצה לגור?
"בצרפת בסן מלו או אולי בדרום איטליה בסורנט. באי קפרי באיטליה יש ארמון שבנה טיבריוס קיסר ואקסל מונטה כתב בין כתליו את מגילת סן מיקלה, ספר מכונן. המקום הוא היום בית הארחה לסופרים אמנים שמקבלים אפשרות לגור בו. זה המקום היחידי שהייתי עובר אליו מכאן. זה דומה למשכנות שאננים שסופרים מכל העולם מגיעים להתארח בו".

קצרים…

סטייה קטנה: אני לא זורק שום דבר.
ליד המיטה: תמיד כמה ספרים, אחד תקוע בעמוד 50, אחד בעמוד 150, אחד בעמוד 200. אין לזה סוף, ויש גם שלושה עיתונים שמגיעים לפה כל יום.
רומנטי בעינייך: צירוף של יין ומוזיקה.
משפחה: חבורה של אנשים שעמם אתה חולק אינפורמציה לגבי בריאות, אושר, עצב ושמחה.
פינוק: מגירה מלאה בכרטיסי טיסה.
ישראלי בבית: השפה העברית.
מצחיק בבית: לפעמים אשתי אומרת משהו שנורא מצחיק אותי. לדוגמה, על המונדיאל: "תקרא לי כשישראל תשחק".
פיסה של מנוחה בבית: המיטה הנוחה, האור הנכון והטלוויזיה עם המוזיקה. כשנוח בבית, אני יכול גם לשמוע את החדשות הלא טובות.
חורף או קיץ בבית: חורף וקיץ, אביב וסתיו. כל עונה לטובה. יש פה מערכת מיזוג שמאפשרת לבחור את החודש הרצוי.
הכי חשוב בבית: המטבח. בבית הזה אוכלים לפעמים בין עשרה ל-20 איש, ואין בו מקום לעוזרת בית. המטבל מאוד אינטימי. בשבילי באופן אישי: חדר השינה, פינת העבודה בסלון ופה למטה, בחדר העבודה.