הילה מ"חתונה ממבט שני" בריאיון: "מתן מדהים. אני מאמינה באהבה"

הילה עמיחי הגיעה ל"חתונה ממבט שני" (קשת 12) בשביל למצוא אהבה בפרק ג', ובפרק ההחלטות ששודר אמש (15.9) גילינו כי ובן זוגה לתוכנית, מתן גל, החליטו להישאר יחד. בריאיון שקיימנו עמה במהלך שידור התוכנית, סיפרה עמיחי על הדרמות הזוגיות על המסך ובחיים האמיתיים:  

זה היה אמור להיות הסיפור הרומנטי המושלם: מצד אחד – ד"ר הילה עמיחי (43), רופאה מרדימה מהיישוב נירית. מצד שני – מתן גל (46), יועץ קולינרי מקיבוץ העוגן. שניהם גרושים, הורים לילדים, ושודכו ב"חתונה ממבט שני" (הפרק הבא הערב, 11.9, בקשת 12). מהפריים הראשון זה נראה כמו התאמה מיידית – ניצוצות, חיוכים, הקליק שכל מפיק ריאליטי חולם עליו.

>> "חתונה ממבט שני": הכלה שנשברה וחטפה אש ברשת מסבירה מה קרה
>> הפאשניסטה של "חתונה ממבט שני": הסטייל ההורס של ירדן שלומי
>> כוכבת "חתונמי" חושפת את שקר האינסטגרם: "חמודות, לא להאמין לסושיאל"

"מתן החזיק לי את היד והתרגשתי מאוד. הוא היה מדהים והרגשתי שאני בידיים טובות, כשרקדנו שמתי עליו את הראש והרגשתי חיבור. אפשר לקרוא לזה פרפרים", היא מספרת היום בריאיון ל"את". אלא שהקסם של ההתחלה לא נמשך לאורך זמן, והפרפרים התחלפו מהר מאוד במציאות הרבה פחות נוצצת.

משהו שם, בווילה הפוטוגנית בכפר הנופש בקוסומוי, פשוט לא זרם. האווירה הייתה טעונה, ומתן אגר כעס בתחושה שהילה תמיד מבואסת ולא מצליחה לגלות קצת רוך. השיא הגיע בסצנת המספרה הבלתי־נשכחת: היא רק רצתה לשטוף את הגוונים, הוא זרם והסכים להצטרף – אלא שבמקום מספרה לנשים חיכתה להם מספרה לגברים בלבד. מתן רצה לנצל את ההזדמנות ושאל אם יוכל להסתפר. היא הנהנה לחיוב, במחשבה תמימה שמדובר ברבע שעה לכל היותר. בפועל, בתאילנד תספורת כוללת גם עיסוי ראש, צוואר וכתפיים – שעה שלמה של כיף חיים, כשהיא יושבת ומחכה בצד.

"היה לי קשה להביא את הילה האמיתית לתוכנית. זאת שמראים שם היא לא לגמרי אני. הייתי סגורה ומכונסת כי היה לי קשה. יש מולך כל הזמן במאי וצלם, ואני לא שחקנית, אלא בן אדם שקוף שרואים מיד כל מה שעובר עליו"

 

מפה לשם, הזמן נקף והילה כבר התפתלה באי־נוחות על הספה. מתוך ייאוש היא שלפה סוכרייה משולחן ההמתנה – ובום, היא שברה שן. בדיוק מה שהיה חסר לדרמה הזאת. בזמן שהיא מנסה לאסוף את עצמה, מתן המשיך להתענג על עיסוי ראש, צוואר וכתפיים. כשיצא, שמח וטוב לב, הוא עוד ציפה למחמאה.

הילה הייתה שקועה בבאסה שלה, ולתחושתה מתן לא גילה יותר מדי אמפתיה או אותנטיות בתוכנית. הוא מצדו ניסה לרצות אותה, עד שבשלב מסוים בתוכנית הטיח בה: "אני באתי לעבור תהליך ואת באת להצטלם לאינסטגרם". לא בדיוק החומרים מהם נרקמים סיפורי אהבה עם האפי אנדינג והליכה יד ביד אל השקיעה.

