היציאה מכאן

כאילו שלא די בשאלות ובתהיות המלוות את האישה במהלך ההריון (כן או לא בדיקת מי שפיר?) ובהכנה ללידה (עם או בלי אפידורל?), עומדות בפניה התלבטויות נוספות בדרך לחדר הלידה, אחת מהן היא אם לבצע חוקן לפני הלידה – הליך שבו מחדירים לגוף היולדת חומר שיגרום לה ללכת לשירותים ולהתרוקן בטרם הלידה.

מתרכזת רק בלחיצות

בתשובה לשאלה מדוע מתבצע החוקן כשלב בהכנה ללידה, מסביר פרופ' אייל שיינר, יו"ר ועדת ההתמחות בבית החולים סורוקה ורופא בכיר בחטיבה למיילדות וגינקולוגיה, על שלושת שלבי הלידה: "השלב הראשון הוא השלב של התקצרות ופתיחת צוואר הרחם עד לפתיחה של 10 ס"מ. שלב זה מאופיין בצירים, אך אסור ליולדת ללחוץ פן ייקרע צוואר הרחם; השלב השני הוא שלב הלחיצות. בשלב זה מתבצעת יציאת התינוק לעולם. שלב זה דורש שיתוף פעולה מהיולדת, שלוחצת כדי לאפשר את התהליך; השלב השלישי הוא לידת השיליה, המתרחש לאחר לידת התינוק.

במשך השלב השני, כשהיולדת לוחצת בעוצמות חזקות, עלולה להיות יציאת צואה. בהתאם לכך, היתרונות של החוקן ברורים, בעיקר מבחינת היולדת. נשים רבות מרגישות יותר בנוח לאחר ביצוע החוקן. אז יש אפשרות להתרכז בלחיצות, ולא בשאלה 'האם יברח לי או לא תוך כדי הלחיצות'".

פרופ' שיינר מדגיש כי פעולת החוקן אינה נכפית על היולדות, "היא איננה מחויבת בנהלים רפואיים ומוצעת כדי לשפר את תחושתן במהלך הלידה. הפעולה נעשית רק לאחר שהיולדת מסכימה לכך. באופן עקרוני, אין התוויה רפואית ברורה לביצוע התהליך. החשיבות היא בהקלה על הלחיצות ללא מבוכה, אך כדאי לזכור שלעיתים מדובר בתהליך ממושך, וירידה לשירותים דורשת ניתוק מהמוניטור שלא תמיד אפשרי. אמנם אפשר לתת ליולדת סיר ולהתרוקן בשכיבה, אך נשים רבות מוצאות זאת כפעולה לא נעימה, בייחוד מכיוון שאינן נמצאות לבדן בחדר הלידה".

פרופ' שיינר מדווח על מחקר שבוצע בתאילנד והשווה תוצאות לידה של 1,000 יולדות: 500 שעשו חוקן, לעומת 500 יולדות שלא עשו חוקן. לא נמצאו הבדלים לגבי אופן הלידה (לידה רגילה לעומת לידה מכשירנית או ניתוחים קיסריים), ולא היה הבדל בשכיחות קרעים בחיץ הנקבים (אפיזיוטומי).

יציאת צואה לאורך השלב השני של הלידה היתה שכיחה הרבה יותר בקרב הקבוצה שלא עברה חוקן – 35 אחוזים, לעומת כ-20 אחוזים בלבד בקבוצה שקיבלה חוקן. "בנוסף, לא נמצא הבדל מבחינת זיהום ליילוד בין הקבוצות. ממצא ראוי לציון היה קיצור השלב השני של הלידה בקרב מקבלות החוקן. החוקרים סיכמו שחוקן אינו כרוך בסיבוכים, קשור בפחות דליפת צואה בשלב השני ובקיצור השלב, לעומת לידה ללא חוקן", הוא מוסיף.

שלב הלחיצות דורש שיתוף פעולה מצד היולדת. אילוסטרציה: ingimage

יודעת מה היא רוצה

גם יפה שחם, אחראית חדר הלידה בבית החולים בילינסון, מדגישה את עניין רצון היולדת כשמדובר בפרוצדורות שלפני הלידה: "מה שמוביל אותנו בחדר הלידה הוא קודם כל הרעיון לבוא לקראת היולדת. מתוך כך, הרעיון לבצע את החוקן הוא לפי רצונה של היולדת. יש יולדות שמבקשות לעשות זאת מתוך ניסיון אישי טוב שלהן, ואחרות בהמלצת המיילדת שקיבלה אותן. בכל מקרה, זה לא הכרחי ולא חייבים לעשות זאת".

באיזה שלב אפשר לעשות חוקן?
"רק בשלב ההתחלתי, כשהיולדת מתקבלת ללידה, כשיש לה פתיחה והיא עדיין לא כאובה. אנחנו גם לוקחים בחשבון שכשיולדת נמצאת בלידה פעילה וכבר יש לה כאבים חזקים, אם היא תתחיל בתהליך של קבלת חוקן היא עלולה שלא לקבל אפידורל בהמשך. מתן אפידורל דורש פרוצדורה בפני עצמה – חיבור למוניטור, קבלת נוזלים וכו', ועד שהיא תתרוקן ותגיב לחוקן היא עלולה להפסיד את יתרונות האפידורל אם יש בכוונתה לקבל אותו".

