החבר'ה הטווים

חלק או שעיר? פרסי או הודי? איך בוחרים שטיח

88 שיתופים | 132 צפיות

הם ארוגים או קלועים, אוריינטליים או מינימליסטיים, חלקים, שעירים או פרוותיים. עם טפטוף היורה וכשעונת החורף בפתח, עולם שלם שכולו שטיחים נפרס בפנינו. כל אותם שטיחים שמיהרנו לגלגל ולאפסן עם תחילת חום יולי-אוגוסט, מוצאים עצמם שוב מונחים אחר כבוד בחללי המגורים שלנו. אין ספק, כי אותו אריג מחמם, ששימש בזמנים קדומים נהג להרחיק את הקור מהמאהלים- שב ומוכיח מדי שנה כי תמיד הוא ניצב מעל הזמן.

לאורך ההיסטוריה, השטיח זכה -ועדיין זוכה- לקבל סגנונות עיצוב שונים ומגוונים ממקומות שונים, שכן מלבד עזרתו למילוי חללים ריקים, הוא עוטף אותנו בתחושת חמימות ביתית וצבעונית.

קורות של שטיח

איך לדרוך על שטיח ולהשאירו בחיים?

אורי ג'ורג'י מ"שטיחי איראן", בשלל עצות שימושיות לטיפול בשטיחים

  • כתמים: אם נשפך נוזל על השטיח יש לספוג אותו מיידית עם מגבת או סמרטוט נקי. חשוב לא לשפשף את השטיח בחוזקה, אלא לספוח את הנוזל באמצעות תיפוף על הפלומה ובכיוון הסיבים. כתם מיין אדום, ניתן לנקות באמצעות יין לבן, כתמי דם או ביצה – יש לנקות במים קרים בלבד. כתמים שומניים וכתמי קפה, ניתן לנקות במים ושמפו כביסה, עם מעט חומץ ויין לבן. על מנת להסיר חול ואבק עיקש, מדי חצי שנה מומלץ להפוך את השטיח על פניו ולהשאירו כך למספר ימים. כשמדובר בכתמים עקשנים יותר רצוי להפקיד את הטיפול בידי מומחה.
  • פרישה: מדי פעם יש לשנות את כיוון פריסת השטיח, כך שישתפשף באופן אחיד. כמו כן, מדי שנה יש לפרוש את השטיח במקום שטוף שמש כדי לייבשו מהלחות, הגורמת לעובש ופוגמת ברכות המגע.
  • אחזקה: אחת לשנתיים-שלוש מומלץ למסור את השטיח לניקוי אצל מומחה, גם אם השטיח נראה נקי. יש לוודא שהניקוי יתבצע ללא חומרים כימיים הפוגעים בצמר ומעוותים את הצבע המקורי. יש לשאוב את השטיח רק באמצעות שואב אבק, אך בשום מקרה לא לשאוב את הפרנזים, העלולים להפגע ולהוריד את ערכו של השטיח. סיבי צמר הם בעלי אורך חיים ארוך יותר, בעוד סיבים סינתטים מתנקים בקלות רבה יותר. בנוסף, אם על השטיח צפויים לדרוך מספר רב של אנשים רצוי לבחור שטיח בעל צפיפות סיבים גבוהה יותר, בכדי למנוע שחיקה מהירה.
  • פגמים: במידה ומתגלה פגם בשטיח (חור, עובש, פרימת חוטים, פרנזים או קנטים), יש למסור אותו לתיקון מקצועי-אמנותי בעבודת יד, ולא לתקנו לבד.
  • אחסון: לפני אחסון לתקופה ממושכת רצוי לפרוש את השטיח בשמש למספר שעות, ולאחר מכן לשאוב ממנו אבק. בנוסף, רצוי לקפל את השטיח בעדינות או לגלגלו, לאחסנו במקום יבש ולפזר מסביב מספר כדורי נפטלין למניעת עש.

אורי גורג'י, משטיחי איראן ברמת-גן, לוקח אותנו למקום שבו הכול החל. לפרס, לטורקיה, לאפגניסטן ואזור הקווקז, אזורים שהשכילו לפתח תרבות ואמנות שלמה של אריגת שטיחים אוריינטליים. "בארצות אלו", מסביר ג'ורג'י, "נמצא את תולדות אריגת השטיחים האוריינטליים, כשהעיטורים והדוגמאות שלהם לקוחים מהמסורת העממית של האורג. לא פעם נמצא שהמצב הכלכלי והנפשי של האורג ניכר בעיצוב הדוגמאות שייצר".