ואז הגיעו בני המשפחה: אחותה הווטרינרית של הילה ואביו הקיבוצניק של מתן – והנוכחות שלהם הצליחה לרכך קצת את האווירה. פתאום, הבילוי הראשון שלהם במים חשף פן חדש ביחסים: היא שוכבת נינוחה על הגב, והוא משיט אותה בעדינות. סוף־סוף מגע.

אם על המסך הוצגה כאישה נרגנת, מרוחקת ולא קלה, הרי שבריאיון הזה מתגלה ד"ר הילה עמיחי אחרת לגמרי: בחורה לעניין, קלילה, עם אנרגיות טובות והומור עצמי. היא לא לוקחת את החיים ברצינות תהומית – אלא אם מדובר בעבודתה כרופאה – ובכלל, מתברר שיש לה הרבה מה להגיד, והרבה יותר רבדים ממה שנשקף מהעריכה בטלוויזיה.

זו אמורה הייתה להיות השאלה האחרונה, אבל אני לא יכולה להתאפק – אז יש סיכוי לאהבה?
"תמיד יש סיכוי לאהבה, אני מאמינה באהבה. גם אחרי מערכות יחסים שהיו לי ולא צלחו, אהבה וזוגיות זה לא משהו שאני אוותר עליו בחיים".

את מתחמקת. יכול להיות שאת כבר על קו נירית – קיבוץ העוגן?
"מי יודע", היא צוחקת, "אולי אני כבר גרה שם".

ובכל זאת?
"אני יכולה רק לומר שחזרתי לארץ עם חיוך, אחרי דרך שכללה הרבה קושי ועבודה. את השאר תגלו לבד, רק אגיד שיש למה לחכות".

בתחילת התוכנית אי אפשר היה שלא לחוש שכל העסק לא בא לך בטוב, שאת מבוהלת מהסיטואציה.
"כמה ימים קודם עוד הייתי אנונימית לגמרי, ופתאום מצאתי את עצמי עם בן אדם שהכרתי מתחת לחופה ואנחנו יחד 24 שעות. בזמן הזה את מנותקת מהילדים ומהמשפחה שלך, והכי מרגישה לבד. בחיים האמיתיים זה לא קורה – את פוגשת מישהו, יושבים, מדברים והולכים כל אחד לדרכו, ואם יש קליק אז נפגשים שוב. נכון שיכולנו לשבת עם קוקוס ביד וליהנות מהרגע בחוף הים, אבל לא לשם כך התכנסנו. חוץ מזה, גם צצו מורכבויות שלא אפשרו מגע פיזי – כי כשקשה לך עם מישהו, קשה לך גם להיות אינטימית".

היחסים של מתן ושלך קיבלו תפנית כשבני המשפחה שלכם הגיעו לבקר.
"בהתחלה חששתי כי זה כמו לפגוש את ההורים, אבל כשהגיע אורי, אבא של מתן – שהוא איש מקסים, חכם ומאוד מיוחד – היה לי כיף. הוא עזר לי להרגיש הכי בנוח. היו לנו שיחות מעולות, ולמדתי דרכו עוד על מתן".

איך התגובות בחוץ?
"יש הרבה מאוד פירגון ואהבה מצד אחד, ומצד שני יש הרבה ביקורת ברשתות. אנשים יכולים להיות רעים ולכתוב כל מיני דברים".

מה הדבר הכי נורא שכתבו עליך?
"שאני בלתי נסבלת. זה היה קשה".

חזרתם מתאילנד לפני חצי שנה. מה את מרגישה כשאת צופה בעצמך בטלוויזיה?
"שהיה לי קשה להביא את הילה האמיתית. זאת שמראים בתוכנית היא לא לגמרי אני. הייתי סגורה ומכונסת כי היה לי קשה. בחיים האמיתיים אני הרבה יותר כיפית וזורמת, אבל זו הייתה סיטואציה מורכבת. יש מולך כל הזמן במאי וצלם, ואני לא שחקנית, אלא בן אדם שקוף שרואים מיד כל מה שעובר עליו. וכן, היו לי רגעים קשים. מתן ואני שונים, הוא שידר שהכל בסדר כי הוא אדם שצובר בתוכו דברים, ואז פתאום מנחית פצצה".

"אני יכולה להעביר על עצמי ביקורת בסיפור המספרה", עושה עמיחי קלוז'ר, "בדיעבד הייתי יכולה לשחרר, אבל זה היה חלק מהתהליך. ברור שלא הייתי מכונסת רוב הזמן, בסוף יש עריכה, ועדיין, לראות את עצמך מהצד וללמוד מזה – זה היה נדבך חשוב. ביקשתי לפני התוכנית גבר עם ביטחון עצמי וכריזמה – וקיבלתי חד משמעית אחד כזה".

התפלאת מזה שהוא לא רצה לחתוך מיד?
"הוא כנראה ראה משהו אחר והתעקש. צריך להבין שקורים דברים גם כשאין מצלמות, והשיחות הכי טובות שלנו היו בלי המצלמה".

היה שלב בצילומים שאמרת די, רוצה הביתה?
"לא. היו רגעים לא פשוטים שהייתה בינינו בעיית תקשורת רצינית, אבל לא ברמה של לארוז מזוודות".

לא מוותרת על אהבה

עמיחי גדלה בהוד־השרון, הבכורה מבין שלושה ילדים. פרט פיקנטי שתופתעו לדעת: בגיל 18 היא הייתה אלופת הארץ בדאון־היל רולרבליידס – ירידה מטורפת במורד תלול על גלגיליות, ענף ספורט שייבאו לכאן משווייץ ומעולם לא ממש תפס. משם היא המשיכה למסלול הרבה יותר קונבנציונלי: קצינת שלישות בצה"ל, תואר ראשון בביוטכנולוגיה ועבודה בחברת תרופות. אבל החלום להיות רופאה לא הרפה, ובגיל 30 היא החלה ללמוד רפואה באוניברסיטת תל אביב, כשהתואר הקודם קיצר לה שנתיים מהמסלול.

בהתחלה חלמה עמיחי על גינקולוגיה, אבל במהלך ההתמחות בבילינסון היא התאהבה דווקא בעולם ההרדמה. או כפי שהיא מסבירה זאת בעצמה: "החיים אותתו לי לא לעשות התמחות אינטנסיבית שאין בה שבתות וחגים וזמן למשפחה וחברים". לפני כשנתיים התחילה לעבוד כרופאה מרדימה בבית החולים קפלן שברחובות. אל התוכנית היא הגיעה עם כבודה משפחתית מכובדת – שני ילדים משתי מערכות יחסים קודמות – כך שבעצם יצאה למסע הזה בחיפוש אחר פרק ג'.

מה את יכולה לספר על מערכות היחסים הקודמות שלך?
"היו לי שתי מערכות יחסים משמעותיות, ומאוד שונות. בעלי הראשון, יגאל, הוא אבא של יותם בן ה-13. היינו על סף גירושין כשהוא נפצע קשה בתאונת אופנוע והיה מורדם ומונשם. אחרי התאונה חזרנו להיות זוג, הייתה תקופה של ירח דבש אבל כשחזרנו לשגרה הבנו שאנחנו חברים טובים – אבל לא זוג, ונפרדנו. יש לי רק דברים טובים להגיד עליו, הוא גבר מקסים וחבר טוב שלי. לפני הנסיעה לתאילנד היינו עם יותם בחופשת סקי משותפת".

"נפרדנו כשהייתי בהיריון. זה היה קשה, נכוויתי. אירוע כזה משאיר משקעים וצלקות. זה גרם לי פחות לבטוח בצד השני ולהיות סגורה. כשהגעתי לתוכנית זמן קצר אחר כך, הייתי יותר מפוכחת וזהירה"

ואז הגיע פרק ב'.
"ואז הגיע פרק ב'. לא הרגשנו שהטקס נדרש כדי להקים משפחה, פשוט גרנו יחד והחלטנו לעשות ילד – ואז נפרדנו כשהייתי בהיריון. יהלי היום בן שנה ועשרה חודשים. זה היה קשה. נכוויתי. אירוע כזה משאיר משקעים וצלקות. זה גרם לי פחות לבטוח בצד השני ולהיות סגורה. כשהגעתי לתוכנית זמן קצר אחר כך, ידעתי שאני לא רוצה למצוא את עצמי באותו מקום. הייתי יותר מפוכחת וזהירה, אבל למרות זאת לא ויתרתי על אהבה. אני רוצה לאהוב ולהיות נאהבת, וזה כיף להעביר את החיים עם מישהו. בסוף לא טוב היות האדם לבדו".

וככה הגעת לתוכנית?
"כשפנו אליי התלבטתי. ברשימת הבעד היה הסיכוי למצוא אהבה. חשבתי שאם לא אמצא, אז אולי בעקבות החשיפה משהו יקרה – יעידו על כך משתתפי 'חתונמי' לדורותיה. מה שהיה ברשימת הנגד זו החשיפה עצמה. לא הייתי בטוחה שאני מתאימה לאירוע הזה".

איך את מג'נגלת בין האימהות לקריירה?
"אם אפשר להגיד עליי משהו, זה שאני ממש טובה בג'אגלינג. אני קודם כל אימא לשני בנים מהממים, הם העוגן והלב שלי, ומה שנותן לי פרופורציות לחיים. אני כבר בשבע בבוקר בחדר ניתוח, ויש מישהי שמגיעה בבקרים ולוקחת אותם לגנים. כשיש לי תורניות של 24 שעות, אני מתאמת עם האבות שלהם".

יש מחשבות על ילד בפרק ג'?
"אני קשישה במושגי פריון ולא יודעת אם זה יתאפשר, אז אני שמחה עם הבנים שלי".

יש לך דבר כזה שנקרא פנאי?
"כן. אני מתאמנת בקרוספיט, אוהבת מוזיקה והולכת להופעות, למשל של טונה ואביב גפן".

את מרגישה שהמוניטין שיצא לרופאים מרדימים שונה מהמוניטין של רופאים בתחומים אחרים? את סובלת לפעמים מיחס מזלזל?
"כן. היחס לתחום הזה גרוע. אנשים לפעמים שואלים אותי: 'למדת שבע שנים בשביל להזריק למישהו?'. דווקא רופאים אחרים מאוד מעריכים אותנו, המרדימים. הרדמה זה רפואה הארדקור. אם חולה קורס, אז קוראים מיד לרופא המרדים. זו אחריות עצומה עם חשיפה למקרים מורכבים. המקצוע הזה מלמד אותך לתפקד במצבי לחץ ולשמור על קור רוח, ובכלל, זה מקצוע מלא אקשן – והכי לא מרדים, כמו שחושבים. את חייבת להיות כל הזמן ערנית ודרוכה כי דברים יכולים להתדרדר ברגע. אגב, היום אני מרדימה בכירה, ומלמדת סטודנטים, מתמחים וסטאז'רים".

"החיים אותתו לי לא לעשות התמחות אינטנסיבית שאין בה שבתות וחגים וזמן למשפחה וחברים, אבל במקצוע שלי יש אחריות עצומה ומלא אקשן. זה הכי לא מרדים, כמו שחושבים"

יש סיכוי גדול שתהפכי לסלב. את רואה את עצמך הולכת לאירועים או עושה שת"פים?
"נחמד ליהנות גם מהחלק הזה. להיות פרזנטורית נגיד? זה לא העולם שלי, אבל אם יציעו לי – אשקול. אשמח לחוות דברים חדשים. בסוף אנחנו חיים פעם אחת, והחיים יכולים להפתיע אותנו".

אגב, שכחתי לשאול מה קרה עם השן השבורה?
"הלכנו למרפאת שיניים בתאילנד, בדקו אותי ואמרו לי שעדיף לעשות את הטיפול בארץ. זה המשיך להפריע לי קצת במגע של השן עם הלשון, אבל חייתי עם זה. ועכשיו לשן שלום".