הישרדות VIP: זהר שטראוס במפגן של גבריות לבנה
קובי מאור ניסה לחרטט באפס קלאס ואפס מאמץ, גדי פניבילוב לא הוריד את החיוך הדבילי וזהר שטראוס חזר על אותן טעויות: התקווה של עורכי וצופי הישרדות VIP היא אווירת השכונה של שבט אפולאקי
אלברט איינשטיין, יהודי חכם לכל הדעות, אמר פעם שטיפשות היא למעשה חזרה על אותה הפעולה תוך כדי ציפייה לקבל לתוצאה אחרת. מדובר באחד המשפטים היותר מפורסמים של הפיזיקאי והגאון הידוע, אם כי גם אחד המאוסים. מהסוג שנוטה להשתדך לפוסטים גנרים באינסטגרם לעתים קרובות ובלי יותר מדי קונטקסט. זה לא שיש לי בעיה עם אלכוהול חלילה, אבל טעימות יין בשבת זה הכי בייסיק גברת אורטל.
>> עינת מחתונמי מספרת על כל מה שלא רואים בתוכנית
מצד שני, אם זהר שטראוס או הסוכנת שלו קוראים את הריקאפ הזה – אולי כדאי שבכל זאת תאמצו את המילים הכה חשובות של אלברט איינשטיין כמוטו חשוב לחיים, או לכל הפחות נסו לקעקע אותו על איבר בולט בפעם הבאה שתידרשו לבחון הצעה משתלמת מתכנית ריאליטי. סתם, לא אכפת לי לצפות בו בשלישית מבזבז שבועיים מהחיים עם וודג' של גמביט המלכה כדי לעוף מהתכנית בטרם עת.
בקיצור, שטראוס הלך לנקום באמצעות הפעולה המושמצת בעולם: סקס עם האקס. כלומר, הוא שוב חזר להישרדות ושוב עשה המון טעויות, שוב האמין שהוא אסטרטג כביר ושוב הודח הרבה לפני האיחוד. אז מה למדנו ילדות? אל תזלזלו באויבות שלכן. גם אם הן מרוקאיות ואתן אשכנזיות עילאיות (בעיני עצמכן בלבד). אחרת תבוא ג'קי אזולאי למועצת השבט, תערבב אתכן כמו מטבוחה ותעשה מכן מז'וז'ים מטוגנים. ג'יזס, אני חייבת להפסיק עם בינג'ים של מאסטר שף.
זהר שטראוס התהלך על הגבול הדק שבין טיפשות לתמימות ונפל. ככה זה עם גבריות לבנה, הכי פשוט להניח שאתה צודק גם כשברור לך ולכולם שאתה טועה
שטראוס מצדו, התהלך על הגבול הדק שבין טיפשות לתמימות ונפל ישירות אל רצפת הבקתה הקרה. ככה זה עם גבריות לבנה, הכי פשוט להניח שאתה מאוד צודק גם כשברור לך ולכולם שאתה טועה בענק. כי באמת, אבל באמת לא ברור על מה הוא ביסס את האמון עם מלכת הברית הנגדית, שאובייסלי לא סלחה לו על ההדחה של מעיין אשכנזי. אז למען החיוך הדבילי של פניבילוב – למה הוא פשוט לא צלצל בפעמון שדגר עליו יממה וחצי?
עוד מאירועי מועצת השבט האחרונה: תככים לא מעניינים, עדיין לא ברור מי זה יונתן בשן אבל יש לו ערך קצר בויקיפדיה שמתייחס להשתתפות בהישרדות. קורטוב של פאסיב-אגרסיב, שתיקה תמוהה של אלה אייבינדר שנחתמה במונולוג קורבני צפוי והמון ידע זאולוגי לא מבוסס של גדי שלא סגור על ההבדל שבין דורבן וזיקית.
אפולאקי הוא התקווה של עורכי וצופי התכנית: שם הקללות, המיקרו-גזענות, התככים ואווירת שכונה. כמה פריימים של פניבילוב תוקע פוקים ויש את זה לגמרי
מה עוד? קובי מאור ניסה לחרטט את כולם באפס קלאס ואפס מאמץ, גדי פניבילוב רצה להיות כריש וגילה בסוף מועצת השבט שהוא מקסימום ברבוניה ושטראוס עלה במופע יחיד דמגוגי מרשים ומרגש לכל הדעות. אם תשאלו אותי, העתיד מזמן לו קריירה כטאלנט רותח בפוליטיקה הישראלית – איפה שיודעים לטפח כשרונות נכלוליים מהסוג הזה.
לסיכום, אפשר להגיד שאפולאקי הוא שבט נטול לאקי – ובכל זאת, הוא גם השבט הכי טוב. אמנם מדובר בסופם של חיי הנוחות שהיו לורד בוסקילה עד כה בליבולן, אך אפולאקי הוא התקווה של עורכי וצופי התכנית. שם הקללות, המיקרו-גזענות, התככים הסבירים ואווירת שכונה בדיפולט. באמת, כמה פריימים של פניבילוב תוקע פוקים בלילה ויש את זה לגמרי. ליבולן בינתיים, ממשיכים לתפקד נהדר על תקן ועד עובדי נמל חרוצים. השמועות מספרות שהם בדיוק מארגנים יום כיף עם שייקים, פלטת קוקוס וקריוקי.
עתידות לפרק הבא: שירה פרבר חוטפת הרעלת אויסטרים ועדיין מסרבת לחזור לארץ ופניבילוב מאמץ שממית. אגב, אם כבר להחזיר מישהו לסיבוב שני, שמעתי שישראל אוגלבו פנוי. ועם קצת מוטיבציה הוא ינסה ללכת מכות עם דן-דן ויתחרט על זה לאללה. הנה מופע שהייתי שמחה להירקב מולו לפני השינה.