החיים הטובים נוסח הולנד
הולנד היא ארץ ידידותית ומסבירת פנים, והיא מתאימה לטיול עם ילדים. לא רחוק ממוקדי העניין המתוירים והממוסחרים מסתתרת הולנד קצת אחרת
הטחנה שליד הבית
בוקר אחד במהלך הטיול שלנו בהולנד החלטנו שאנחנו רוצים לקחת "חופש מהחופשה", לדחות את המסלול המתוכנן ופשוט לתת לרגליים לקחת אותנו. שאלנו את הני, בעלת הבית החביבה של הצימר, מה יש בסביבה. הצימר, דרך אגב, נבחר רק מפני שהיה בדרכנו ממרכז הולנד לדרומה, ולא התכוונו להתעכב באזור כלל. הני אמרה שבמרחק כקילומטר מהבית פועלת טחנת רוח בכפר קטנטן שנקרא "טחנת הרוח הישנה" (Oudemolen), ובימי שבת הטוחן ובנו נמצאים בה ומקבלים אורחים. אף על פי שכבר הזדמן לנו לראות די הרבה טחנות רוח, החלטנו לקפוץ לביקור.
מפעיל הטחנה, אדם בשנות ה-60 לחייו, לא ידע אנגלית, וגם בנו שעובד איתו לא ממש שלט בשפה – אבל זה לא היה חשוב. מיד זכינו לסיור וי.איי.פי. כריסטין, בת זוגו של הבן, הזדרזה לכבד את הילדים בעוגיות, שלפה דפי צביעה והתעקשה לשמור עליהם כדי שנוכל לטפס בצעדים קלים אל הקומה העליונה של הטחנה. בשיחה באנגלית שבורה הצלחנו להבין כיצד התחנה עובדת. הם סיפרו לנו שממשלת הולנד מעודדת שחזור של טחנות רוח, ואנשים שזה תחביבם מקבלים הדרכה ממהנדסים מומחים וזוכים לסיוע ממשלתי. כך מפעילים האב ובנו את הטחנה בהתנדבות, המדינה דואגת לכל ההוצאות, והם מחויבים לפתוח אותה לקהל פעמיים בשבוע. כריסטין מצטרפת אליהם מדי שבת, והיא אחראית על הכיבוד. חזרנו למכונית שמחים ומרוצים (הילדים עם עוגיות כצידה לדרך). בשבילנו זו היתה הטחנה היפה והמעניינת ביותר בכל הולנד.
טחנת הרוח בכפר אודמולן
קלאסית ואותנטית
|
|||||
משם המשכנו מרחק שישה קילומטרים בלבד לעיירה הקטנה וילמסטד (Willemstad), היושבת על שפת הנהר הרחב הולנדס דיפ (Hollands Diep). התברר לנו שזו היתה עיר מבצר מוקפת חומה בצורת כוכב, שנשמרה היטב עד היום ויש בה מרינה שוקקת ומרכז קטן ויפה. בווילמסטד ישנם כל הסממנים ההולנדיים הקלאסיים: טיילת, טחנת רוח, בית עירייה ציורי ודוכן צ'יפס. כל זה אותנטי לחלוטין, מקום של מקומיים. שכרנו אופניים והתחלנו לדווש. עברנו בטיילת, המשכנו לאורך הנהר וצפינו באניות החולפות. עשינו הפסקה קלה בשדה ליד יער, וכשתקף אותנו הרעב שבנו למנת פיש אנד צ'יפס עסיסית על ספסל מול המים. בלי לשים לב השעה כבר נהייתה כמעט ארבע אחר הצהריים.
כאן עלי להפנות את תשומת הלב של כל מי שמתכנן טיול בהולנד: שימו לב לשעות הפתיחה והסגירה. אנחנו, למשל, החלטנו להמשיך את היום בטיול עירוני בברדה (Breda). זו עיר גדולה, והנחנו שהכל יהיה פתוח. כשהגענו לכיכר הראשית הגדולה והשוקקת הרגשנו שהגענו למקום הנכון. בתי הקפה היו מלאים, מיצג פעמונים מיוחד השמיע מוזיקה עליזה והשמחה היתה רבה. אבל כמו בסיפור סינדרלה, עשר דקות מרגע הגעתנו השעון צלצל חמש, כל החנויות נסגרו כהרף עין, הפעמונים הפסיקו את נגינתם, האנשים התחילו לעזוב את בתי הקפה ושלווה נפלה על העיר. אני ממליצה בחום לכוון את הטיול כך שיסתיים בשעה חמש או שש. הרבה יותר כיף לטייל במרכז כשהכל פתוח.
לשמחתנו מצאנו סופרמרקט פתוח, קנינו צידה וחזרנו לצימר. ניצלנו את שעות האור המאוחרות לפיקניק בשדה פתוח מול הבית, ליד עדר כבשים. השמים היו בהירים, הכל מסביבנו ירוק ופסטורלי, והיינו במצב רוח מרומם: החיים הטובים והשלווים נוסח הולנד.
שלומית יפת-ביאליק – מחברת סדרת המדריכים "המשפחה המטיילת" לצפון איטליה, לסלובניה ולצפון קרואטיה ולהולנד