הישרדות VIP: בישראל לא אוהבים לראות אישה חזקה מנצחת
חוץ מתחרותיות, נקמנות ילדותית ואובר-רגישות במקומות הלא נכונים, ג'ובאני לא הביא הרבה לשולחן המנהיגות. אם ההצבעה היתה נערכת אתמול ולא על האי, נעמה היתה זוכה, ובצדק
אם צפיתן בגמר של "הישרדות VIP" אני מקווה שלמדתן את הלקח שאמתכן הנאמנה למדה: לעולם לא לקבל החלטות חשובות בלהט הרגע. ים או בריכה? החלטה שניתן לקבל בלהט הרגע. זוכה במיליון שקלים? פחות. הלקח הזה, כמובן, הוא נגזרת של רגע הזכייה, וליתר דיוק של הזוכה שלנו ג'ובאני רוסו, שזכה בתואר "השורד האולטימטיבי" של עונת ה-VIP.
נתחיל מההתחלה: ערב הגמר סיפק תצוגת תכלית מרשימה של רשת 13. החל מההפקה עצמה, שהייתה חלקה להפליא, דרך הנפנוף בפורמטים כמו "דה וויס" (למה אף אחד לא ציין את זה ששקד גם עלה להופיע?) ו"המירוץ למיליון" (חפרתם, הבנו. מתחילים ביום שני), וכלה באקשן "סגירת החשבונות" שהובטח לנו.
עם זאת, אירוע הגמר סבל למדי משתי התרחשויות:
1. אם אתם לא הולכים לדבר עם ה"מודחים", שזה דבר לגמרי שונה מה"מושבעים" (כי הם קובעים מי ייקח את המיליון), אין שום סיבה להביא אותם. זה היה כל כך ווירד לצפות באורין ג'ולי, רותם רבי, אלכסה (זוכרים אותה?!) ושות' פשוט בוהות אל עבר האופק ומחכות שהמשדר הזה יגמר כבר .
2. מה הטעם באירוע כל כך גדול אם כל האקשן צולם באי? אומר שנית: כבוד לרשת 13 על ההפקה, אבל בשביל מה להשקיע כל כך הרבה אם בסופו של דבר ההחלטה נחתמה כבר על האי? היה אפשר לעשות משדר אולפן נחמד ולגמור את הסיפור. אם כבר הבאתם את כולם לאיצטדיון בחולון, לפחות שנראה קצת דם על הבמה.
.בקטעים שצולמו באי מקבלים שלושת השורדים האחרונים, נעמה, ג'ובאני ושמחה, שאילתות מהמושבעים. בייסיקלי, כל המושבעים מאוד מקנאים בשלושה ונזרקו רמיזות די עבות לכך שלשמחה ולג'ובאני לא כל כך מגיע המעמד. ג'וזי אף הציב בפני ג'ובאני תהייה האם הבחירה בשמחה כבת ברית הייתה מהלך אסטרטגי. אני חושבת שג'וזי רצה להאמין עמוק בפנים שיש בג'ובאני יותר ממה שהוא הראה באי, קצת יותר תחכום ממה שנראה לעין. "לא הייתי כל כך חכם", אמר ג'ובאני, מה שאומר שהסיכוי האחרון להוכיח את עצמו ירד לאסלה. התהייה הזאת של ג'וזי היא מעין מראה לכל המשחק של ג'ובאני, כי אלוהים יודע איך הוא הגיע כל כך רחוק. מי כמוני יודעת שמה שרואים בבית לפעמים רחוק שנות אור מהמציאות, אבל גם במעמד הגמר אני לא מצליחה להבין למה קראו לג'ובאני "מלך" כל כך הרבה פעמים והתייחסו אליו כאל שליט. חוץ מתחרותיות, נקמנות ילדותית ואובר-רגישות במקומות הלא נכונים, ג'ובאני לא הביא הרבה לשולחן המנהיגות. האם "הילת הקפטן" שלו זה כל מה שהספיק כדי להכתיר אותו כשורד האחרון?
לעומתו, בת בריתו שמחה, זאת שהוכתרה כ"נטל" ו"נגררת" אבל בסוף הצליחה להוכיח לכולם אחרת, סובלת דווקא מבעיית ערכים. אחת הבעיות במשחק כמו "הישרדות" היא הצהרה פומבית על אמות מידה גבוהות ועקרונות. במשחק כזה, שמנסה בכל פעם לקלף עוד שכבת אנושיות מעצמך בזמן שהכול מצולם, אתה לא יכול להעיד על עצמך כעל אדם מוסרי ש"פועל מהלב", כי זה ינשוך אותך בתחת. שמחה מההתחלה דיברה רבות על אוכל כקו אדום, אבל כשפעלה אחרת, לא משנה אם מסיבה מוצדקת או לא, כולם יצאו עליה. זה גם מה שהפך את השינוי שלה לכל כך קשה לבליעה. אי אפשר לעשות תוך רגע סיבוב של 180 מעלות מאדם צנוע ועדין ליהיר ואגרסיבי. ועדיין, אין מבאס יותר מאשר לשבת במעמד הגמר של "הישרדות" ולשמוע מהאנשים שהיית תקוע איתם על אי בודד כמה לא מגיע לך לזכות. זה מבאס ומחליש ברמות, ולכן הניצחון של ג'ובאני הוא סוג של נחמה עבורה.
ואיפשהו מעל מרחפת לה נעמה קסרי, וכאן נכנס הלקח מתחילת הטור. ג'וזי ציין בגמר כי אם הוא היה מצביע עכשיו הוא היה משנה את הצבעתו, כי על האי הוא היה באמוציות של המשחק. נכון, כשמצביעים על האי בלהט הרגע מתקבלות החלטות אותנטיות יותר, אבל הן לאו דווקא נכונות. לנעמה הגיע לקחת את המיליון, כי כפי שהיא אמרה הרבה פעמים: היא שיחקה את המשחק האסטרטגי וגם את המשחק החברתי. כאב לאנשים לראות אותה מצליחה בערמומיות לתמרן בין כולם אך עדיין להישאר אדם אהוב ולא להיות בסכנת הדחה. וזה מה שנעמה אמרה הבוקר לעוקבים שלה באינסטגרם: "לא תיארתי לעצמי שהאויבים הכי גדולים שיהיו לי בסוף המשחק הם דווקא ההישגים וההצלחות שלי בחיים האמיתיים – מחוץ למשחק. התגובות של הצופים מביאות אותי לחשוב על הדרך שעשינו כחברה במהלך ה-11 שנים האלה, ואפשר לומר שעלינו מדרגה. התקדמנו קדימה, הרוב מזדהה ומבין למה אנחנו לא צריכות להתנצל, להתייפייף ולהקטין את עצמנו. אנשים כבר לא נבהלים מנחישות, רצון, חלומות, תנופה, קצב, בטחון, חוצפה ותעוזה". צודקת.
ללא ספק נעמה לקחה את ג'ובאני ואת שמחה על הגב שלה כל הדרך אל הגמר, וחבל שהיא זו שהפסידה אותו בסוף. כבר היה עדיף שמני ישב בגמר וייקח את תואר האנדרדוג של העונה.
אני מאמינה שאם המושבעים היו מצביעים היום, ההחלטה הייתה נראית אחרת. "הילת הקפטן" של ג'ובאני היא זו שקטפה לו את הניצחון על האי אבל היא פחות תופסת בחיים האמיתיים. אחת הדוגמאות הטובות לכך מגיעה דווקא מכיוונו של אסף אשתר. באותה מועצת שבט גורלית הוא פנה אל נעמה (שזכתה בתואר השורדת האהובה) ואמר לה שהוא רואה "רק משחק" כשהוא מסתכל עליה. אך בפרק הגמר הוא קם מכסאו, הצדיע לה ואמר שהיא "שיחקה משחק מושלם".