לטענת ג'ורג'י, השטיחים האוריינטלים נחשבים ליצירת אמנות ואף נעשים יפים יותר ככל שעובר הזמן. הם משופעים באינספור צבעים, צורות, דוגמאות וסגנונות ולכן סיווגם נעשה על פי ארץ מוצאם ועל-פי חלוקה משנית של אזור האריגה (עיר, כפר או שבטים נוודים):

שטיחים קווקאזים: מוצאם מאזור הקווקאז, והם מעוטרים במוטיבים קטנים וצפופים יחסית, המגיעים בדמות סמלי מדליונים, כוכבים ומעוינים. הצבעים הבולטים הם חמים וראשוניים – רקע כחול או אדום, או רקע בהיר של צהוב, חום בהיר ותכלת. לצד אלו, נטווים גם שטיחים קווקאזים עם מרווח גדול יותר בין המוטיבים, או עם צבע אחד דומיננטי אחד. לשטיחים אלו פלומה רכה וארוכה.

שטיחים טורקיים: מאופיינים בדוגמאות שנארגו במאה ה- 15 וה- 16 – תצורות מתומנות גדולות הסדורות בציר מרכזי, על רקע מוטיבים קטנים של כוכבים, מעויינים ומתומנים בשילוב צמחים מסוגננים. הרקע בדרך-כלל יהיה בכחול כהה.

שטיחים טורקמניים: שטיחים הנטווים בידי שבט נוודים טורקיים, כשמוטיב הבולט בהם הוא 'הגול', שמשמעו פרח, משפחה או אגם. העיצובים הגיאומטריים נארגים בצפיפות עם מוטיב מרכזי חוזר. השטיחים מגיעים בעיקר בצבעי אדום, כחול, כתום, חום, צהוב רך וצבעים טבעיים של הצמר.

שטיחים פרסיים: מקבלים השראה מהשטיחים שהיו מייצרים בעבר לשרי המלוכה בפרס, ולכן מעוטרים לרוב בציורי מסגדים, עיטורי פרחים, אגרטלים, מדליונים, עץ החיים, ערבסקות, בעלי חיים, עלים ועוד. הם נארגים בעיקר בצבעי בז', אדום, כחול כהה, ירוק בקבוק וצהוב.

שטיחים הודיים: מאופיינים בשימוש בחוטי משי ובשלל דוגמאות פרחוניות. שטיחים אלו הם בעלי מסורת עתיקת יומין של כ- 300-400 שנה. המפורסמים והיקרים מבניהם הם שטיחי אגרה המושפעים בדוגמאות פרסיות. כיום רוב השטיחים החדשים של הודו הם חיקויים לדוגמאות השטיחים הפרסיים והם נפוצים בעיקר בחבל קשמיר.

שטיחים פקיסטניים: כיום רוב עבודת טווית השטיחים נעשית על ידי פליטים מאפגניסטן והסביבה שהתיישבו בפקיסטן ועובדים על שטיחים בדוגמאות אפגאניות קווקזיות ופרסיות.
שטיחים אלו הם בעלי דוגמאות גיאומטריות, סימטריות ודקורטיביות.



מבחר דוגמאות שטיחים מאת אורי ג'ורג'י משטיחי איראן

מבחר דוגמאות שטיחים מאת אורי ג'ורג'י משטיחי איראן

שטיחים פרסיים: צמר מהגז הראשון

"אמרת שטיח פרסי – אמרת עולם ומלואו", אומר אורי גורגי', ומתכוון כי קבוצת השטיחים הללו כוללת בתוכה מגוון עשיר ורחב של סגנונות ודגמים:

  • שטיחי קאשן: שטיחים קלאסיים עם מסורת אריגה של מאות שנים. הם מעוטרים בדוגמאות מדליון ונארגים בצפיפות בצמר משובח ובגוונים בהירים.
  • שטיחי קום: מיוצרים בעיר הקדושה לאיסלאם השיעי – קום – ומעוטרים בציורים המתארים סצנות מההיסטוריה המזרחית. פעמים רבות שזורים בהם חוטי משי.
  • שטיחי טהרן: בבירת פרס נהגו לארוג שטיחים לבתי המלוכה בדוגמאות ייחודיות ולפי עיצוב ספציפי של מיטב האמנים, ולכן הם נודעים באיכותם הגבוהה.
  • שטיחי מדן: עשויים מצמר וכותנה ומקושטים במדליון.
  • שטיחי הריז: מעוטרים במוטיב מדליון ודוגמאות גיאומטריות באריגה דלילה.
  • שטיחי טבריז: שזורים בחוטי משי ומופיעים בשלל דוגמאות דגים.
  • שטיחי איספהן: מאופיינים בקשרים צפופים ואיכותיים של צמר על חוטי משי.

"ייצורם של השטיחים הפרסיים עובר מאב לבן מזה דורות", אומר ג'ורג'י. "בתחילה בוחרים את סוג הצמר המתאים למלאכת האריגה, כאשר הצמר המועדף הוא 'קורק' – צמר הגז הראשון של הטלאים, הנהנה מגמישות ומגע נעים". בשלב הבא צובעים את הצמר בצבעים המופקים ממקורות שונים. בקטוריית הצבעים מהצומח ניתן למצוא את האדום המופק משורש צמח המדר, הצהוב המופק מזעפרן והצבע החום המופק מקליפת אגוז. הצבעים המינרליים מופקים בתהליכים כימיים. הצבע הירוק למשל, מופק בתהליך כימי בין נחושת לחומצה גופרתית.

בצבעים מהחי, הצבע האדום העז מופק מביצי תולעת זעירה ועגולה. לאחר בחירת הצבע מתחיל שלב עיצוב הדוגמאות, כאשר כל אחת מהן מאפיינת את הלכי הרוח של השבט, הכפר והאזור בו נארג השטיח. בתחילה מצויירת הדוגמה על נייר מילימטרי ונצבעת בצבעים שונים. לאחר מכן מתורגם הדגם לשפת קיר של הטווים הנקראת TALIM. (הדגם המורה לטווים את הדוגמא שאמורה להיווצר בעקבות האריגה)



שטיחים בטוויה נפאלית

שטיחים בטוויה נפאלית

שטיחי אמרפור מצמר נפאלי: סמלים מסורתיים של איתני הטבע

ובמעבר חד מאדמת הנגב הצחיחה של השטיחים הבדואים, אנו מגיעים לאזור רג'סטן, שבצפון מערב הודו, שם מיוצרים שטיחים מצמר מהרי ההימלאיה. השטיחים נמכרים בחנות 'אמרפור' ברמת-השרון, אותה מנהלת, דבורה, אחותו של האומן עבר משולם, המומחה לשטיחים עתיקים.

לפני כ- 15 שנה החליט משולם להקים בהודו כפר מלאכה לייצור שטיחים. על מנת שלא להפוך את הנשים האורגות לפרולטריון מנוצל, מתבצעת העבודה הידנית רק מספר שעות ביום, ובשל כך מדי חודש נארגים בסדנה לא יותר מ- 90 ס"מ לאריגת שטיח .

לטענת דבורה, ייחודם של השטיחים מתבטא בצמר כבשים מיוחד שמוצאו בהרי ההימלאיה. "בשל תנאי המרעה האופטימליים וקרירות האזור, צמר הכבשים פה עבה וצפוף מאוד", אומרת דבורה. הצבעים האופייניים לשטיחים ההודיים חזקים וחמים – כחול, אדום, צהוב וירוק – והם מופקים ממיצוי צמחים ושורשים, ללא שימוש בצבעים סינתטיים. השטיחים מעוטרים לרוב בסמלים נושנים של איתני הטבע – אש המיוצגת באמצעות הצבע האדום, אוויר המיוצג על-ידי הצבע ירוק, וחלל, הנצבע בכחול. המוטיבים החוזרים המאפיינים את השטיחים, הם בעיקר קרני אייל או סמל הסינטמנו – העין השלישית של ההודים.



כרמל מלאנז'

כרמל מלאנז'

הטרנד הבא: שטיחי עור משולבים במתכת

לצד השטיחים האוריינטליים-מסורתיים והאמנים היחידניים, קובעות החנויות השונות לעיצוב הבית את הטרנדים החדשים והמובילים בממלכת השטיחים. הלהיט החם של החורף הם שטיחי עור או צמר המיוצרים בעבודת יד, בשילוב עץ או מתכת. לצידם, פופולריים גם שטיחי הצמר הטהור, המשלבים מוטיבים שבטיים ונשלטים בצבעי אדום, כחול, חום וכתום. עוד מוצעים השנה שטיחי יוטה, שטיחי קילים מסיבי צמר ומשי באריגה שטוחה ודקה, כמו גם שטיחי צמר הודיים המעוצבים בעבודת יד בצפיפות ואריגה גבוהה, בדוגמאות אבסטרקטיות, נפאליות ומודרניות.

מתוך: נישה

לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה