הכי נעימה שיש

רומנטית וקלאסית, עמידה וצבעה מרשים. שובה של הקטיפה
נתחיל מהמובן מאליו. קטיפה היא בד נעים. אולי הכי נעים. כל כך נעימה הקטיפה, שהיא הפכה לשם תואר לדברים בעלי מרקם מיוחד וחלק: עור קטיפה, מרק קטיפתי… ולמרות זאת, עד לפני כמה שנים היא נחשבה למופת של קיטש וטעם רע, ואוי למי שהכניס אותה לסלון ביתו המעוצב וההייטקי. אבל הימים האלה מאחורינו, והגל הרומנטי ששוטף אותנו לא פסח על הקטיפה והחזיר לה את כבודה האבוד.
ההסטוריה של הקטיפה
בתקופת הבארוק והרנסנס נחשבה הקטיפה לבד יוקרתי, ששימש את שכבות האצולה. עקבותיה המוקדמים ביותר נעוצים איפה שהוא בדרך המשי האגדית, ולגבי מקורה קיים ויכוח רב שנים בין חוקרים. הדעה הרווחת היא שהבד, שבמקור היה עשוי ממשי, הגיע לאיטליה מהמזרח הרחוק באמצעות סוחרים ערביים. ייצור הקטיפה היה מבוסס ביוון, טורקיה וקפריסין כבר במאה העשירית לספירה. כיבוש קפריסין על ידי צרפת במאה ה-13, חייב רבים מבעלי המקצוע להימלט לאירופה, ואורגי הקטיפה התיישבו ברובם בלוקה שבאיטליה, שכבר היתה אז מרכז אריגה אירופאי חשוב. ב-1247 נוסדה גילדת אורגי הקטיפה בפירנצה, ומאוחר יותר גם במקומות נוספים ברחבי אירופה. במאות ה-15 וה-16 היו איטליה וספרד מרכזי ייצור הקטיפה החשובים באירופה.
מקור המילה קטיפה באנגלית – velvet, ב-Villus הלטינית, שפירושה ציצת שיער. זאת משום שבקטיפה סיבי הבד ניצבים, ולא רק ארוגים בשתי וערב. שיטת הטווייה הזו, המכונה w/v, היא זו שהופכת את הקטיפה לחזקה ועמידה יותר מבדים שארוגים בשתי וערב רגיל. שיטת האריגה הזו משמשת גם לייצור מגוון רחב של בדים, כמו קורדרוי, מגבות ושטיחים, ומאפשרת להשיג טקסטורות שונות – ככל שסיבי הקטיפה הניצבים גבוהים יותר, תחושת המגע בבד תהיה שונה כמו גם משחקי האור והצל עליו.
הקטיפה האירופאית הייתה עשויה בחציה משי ובחציה פשתן, כותנה כמעט לא שימשה בייצור קטיפה בתקופה ההיא. מאוחר יותר יוצרו הקורדרוי והוולווטין (Velvetine) מכותנה כתחליף זול לאריג היקר, וכונו "קטיפה לעניים".
בראש ובראשונה הייתה הקטיפה תופעה כלכלית. היא הצמיחה שוק גדול והון רב, ששימש למימון צבאות ולהקמת בנקים, ושינה את מערך הכלכלה הבינלאומית. באיטליה היא שימשה כמנוף בעל עוצמה בסחר של תקופת הרנסנס, ויצרה את הונם של הבנקים והסוחרים בערים כמו לוקה, פירנצה, ונציה וגנואה. היא שימשה לבגדים, חיפוי קירות, ריפוד רהיטים שונים וכרכרות, ועוד.
עילית טקסטיל
לאחר המהפכה התעשייתית החל ייצור ממוכן של בדים, והקטיפה חדרה בהדרגה לשימוש יומיומי המוני. היא הציפה כל בית ברחבי העולם, ודימוייה היוקרתי נפגם. התפתחות הטכנולוגיה אפשרה ייצור קטיפה חלולה, זולה יותר, הטבעת דוגמאות בבד, ואף ייצור קטיפת ברוקד – בה שזורים חוטי כסף וזהב. התפנית במעמד הקטיפה החלה בשנות ה-60, כשמעצבים רבים החליטו להשיב לה את מעמדה כבד קלאסי, המשקף את סגנון החיים הטובים. בשנות ה-90 איבדה הקטיפה את מעמדה ובשלב מסוים אפילו סימלה טעם רע ומיושן. כיום, בעקבות המגמה הרומנטית השואבת השראה מבתי המלוכה ומאחוזות האצולה, חוזרת הקטיפה במלוא הדרה ותופסת מקום של כבוד.