פעם היו מבצעים ליולדות חוקן בלי לשאול אותן, היום זה כבר לא חלק משגרת קבלת היולדת.
"הרבה דברים השתנו במשך השנים. היום היולדת מגיעה מתוכננת ויודעת מה שהיא רוצה, ומכבדים את רצונותיה. כמובן שגם כשרוצים לא תמיד זה מתאפשר, יש מקרים שבהם לא מומלץ לבצע חוקן".

באילו מקרים?

"לפני מתן חוקן מבררים עם היולדת כמה דברים חשובים: כמה פעמים ילדה – אם בכלל, אם היא במצב שמצריך חיבור למוניטור, או אם היא מדממת מסיבה כלשהי. לא מבצעים חוקן במקרה שאכן יש צורך במוניטור, במקרים של דימומים, כשאינה חשה בתנועות העובר, כשהיא בלידה מתקדמת ופעילה ובפתיחה מתקדמת, כשהיא רוצה אפידורל ורואים שהלידה מתקדמת, ועוד. לעומת זאת, כשמדובר בלידה רגילה, בסיכון נמוך, עם עובר אחד, בפתיחה קטנה, עם ירידת מים והמים נקיים – זהו המצב האופטימלי לעשות חוקן, אם היא רוצה".

תחושת הניקיון מועילה ליולדת. אילוסטרציה: ingimage

לא מפחדת לאבד שליטה

מתי כדאי ומתי לא * רצונך הוא כבודך: ביצוע חוקן נעשה רק על פי רצונה של היולדת. האפשרות מוצעת על ידי המיילדת בשלב הקבלה ללידה. * הפגת חששות: החוקן עשוי להקל על תחושת היולדת ובעיקר למנוע מבוכה או חששות מפני יציאה לא רצויה תוך כדי הלחיצות בלידה. * יוצא, אבל פחות: אין הוכחה מדעית לכך שביצוע החוקן מקל על יציאת התינוק או על תהליך הלידה או משפיע על אופן הלידה, אולם הוכח שהמקרים שבהם היתה יציאת צואה לא רצונית תוך כדי לידה היו פחותים במקרה של ביצוע חוקן. * מתי מתאים? בלידה רגילה בסיכון נמוך, עם עובר אחד, בפתיחה קטנה, עם ירידת מים (נקיים), וכשהיולדת מעוניינת בכך. * אז זהו, שלא תמיד: יש מצבים שבהם לא ניתן לבצע את ההליך, למשל כשיש דימומים, כשהלידה פעילה ומתקדמת, כשהיולדת אינה חשה בתנועות העובר וכשיש צורך בניטור. * אם בכלל אפידורל: יש לקחת בחשבון שביצוע החוקן דורש שלבים מסוימים העלולים לדחות את מתן האפידורל, או לא לאפשר אותו כלל.

לדברי שחם, החוקן מתבצע לאחר קבלת היולדת: מחדירים צינורית דקה ומשומנת לפי הטבעת ומזריקים חומר שומני מעט בשם פליט אנמה. מנחים את היולדת להתאפק, ובתוך זמן קצר היא מרגישה צורך ללכת לשירותים. "מדובר בתהליך שאינו כואב, אולי קצת לא נעים אבל עשוי להשתלם, ובהחלט נסבל".

האם תמיד יש יציאה?
"כן, בלי קשר אם ומה היולדת אכלה לפני כן".

יש סיכון של רגישות לחומר?
"לא נתקלתי במקרה כזה ואין כל סיכון בתהליך. רק חשוב שהוא ייעשה בבית החולים בפיקוחה ובסיועה של אחות מוסמכת".

במה זה עוזר?
"מעדויות של יולדות, הרבה יותר נעים ונוח ומונע לא מעט מבוכה ליולדת ללחוץ בלידה, כשהיא יודעת שכבר עשתה את פעולת המעיים והיא מרוקנת. כמובן שמבחינת הצוות זה לא שיקול. הצוות לא נבהל מכלום וראה הכל ומבחינתנו הכל בסדר, אבל אני שומעת לא מעט יולדות שאומרות תוך כדי לידה 'אני מפחדת שבטעות תהיה לי יציאה, שאאבד ששליטה', וחבל שיולדת תהיה עסוקה בחששות הללו. בנוסף לכך, אין לכך מקור מדעי אבל ייתכן שהחוקן, בגלל שהוא מרוקן את המעיים, מאיץ את תהליך הלידה. כך או כך, אני חושבת שהתחושה הזו של התרוקנות, ובנוסף – הניקיון, המקלחת של אחרי, יוצרים תחושה שמועילה ליולדת".

ומהו החיסרון?
"מי שרוצה לעשות חוקן לא צריכה להסס, אין בכך כל חיסרון או סיכון, אולם שוב – במקרה של התקדמות של לידה ורצון לקבל גם זריקת אפידורל, כדאי לוותר כדי לא להסתכן בפספוס האלחוש".

פרופ' שיינר מסכם כי פעולת החוקן איננה מזיקה, איננה מכאיבה, וכן מסירה חששות. עם זאת, כאמור, לא תמיד אפשר לבצעה: "יש מקרים שבהם הצוות יעביר את היולדת מיידית לחדר לידה, כמו בלידה פעילה ביותר – הרי אז לא ירצו שהיולדת תלד בשירותים, או במצבים שבהם הניטור העוברי חשוד ולא מאפשר זאת, כמו גם במצבים מסוימים שבהם יש ירידת מים והחלק המוביל גבוה, מחשש לצניחה של חבל טבור. פרט לכך, מדובר בפעולה שבצידה יתרונות רבים", הוא מסכם.