היי, אני כבר לא תינוק!

כשבתי עברה מגן פרטי לגן עייריה, שמתי לב שבסוף היום בקבוק המים שלה מלא. בתמימותי התלוננתי בפני הגננת: "תראי, היא לא שתתה כלום כל היום!". אני לא זוכרת את תשובתה המדויקת, אבל מדבריה וממבט עיניה נפל לי האסימון שבתי כבר לא בגן פרטי שבה משגיחים על כל צעד שלה.

זה לא סוד שלעומת גן פרטי, בגן עירוני מספר הילדים גדול יותר ומספר המטפלות קטן יותר. עם זאת, כל הגננות מוסמכות ועובדות תחת פיקוח והדרכה. כהורים אנו אולי חוששים מהמעבר, אך חשוב לשדר לילד שאנו בטוחים בהחלטה וביכולתו להתמודד איתה. ד"ר מרסלה ליפרמן, פסיכולוגית בגני ילדים ובמוסדות חינוך ומרצה במכללת לוינסקי, ואביה עוזני, מדריכה פדגוגית ומאמנת אישית בגני ילדים, מתייחסות לפרמטרים השונים הכרוכים במעבר.

1. בשלות

איך יודעים שהילד בשל לעבור לגן עירייה? עלינו לבדוק את ההתאמה בין המסגרת ליכולות ההתפתחותיות של הילד, לשאול את עצמנו לגבי המוכנות הרגשית שלו, היכולות שלו להסתגל למצבים חדשים, לדחות סיפוקים כשהוא נמצא עם קבוצה גדולה, לבדוק האם הוא נוטה לבכי ואיך הוא מתמודד עם מצבים מורכבים ועם אתגרים שהוא עשוי לפגוש במסגרות גדולות שבהן כוח האדם מצומצם יותר. נשאל גם בנוגע למיומנויות החברתיות שלו: איך התפתחות המשחק שלו, האם הוא משחק עם ילדים אחרים או לצדם והאם הוא זקוק לתיווך כדי לשחק.

2. מוכנות

המיומנויות המרכזיות ביותר הדרושות למעבר הן המיומנויות הרגשיות והחברתיות, ורק אחריהן מגיעה המיומנות הקוגניטיבית. ילד בעל מיומנויות רגשיות וחברתיות ירוויח מהמעבר. הוא ייכנס לסיטואציה ללא חשש בידיעה שיש לו כוחות, אסטרטגיות ומיומנויות שיעזרו לו.

3. איתור קשיים

לעיתים ילדים מגיעים לגן חובה מגנים פרטיים עם קשיים התפתחותיים שלא אותרו, ויש חלון הזדמנויות שהולך ונסגר מבחינת היכולת לטפל בהם. כל המחקרים תומכים בכך שככל שהאיתור והטיפול מוקדמים יותר, היכולת להגיע להתקדמות גדולה יותר, ובמגוון תחומים (שפתי, מוטורי, רגשי, חברתי וכו'). מבחינה אופטימלית רצוי לזהות קשיים בגיל שלוש, ולא לחכות לגיל גן טרום חובה או חובה כדי להתחיל לאתר ולטפל.

גן עירייה יכול להיות הכנה טובה לבי"ס במידה והילד בשל לכך. אילוסטרציה: ingimage

4. הסתגלות

כדי ליצור מעבר חלק, עלינו לדאוג שבסביבת הילד לא חלו שינויים דרסטיים (למשל לידת אח או מעבר דירה) המקפלים בחובם קשיים אחרים שעימם מתמודד הילד, ולכן הוא אינו פנוי דיו להתמודד גם עם המעבר לגן עירייה. ברור שישנם אילוצים, אך כדאי לקחת זאת בחשבון. פעמים רבות ילדים המתקשים להיפרד מההורים בשלב ההסתגלות, יראו סימנים קטנים של רגרסיה (ייצמדו להורים, יזדקקו ליותר חיזוקים).

הדבר לגיטימי, וגם בגן עירייה אפשר באופן הדרגתי להישאר כמה דקות לפני הפרידה. יש ילדים החווים קושי רגשי במעבר (שאינם תמיד מודעים לו) ומבטאים אותו דרך התנהגות של בכי, כעס, חוסר שקט, התבודדות וכו'. אם לא מזהים זאת בזמן, ההתנהגות יכולה להגיע להצקות, למכות, לחוסר נכונות לשתף פעולה ואף לאילמות סלקטיבית.6

5. עצמאות

ילד שמגיע לגן עירייה צריך גם לשלוט במיומנויות יומיומיות, כמו רחצת פנים, חליצת נעליים, נטילת ידיים, ניגוב הישבן וכו', לכן כדאי לבדוק עד כמה הגן דורש מיומנויות מוטוריות מבחינת עצמאות. ילד שאינו מגיע עצמאי דיו עלול לחוות קשיים. מכיוון שחלק מהפינוק קורה גם בבית, להורים יש תפקיד חשוב בהקניית העצמאות לילדים. החופש הגדול הוא תקופה טובה להורים להכנת הילדים לעצמאות במשימות של אכילה, שירותים, רחיצת ידיים וכו'.

כבר לא ישנים צהריים אחד השינויים שחווים הילדים במעבר מגן פרטי לגן עירייה הוא הפסקת שנת הצהריים. אביה עוזני מסבירה: *להתחיל בחופשה: לקראת גיל ארבע הגמילה משנת הצהריים מגיעה באופן טבעי, ורצוי כבר בחופשת הקיץ להתחיל לסגל את הילד לשינוי. בעת השהייה בבית המיטה פחות קורצת לילדים בשעות הצהריים, וגם הפעילויות המיוחדות בחופשה משבשות את שנת הצהריים. כך, באופן טבעי, הילדים נגמלים ממנה לקראת המעבר לגן העירייה. * באנרגיות חיוביות: בשעות הצהריים חלק מילדי הגן הולכים הביתה, ולרוב הצוות מתחלף בשעות הצהרון. לגן מגיעים אנשים חדשים עם אנרגיות חדשות, וגם אופי הפעילות משתנה. לרוב הילדים לא יירדמו במהלך הפעילות, והעייפות תגיע אחרי שההורים ייקחו אותם מהגן. כדי למנוע מהילד להירדם בשעה חמש, כדאי "למשוך" אותו בפעילויות מחוץ לבית, כדוגמת משחק בגן השעשועים. * שקט תעשייתי: מטבע הדברים, כשנגמלים משנת הצהריים לרוב גם הולכים לישון בשעה מקודמת יותר בערב. אל תשכחו להקדים את שגרת הערב (ארוחת ערב, מקלחת) ולהציע את המיטה מבעוד מועד. * כל ההתחלות קשות: הקושי שחווים ילדים שלא נגמלו משנת הצהריים עד ה-1 בספטמבר (והוריהם המקבלים אחר הצהריים ילד עייף ועצבני), חולף תוך חודש-חודשיים. השנה החגים יוצאים מאוחר, ומתאפשרת לילדים הסתגלות רציפה במשך כמעט חודש שלם. אז תתעודדו, מדובר בעניין של זמן. לדעת עוזני, מכל הקשיים שעומדים בפני הילד, הקושי הזה הוא הפשוט ביותר לפתרון.

6. תזונה

גם מבחינת התזונה חל שינוי גדול. חשוב מאוד שהילד יאכל ארוחת בוקר בבית, דבר שבגן הפרטי היינו פטורים ממנו. גם אם יש ארוחת עשר בגן כריך שאתם שולחים עם הילד או מזנון (הזנה משותפת), הארוחה מתרחשת אחרי כמה שעות פעילות, ובינתיים הילד מתחיל את היום על בטן ריקה.

7. חברים

אם יש חבר אחד או שניים מהגן הקודם, זה עשוי להקל על הימים הראשונים, אבל רוב הילדים מסתגלים היטב גם כשאינם מגיעים עם חברים. בנוסף, ההורים יכולים להזמין הביתה, לארח ולהתארח, וגם הגננות יכולות לעזור ב"שידוכים". בטרם הכניסה לגן החדש מוטב לברר אילו חברים עוברים אליו עם הילד.

8. הכנה מוקדמת

לפני תחילת הלימודים מומלץ לבקר בגן יחד עם הילד. בהרבה גנים נהוג להזמין את הילדים לבקר בגן כמה ימים לפני תחילת שנת הלימודים, ותמיד כדאי לעשות "טיול" בחופש הגדול ולהכיר את הדרך לגן ואת סביבתו. בנוסף, יש להדגיש בפני הילד את הגיוון והחדשנות שבמעבר ולהציג את ההתבגרות כשלב בחיים: "בגן החדש תהיה לך הזדמנות להכיר ולהיחשף לחברים ולמשחקים חדשים".

9. עזרים

חשוב לדבר עם הילד על המעבר. אפשר להשתמש בחפץ מעבר שהילד ישאב ממנו כוחות ויוכל לדבר איתו על חוויותיו (גם אם השיחה מתקיימת רק בראשו של הילד), להקריא לילד סיפורים בנושא התמודדות ("ליאור בכה כשאמא הלכה" מאת שולה מודן, למשל), ולאחר מכן לשוחח עימו על כך: "מה קרה שם? איך הילד התמודד? מה אתה היית עושה?". ההתמודדות הרגשית הזו מלמדת אותו שכולם באותה הסירה, שלא תמיד ברור לנו מה נמצא מאחורי הדלת ושיש כמה דרכים לפתרון. עם תחילת השנה, חשוב לדבר וליצור שיחה משמעותית עם הילד על החוויות בגן ולא להסתפק ב"היה כיף".

10. בקשות מיוחדות

בגן עייריה אמנם אף אחד לא יגיד לכם אם הילד אכל שלוש כפות פתיתים או שש, אבל אם יש לכם בקשה מיוחדת ברוב המקרים לא תהיה בעיה. זה לא שמעברים את הילד מהחממה לג'ונגל. גם גן עירוני הוא חממה, רק עם קירות קצת פחות עבים.