הזכוכית – פנים רבות לה

עיבוד זכוכית. כל השיטות שלא ידעתם על קיומן

88 שיתופים | 132 צפיות

מאז שהאדם גילה את הזכוכית ואת יכולתו לעבד אותו כרצונו, הוא פיתח כמה וכמה שיטות שנועדו לייצר מן הזכוכית כלים שימושיים וכלי נוי. לפניכם כמה שיטות מרכזיות לעיבוד הזכוכית.

עיבוד קר

בשיטה זו עיבוד הזכוכית מתבצע ללא חימום החומר, והוא כולל טכניקות של התזת חול, ויטראז'ים, חיתוכים, שבירות והדבקה. בשיטת התזת החול, מותז לזכוכית חול בלחץ, הגורם לה לשחיקה. המראה המתקבל הוא זכוכית לבנה, אטומה וחלבית. בטכניקת הויטראז', מחברים את חלקי הזכוכית זה לזה. טכניקה זו התפתחה בימים בהם מחירי הזכוכית היו יקרים מאוד, ונוצר הצורך לתקנה כשנשברה. מאז, התפתחה תורה אמנותית שלמה של איחוי חלקי זכוכית ושיבוץ חלקים צבעוניים. בוויטראז' הקלאסי מחוברים חלקי הזכוכית באמצעות פרופילים של עופרת, ובוויטראז' בשיטת הטיפאני, מחוברים החלקים באמצעות בדיל.

עיבוד פושר

שיטה זו דומה לתהליך התכת גבינה בטוסטר, והיא כוללת טכניקות עיבוד של כיפוף והצמדה.



בטכניקה זו מורכבים הצבעים מאבקת זכוכית צבעונית. ציור על זכוכית <br />אלוסטרציה: ASAP photos" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/679/12679/380×225.jpg?1171237226" />                             </p>
<div>בטכניקה זו מורכבים הצבעים מאבקת זכוכית צבעונית. ציור על זכוכית <br />אלוסטרציה: ASAP photos</div>
</p></div>
<h2>שיטת הפיוזינג</h2>
<p> בשיטה זו מכניסים לתנור בטמפרטורה של כ-800 מעלות, לוחות זכוכית שטוחים (בדומה לזכוכית חלון), ההופכים לחומר צמיגי, אותו ניתן לכופף להדביק ולהחדיר לו צבעים שונים. </p>
<h2>שיטת הסלמפינג (כיפוף)</h2>
<p>בשיטת הכיפוף מניחים משטחי זכוכית ישרים על תבנית, בחום של עד 760 מעלות. הזכוכית נעשית רכה וצמיגית, ומקבלת את צורת התבנית. בשיטה זו משתמשים בעיקר ליצירת צלחות, קערות וכיורים.</p>
<h2>עיבוד חם </h2>
<p> טכניקת עיבוד הכוללת יציקות שונות וניפוח זכוכית. תחת קטגוריה זו נכללות שיטות שונות: האחת היא ניפוח: שיטת עיבוד עתיקה, בה מוחדר אוויר לתוך גוש זכוכית צמיגי בטמפרטורה של כ-1,100 מעלות. לאחר הוצאת החומר מהכבשן מעניקים לו את צורתו באמצעות נשיפת פה, ויוצרים בעיקר גופים חלולים. בשלב החם של העבודה, ניתן גם לנפח ולחבר בין גופים מנופחים שונים, או בין זכוכיות חמות, למשל, חיבור בין גביע לרגל עליה הוא עומד. </p>
<p>השנייה היא יציקה: בשיטה זו מניחים בתבנית חתיכות זכוכית מוצקה, עד הגיען למצב צבירה נוזלי. לאחר מכן, יוצקים את הנוזל לתוך שבלונה צורנית מוכנה ומניחים לה להתקרר לה במשך 8-10 שעות, כדי למנוע שבירה. בשיטה זו מייצרים בדרך-כלל כוסות שתייה רגילות, צנצנות ושאר מוצרים "שגרתיים ושבלוניים.</p>
<p>השלישית היא משיחת חוטים: בשיטה זו מחממים את הזכוכית בטמפרטורה של 1,000 מעלות, ובעודה חמה 'תופסים' אותה עם מלקחיים ומושכים ממנה חוטים, המיועדים בעיקר לשימוש דקורטיבי, ויכולים לקבל צבע או להישאר שקופים.</p>
<h2>ציור על זכוכית</h2>
<p>בטכניקה זו מורכבים הצבעים מאבקת זכוכית צבעונית, ועל-ידי ערבוב עם מים וחומרים נוספים, יוצרים תמיסה שבה מציירים על זכוכית שטוחה. לאחר מכן שורפים את המוצר בחום גבוה, האחראי לחיבור בין הצבע לזכוכית.</p>
<p> </p>
<p><strong><em>דידי לין הוא ראש המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל </em><br /></strong></p>
</p>
<p style=