הילה בלום: "המעבר לספר הבא הוא לא מובן מאליו"

הילה בלום זוכת פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2021 | צילום: סיון פרג'
הילה בלום זוכת פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2021 | צילום: סיון פרג'

מה ההחלטה הכי טובה שקיבלה ושינתה את חייה, ממה היא מחכה להיפטר כבר שנים ולמה היא הכי מתגעגעת בהוואי, בה חיה בעבר. הסופרת הילה בלום, זוכת פרס ספיר, עונה על השאלון שלנו

88 שיתופים | 132 צפיות

הילה בלום, 52, בזוגיות עם גלעד ואם לבת, מתגוררת בירושלים, זוכת פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2021

תעודת זהות בבקשה.
"סופרת ועורכת סיפורת, מלמדת כתיבה יצירתית ועריכת סיפורת". 

מאיפה את?
"נולדתי בירושלים, חייתי בה רוב חיי ואני חיה בה גם כיום". 

איפה אנחנו תופסות אותך עכשיו?
"בחדר העבודה שלי. בארבע השנים האחרונות יש לי בבית חדר עבודה משלי, חדרון, ובמהלך רוב שעות היום אני נודדת במרחביו בין שולחן הכתיבה לספה". 

מה הדבר שהכי מטריד אותך ברגע זה?
"שאלה שמטרידה אותי כרגע היא מתי אחזור שוב לכתיבת פרוזה. ביליתי שנים בכתיבת 'איך לאהוב את בתך', ובשבילי המעבר לספר הבא הוא לא מובן מאליו ולא מיידי. אני מחכה לרגע שאמצא שוב את המרחב המנטלי והרגשי לעצב דמויות, לבנות להן עולם, ואז לצלול לתוך העולם הזה כדי לספר סיפור". 

>> מכורות "אחוזת דאונטאון": תכירו את ההתמכרות החדשה שלכן

עטיפת הספר "איך לאהוב את בתך" | מאת: הילה בלום
עטיפת הספר "איך לאהוב את בתך" | מאת: הילה בלום

"חליתי בקורונה ובאחד הימים, פתאום, למרות שפיזית הרגשתי בסדר, הדמעות זלגו. התקף של רחמים עצמיים"

 

מה הדבר האחרון שחיפשת בגוגל?
"מזל שהגעתי לשאלה הזאת עכשיו. לפני כמה דקות חיפשתי בגוגל איך לטפל בסחלב שקיבלתי. אם הייתי מגיעה לשאלה הזאת שעה קודם הייתי במצב פחות נוח". 

מה השיר האחרון שחיפשת בשאזאם? איזו מוזיקה את אוהבת?
"אף פעם לא חיפשתי בשאזאם. כשאני רוצה למצוא שיר אני מחפשת בגוגל שורה או כמה מילים מתוכו. בשנים האחרונות אני מאזינה למוסיקה כמעט רק כשאני מבשלת, שזה די מעט, ואז אני נכנסת ליוטיוב ומחפשת איזה פלייליסט של להיטים מעשור כלשהו. שאר המוסיקה שאני שומעת כיום אלה דברים שהבת שלי אוהבת ומשמיעה גם לי".  

מה הספר האחרון שקראת?
"כרגע אני קוראת שוב את 'איש ואישה בלילה' של קנט הרוף".

מה מצחיק אותך?
"כשבן זוגי והבת שלי מתפקעים מצחוק". 

מה הקללה האהובה עלייך?
"הכי שימושית אצלי היא 'שיט'. מבחינתי היא קומפקטית ורב-תכליתית ואני מגיעה איתה לתדירות שימוש גבוהה". 

מתי בכית בפעם האחרונה?
"לפני שבועיים. חליתי בקורונה ובאחד הימים, כשכבר נשארו לי רק עוד יומיים לשחרור מבידוד, פתאום, למרות שפיזית הרגשתי בסדר גמור, הדמעות זלגו. בקיצור, התקף של רחמים עצמיים. אבל זה נמשך דקה-שתיים וזהו".   

למי את מתגעגעת?
"לאמיר גוטפרוינד ז"ל, חבר קרוב וסופר נפלא שהיתה לי הזכות לעבוד איתו כעורכת, ולרותי לויאב ז"ל, העורכת האהובה שלי בעיתון "במחנה", שבו כתבתי במהלך שירותי הצבאי. אני מתגעגעת גם לנופים ולמקומות בהוואי, שגרתי בה שנתיים בנעורי ומאז לא חזרתי אליה, ולצלילים ולריחות בקיבוץ שסבתא שלי התגוררה בו במחצית השנייה של חייה".    

מה הרגע שהכי השפיע על הקריירה שלך?
"קשה לי להגיד. לאורך שלושים שנות קריירה יש כל כך הרבה תהליכים, וממילא קשה לסמן את נקודת ההתחלה שלהם". 

מה ההחלטה הכי טובה שעשית?
"להפוך לאמא".   

על מה את הכי אוהבת להוציא את הכסף שלך?
"נסיעות וספרים. אני פחות ופחות נהנית לרכוש חפצים ובגדים, ובאופן כללי, עם השנים התנוונה לי תשוקת הקנייה". 

מה הדבר שאת הכי מחכה לו כרגע?
"התרגום הראשון של 'איך לאהוב את בתך' רואה אור בימים אלה בגרמניה, ואני מאוד מחכה לו ולבאים אחריו". 

מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"בגילי כבר למדתי לחיות עם רוב הבעיות והפגמים שלי. אבל אילו יכולתי לסדר לעצמי שידרוג חיצוני אחד, זה כנראה היה בנוגע לעור. אני כבר בת חמישים ושתיים ועדיין יש לי התפרצויות אקנה. בשלב הזה של חיי הייתי שמחה להיפטר מאקנה, בהחלט".