החיים הם שיר

רוני סומק מרגיש הכי בנוח בחדר העבודה שלו ובחדר נוסף המשמש כספרייה, כשהוא מוקף באינסוף מילים, אלה של הניירת ואלה של הספרים שלו. גם את חלל האירוח, השופע יצירות של אמנים אהובים עליו, הוא מאוד אוהב.

בין השאר מוצגות בו תמונה של ים המלח שצילמה מיכל רובנר לפני שהפכה לאמנית מוכרת, עבודה של יורם אפק, שתי עבודות של צייר דרוזי מדליית אל כרמל ושישה הדפסים של צייר אלבני שמוכרז באלבניה כנכס לאומי ושעבד עם פיקאסו בתחילת התקופה הקוביסטית, מתנה ממשרד התרבות באלבניה.

קילומטר מהעיר הגדולה

מהו בית חלומותיך?
"בארץ – בתל אביב, באזור הצפון הישן. בית שיהיה לי בו חדר עבודה, ש-50 מטרים לידו יהיה בית קפה וש-100 מטרים לידו יהיה פאב שכונתי. אם יש משהו שמפריע לי כאן ברמת-גן זה שאין בית קפה או בר שכונתי במרחק הליכה".

איך נקלעת למקום מגורים נטול בית קפה שכונתי?
"התשובה היא כלכלית לגמרי: חמישה חדרים במקום מגוריי שווים לשני חדרים בתל אביב. מצד שני, למדתי מאוד לאהוב את המקום הזה; את הבית, את השכונה, את העיר. יש בי אפילו גאוות יחידה של מי שגר בעיר שהרחוב הכי תוסס בה הוא על שם משורר ידוע – ביאליק. זו עיר שמערכת החינוך בה מדהימה, עיר תרבותית עם סגן ראש עיר נהדר.

לפני הכל * שם: רוני סומק * גיל: 60 * עיסוק: משורר ואמן * מצב משפחתי: נשוי + 1 * מגורים: רמת גן

"אני מלמד בתל אביב, מופיע בתל אביב, בית הקפה שלי הוא 'קפה תמר' בתל אביב, כל ההוויה שלי היא תל אביבית. אבל רמת גן היא לא רק חדר שינה. אני צועד בבקרים ומגיע למקומות חדשים בכל פעם מחדש.

"אני פותח כאן את החלון ורואה שיכונים שמזכירים לי את המעברה שחייתי בה כשעלינו לארץ או את שכונת מפוני המעברות שגדלתי בה לאחר מכן. יש כאן כל הסימנים של עיר לצד התחושה שאני גר קילומטר מהעיר הגדולה".

הספרייה בחדר העבודה של רוני סומק

דיוקן עצמי שהוצג כחלק מספר של סומק שיצא במצרים

הבית שמרהט את התודעה

היית גר במגדלים?
"אם זה היה פחות יקר. יש למקום הזה דימוי שהוא לא טוב בעיניי ולא מתאים לי. התפיסה שלי לגבי בית היא מאוד קונבנציונלית. הבית הראשון שאתה זוכר הוא הבית שמרהט יותר מכל את התודעה. בית הוא לא סוג של רהיט. אתה לא חי בתוך רהיט. אני מעדיף פרקטי".

מה אתה חושב על בניין הבימה המחודש?
"יש בי געגועים לבניין הישן, ואני לא חייל בצבא הנוסטלגיה. בעיניי הבניין נראה יפה מדי, כמו נזם זהב באף חזיר".

ומה יהיה בדירת חלומותייך?
"מקום לספרים, קירות עם תמונות, חדר שאפשר לצפות בו בדי.וי.די על מסך גדול. אדם כותב צריך מקום אסתטי, מסודר, וזה גם חלק מפיצול האישיות שלי; הספרים שנמצאים בבית מסודרים כמו חיילים, אך הספרים שאני מלמד מהם מקושקשים ומרוטים. הבית צריך להיות מקדש של סדר, ללא שריטות".

אתה קונה אמנות?
"כל התמונות בבית הם מחברים; או שקיבלתי אותן או שהחלפתי. אני קניין אובססיבי של ספרים ושל דיסקים".

"רימון או הביוגרפיה של ידית התשוקה" – עבודה משותפת של סומק ועודד הלחמי

"לורקה" – ציור של סומק בעקבות שיר

גתה ב-36 תרגומים

ספר שאתה רוצה או רצית ולא השגת?
"ספר שבסוף השגתי: פעם ראיינו אותי לעיתון ספרותי ושאלו אותי איזה ספר אני מחפש. אמרתי שאני מחפש ספר של 36 תרגומים לשיר אחד של גתה, ואז קיבלתי בדואר שלושה עותקים של הספר הזה. המכתבים שקיבלתי היו מדהימים. מישהי ששלחה לי את הספר מספרייה של קיבוץ וכתבה לי שכבר 30 שנה איש לא עיין בספר הזה".

אילו סופרים אהובים עליך?
"אני אוהב מאוד סופרים שכותבים על מסעות בעקבות ספרים, כמו חיים באר. יש לי בספרייה ספרים שאני מרגיש שהם אוצרות שלי. יש ספרים שקיבלתי מהמחברים, כמו אלן גינסברג, שיימוס היני. יש משהו אינטימי בספר שהוקדש לך על ידי מחברו".

אילו אמנים אתה מעריך?
"אמן גרמני בשם ג'וזף בויס שינה את חיי. אני גם אוהב את הרישומים של פיקאסו, את אנדי וורהול, את כל החבורה האמריקאית. בארץ – את רפי לביא שהיה מורה שלי".

"כל התמונות בבית הם מחברים; או שקיבלתי אותן או שהחלפתי" . רוני סומק על הספה בביתו

תצלום של אמו של סומק בצעירותה, שהוא יוצר עליו בווריאציות שונות בהתאם לספרים שלו

לצאת מהמשבצת

אתה אוהב את השילוב של שירה עם סוג אמנות אחר.
"אני חושב שאדם צריך לצאת מתוך המשבצת שבה החליטו לשבץ אותו. אם אני כותב שירים – רוצים שרק אכתוב שירים. כל חיי אני יוצר עבודות עם אמנים אחרים, עם זמרים. לאחרונה לקח אמן בשם עודד הלחמי שיר שלי העוסק ברימונים והדפיס אותו על תצלום של דוגמנית ניו יורקית שהוא איפר בצורה רימונית. יצאה עבודה משותפת שלנו – שיר מתוך הספר שלי משתלב עם האמירה שלו ומוצג כעבודה בפני עצמה בגלריה חשובה בניו יורק".

מה התכניות לעתיד הקרוב?
"לקראת שבוע הספר ייצא ספר ילדים שכתבתי עם בתי, וביוני ייצא ספר שלי ושל סאלח אלחמדאני, משורר עיראקי שחי בפריז, בשלוש שפות: עברית, ערבית וצרפתית. באוקטובר ייצא ספר נוסף שלי בהולנד ותיפתח תערוכה סביב שיר שנקרא 'אגם הברבורים'. הגרסה העברית של אותה תערוכה תוצג במוזיאון רמת גן".

אילו מבנים מיוחדים אתה אוהב?
"המשפט שרוד סטיוארט שר על בחורה: 'אם לאהוב אותה זו טעות, אני לא רוצה להיות צודק' מתאר בעיניי את תל אביב – עיר ללא קונספט. אני אוהב את הבניין הישן של קולנוע עדן, את הבניין מול הקריה – יש בו סוג של עוצמה שלא מתאימה לארץ, אבל הוא מעוצב נהדר. ברמת גן אני אוהב את הבית המשוגע שבנה האדריכל צבי הקר".

אתה הנדי מן?
"הכי לא. אני לא מחליף נורות. אני המורה לקולנוע היחיד במדינת ישראל שלא יודע איך להפעיל די.וי.די, אבל רופא לא צריך לחלות במחלות שהוא מטפל בהן".

קצרים

• סטייה קטנה ואישית: עטים נובעים
• ליד המיטה: ספר. כרגע "בלשי הפרא"
• מרגיע בבית: חדר העבודה
• : מכונת אספרסו
• ישראלי בעיניי בבית: הציורים של הצייר הדרוזי סאלח אלקרא
• מצחיק אותי בבית: כשמזמינים חשמלאי להחליף נורה
• חורף או קיץ בבית קיץ
• הכי חשוב שהבית יהיה: שמח