תרחיש האימים של שיר אלמליח: "היא לא נשמה והכחילה"

שיר אלמליח מתארת בפוסט שהעלתה את הסיוט של כל הורה טרי, אחרי השחרור מבית הילדות והנחיתה בבית עם הניובורן. בתה עמנואל בת החצי שנה, שהתברר כי היא סובלת מריפלוקס סמוי, נחנקה מהפליטה של עצמה, בסמוך ללידתה, בזמן ששכבה על הגב בעריסה.

>> אורנה בנאי מרגשת ביום ההולדת של בנה, שדומה קופי לאבא שלו

"לפני חצי שנה נולדה השלגיה המהממת שלי בלידה המושלמת ביותר ובלי שום בעיות", כותבת אלמליח. "כשהשתחררנו מבית החולים והגענו הביתה, עמנואל שכבה על הגב בעריסה ופתאום נחנקה מהפליטה של עצמה, הרמנו אותה מהר על הידיים, הפכנו אותה, דפקנו לה על הגב, כלום לא עזר, הילדה פשוט לא נשמה, נהייתה אדומה ולאט לאט הכחילה. אני לא הצלחתי לתפקד. מזל שאמא שלי הייתה בבית, צעקה להתקשר לאמבולנס כי היא מגלגלת עיניים והיא מתחילה לאבד אותה. באותו רגע הרגשתי שאני מתעלפת".

"מד"א על הקו, אמבולנס בדרך ואני צועקת את חיי בחרדה אמיתית וברעידות בכל הגוף", היא ממשיכה לתאר את הסיוט. "שומעת איך הם מדריכים את אמא שלי לבצע בתינוקת שלי החייאה בזמן שהאמבולנס בדרך. אמא שלי, כמו גיבורה אמיתית, לא ראתה אף אחד ממטר, לא שמעה את החרדה שלי מהצד ופשוט התבייתה על הטלפון והקשיבה לכל מילה ומילה וככה פשוט הצילה לי את הילדה. בשנייה שאמא שלי הצליחה להוציא ממנה בכי, האמבולנס הגיע ואני פשוט בכיתי את החיים שלי. הגענו לבית חולים למיון, מתאשפזים ורק בכי מלווה אותי בימים הנוספים שהיינו שם. זה היה אולי האירוע הכי מפחיד וחסר אונים שחוויתי במהלך כל חיי, ומאז שזה קרה אני כל יום מסתכלת עליה ועל הילדים שלי ואומרת תודה! כל מה שאנחנו צריכים בחיים האלה זה בריאות, כל השאר זה בונוס וזו לא סתם קלישאה. תודה לאלוהים על המתנה הטובה והמושלמת שהוספת לי לחיים, שרק תהיה לי בריאה ולכל השאר, אני מבטיחה לדאוג".

"לא הבנתי אף פעם למה ההנחיה של משרד הבריאות זה להשכיב תינוקות על הגב כשהם נולדים!", היא מוסיפה, "ואם הם סובלים מריפלוקס סמוי? (שזה אגב מה שסיכן את עמנואל וגילינו את זה בדיעבד!). כל תינוק צריך משהו אחר וכל אמא צריכה ללכת לפי האינטואיציות". צודקת, הרבה בריאות ורק פליטות גלויות. ותודה לתושייה של הסבתא הגיבורה.