הכל דבש

שנת 2000, ערב ראש השנה, רבע שעה לפני כניסת האורחים. אני עומדת כבר שעות על רגליי, ידיי מעסות בקוצר רוח שוק טלה, המרסק בעצבנות רוטב רימונים אופנתי, תא המקפיא ממאן להיסגר אני מנקה ומלכלכת בו זמנית, ומקללת את הרגע שביקשתי לא להביא שום דבר, שמא השפית המשפחתית המחוננת תגנוב לי את ההצגה עם פטה החצילים ואף אחד לא יסתכל על המאכלים שלי.

"איך העזת להכריז שקטן עלייך גם להאכיל וגם ליצור אווירה נפלאה בין בני המשפחה המרוחקים", רועם קולו של בן זוגי, תוך שאני מכניסה לסיר מים רותחים את גוש הדבש שרכשתי בדרום צרפת, כשפרוסות תפוח הגרנד סמית משחירות אל מול עיניי.

קמתי מתוחה ביום החג בשעה 05:30 בבוקר.כשסידרתי את המצרכים על השיש, הזדחלה לה חרדה עמומה אל תוך אזור הלב שלי. במנה השנייה היא כבר התמקמה ואז ברגע אחד תקפה אותי פאניקה, שלא הרפתה ממני עד השעה 19:30 כשראשון האורחים נכנס. רק אז נכנסתי למקלחת כדי להרגע, זרקתי על עצמי שמלת פשתן שחורה וקמוטה ויצאתי בחיוך מזויף אל אורחיי, שכמובן לא הבחינו במצבי הנפשי הרעוע. הארוחה עברה בשלום,גם האוכל היה בסדר. כשאחרון האורחים עזב, נשכבתי במיטה עם הלשון בחוץ למשך שלושה ימי מחלה. מאז לא אירחתי בביתי אף ארוחת חג. משפחתי ואני נסענו עם כל עם ישראל להתארח ברמת השרון, וכמו כולם נתקענו בשעתיים הארוכות בפקק של המדינה.

מאז עברו כבר עשר שנים. הרוזמרין האופנתי הפך לתימין, ולי יש את האוכל הקבוע שלי ואת הידיעה המרנינה שאני לא זקוקה יותר להוכיח לאף אחד שום דבר. בעשור האחרון הבנתי שאוכל פשוט, תפריט שכבר נוסה יותר מפעם אחת והאווירה סביב השולחן, הם המרכיבים החשובים באמת. גם אם תפזרו שבבי פטריות כמהין על הרביולי תוצרת בית, זו עדיין רק תפאורה. מי שאחראי על האווירה זו בעלת הבית, החייבת להגיע רגועה ורעננה כדי שתוכל לנצח על האירוע.

הצעת הגשה אולטמטיבית

השנה כולם אצלי, ואני מגישה לכם את הארוחה האולטימטיבית והפשוטה, בתקווה שתיצור הזדמנות לצמיחה אישית ולהקשבה. ראש השנה נופל במזג אוויר חם במיוחד, ולכן רצוי שתהה זו ארוחה קלה ומרעננת.

העיצוב

אני ממליצה לפרוס מפת כותנה משובחת על שולחן ארוך כמו בסרטים האיטלקיים. בעלי גינה יכולים למקם את השולחן תחת הגפן או התאנה.

התפריט

לחם שיפון או חיטה מלאה בצורת לב. קעריות שמן זית וחומץ בלסמי, לצד בזיליקום, מלח ופלפל.

מנה ראשונה: לארוחה צמחונית מרק יוגורט כבשים אורגני קר, עם שמיר, נענע, שום, מלפפון, גזרי תפוח גרנד סמיט, אגוזים, שמן זית וקוביות קרח. לארוחה בשרית מרק גספצ'ו קר, למשל, עם עגבניות, פלפלים, מלפפונים, שום, מיץ עגבניות, מיץ לימון וטיפת שמן זית.

מנה שנייה: עלי גפן ממולאים בקינואה אורגנית, בצנובר ובאגוזים – לצמחוניים, וממולאים בבשר כבש קצוץ, באורז מלא, בצנובר ובשמן זית לאוהבי הבשר. מכסים את עלי הגפן החמים בשום ובשמן זית.

מנה עיקרית: חצילים ממולאים כל טוב לצמחוניים או עוף ובשר עם חיטה אורגנית ועדשים בתנור לאוהבי הבשר; ירק מאודה קלות – שעועית ירוקה, תרד, אפונה זעירה או אספרגוס; וסלט ירוק.

קינוח: תאנים ודובדבנים קרים מוגשים על מצע של קרח.

התכנית האמנותית

ידוע שארוחות משפחתיות מעלות על השולחן כעסים והתחשבנויות, ולכן מומלץ לתבל את האירוע בתכנית אמנותית מפייסת. מבוגרים, כמו ילדים, אוהבים הפעלות אבל שיהיו אינטליגנטיות עבורכם אפשר לבקש מהילדים לכתוב פתגם בכתב ידם ולעטרו כיד הדמיון. לאחר הרמת כוסית היין הראשונה, נאום המארחת ואכילת המרק, כל אחד מבני המשפחה מוזמן להקריא את הפתגם שנפל בחלקו, ובהשראת הטקסט עליו לשאת ברכה פרטית לשנה החדשה. עשיתי זאת פעם – עלו כעסים אך גם דברי פיוס.

אל תתאימו את הפתגמים לאנשים, תנו לאורחים להתיישב במקום שיבחרו והפתגם שייפול לידם אף פעם לא יהיה מקרי, כי על פי אמונתי אין מקריות בעולם. הכיסא היחיד המסומן הוא זה של המארחת, וממנו היא תוכל לקום בקלות ולהגיש את המנות. אנשים לא אוהבים שאומרים להם היכן לשבת.

בסופה של עוד ארוחת חג מוצלחת, נזכור כי כאשר אדם בא לעולם הוא מקבל ארגז כלים עמוס בשלל רגשות.לכל כלי יש ערך מוסף לקראת השנה החדשה נסדר את הארגז וכך נזכה לשנה טובה עוד יותר.