משדרת רומנטיקה קלאסית ורכות נוסטלגית
"הקווים הנקיים והמודרניים שאפיינו את העיצוב ההייטקי, מפנים את מקומם לקווים קלאסיים ורומנטיים", מסביר רפי קאופמן, בעליה של חברת נוסבאום. "בדי הקטיפה, המשדרים רומנטיקה קלאסית ורכות נוסטלגית, מככבים כיום כבדי ריפוד במערכות ישיבה מעוצבות וכריות נוי, כמו גם בווילונות 'נשפכים' בעיצובים קלאסיים. בשנתיים-שלוש האחרונות יש חזרה מסוימת, גם אם מסויגת במקצת, של הקטיפה, זאת לאחר 15 שנה של כמעט נידוי", הוא מוסיף, וטוען כי החרמת הקטיפה נבעה בעיקר מהשימוש בסיבים סינתטיים, כמו סיבי דראלון או ויסקוזה, המאבדת צורה במגע עם מים.
"היום יש נטייה לחזור לסיבים הטבעיים. מרבית אריגי הקטיפה מיוצרים מכותנה, לעתים בשילוב פוליאסטר. יחד עם זאת, הישראלים שמרנים יחסית, ועדיין מעדיפים קטיפה סינתטית, שלכאורה קל יותר לטפל בה ולנקות אותה".
"סוגי הקטיפה נבדלים בצפיפות החומר, בהרכב החוטים ובאופן האריגה, כמו גם בטקסטורות", מסביר קאופמן. "הקטיפה היקרה והאיכותית ביותר עשויה משי. היא הייתה פופולארית מאוד בעבר, אך היום היא פחות פרקטית. הקטיפה האיכותית ביותר הקיימת בשוק היום, היא זו העשויה 100 אחוז כותנה. קטיפה מצמר-מוהר יוצרת טקסטורה של שטיח, וקטיפה מסיבי פשתן יוצרת מראה קלאסי, כבד יותר ומבוגר".
ההתפתחויות הטכנולוגיות שחלו בשנים האחרונות בתחום הטקסטיל הביאו עמן אפשרויות ייצור נרחבות ומעניינות יותר, ביניהן שילוב אלמנטים מקטיפה בבד אחר בדוגמת פסים או מוטיבים שונים, וקטיפה גזוזה, שמחירה מאמיר עד 500-600 ש"ח למטר, ובה סיבי הבד נגזזים באורכים שונים על מנת ליצור דוגמאות בולטות על פני השטח. עוד שופרו טכניקות ותיקות של צריבה על קטיפה – קטיפה צרובה נחשבת יוקרתית מאוד ומחירה יכול להאמיר בקלות לכמה אלפי שקלים למטר.
"לקטיפה שמור מקום ענק של כבוד מבחינתי"
גם המעצב אריק בן שמחון שמח על שובה של הקטיפה, ומשלב אותה בעיצוביו. "לקטיפה שמור מקום ענק של כבוד מבחינתי, היא מלווה את ההיסטוריה", הוא אומר. "מה שאני מאוד אוהב בקטיפה זה שהצבע שלה לעולם ייראה מוחלט, כמעט פיגמנטי. אין שום בד שיכול להמחיש צבע כמו קטיפה, סגול בקטיפה לעולם לא יראה כמו סגול בבד… בכלל, לכל צבע בקטיפה אין מקביל בבדים אחרים, מבחינת העומק והעושר, והאופן שבו האור נופל עליה. מעל לכל מושכת ההיסטוריה שבה. קטיפה היא גם סקסית וגם קלאסית, מה שהופך אותה לצעירה ומבוגרת בעת ובעונה אחת. וילונות קטיפה תמיד ייפלו בצורה עשירה וכבדה יותר, גם בגוונים הבהירים".
חברת נוסבאום מציעה מגוון רחב של בדי קטיפה בטקסטורות, הדפסים וצבעים שונים – קטיפות מבריקות וקטיפות מוטבעות, קטיפות רכות וקטיפות מעומלנות – המתאימים למגוון שימושים, החל בווילונות וכלה בריפוד מערכות ישיבה שלמות. המחיר תלוי כמובן בסוג הבד.
כורסת Gold Coast הנמכרת ברשת IDdesign, מרופדת בד דמוי קטיפה בצבע אדום עז, ומעוצבת בהשראת שנות ה-20. מחירה 2,490 ש"ח. כורסה מוצלחת נוספת מסדרת Patricia של הרשת, משולבת בבד עם הטבעות קטיפה ורודה בצורת פרחים. מחיר: החל ב-3,850 ש"ח. ובהתאם לסגנון הרומנטי, נמכרות ברשת גם כריות קטיפה, בגווני חום-שמנת או ירוק, במחיר 69 ש"ח.
פנלופה, חנות המתמחה בעיצוב אירופאי קלאסי במושב עין ורד, מציעה קולקציית ארנקי ערב רומנטיים המיובאים מגרמניה. הארנקים עשויים קטיפה ותחרה ורקומים בשושנים, פנינים ופרנזים. 120-145 ש"ח לארנק.
רשת הביטאט מציעה ספת קטיפה מרהיבה מדגם ארנה, בעיצוב אנטוניו צ'יטריו. הספה, במראה מודרני מעוגל, מועשרת בבדי קטיפה בצבעוניות דומיננטית ומרשימה, והיא נמכרת בסניפי הרשת במחיר של החל ב-26,000 ש"ח.
מתוך: מגזין DO
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה