הורים סולחים להורים

רק כאשר אנחנו הופכים להורים אנו מתחילים להבין את ההורים שלנו. כדי להיות הורים טובים יותר עלינו לסלוח להורינו, להשתחרר מהכעסים שלנו מימי הילדות ולאפשר לעצמנו להכיל את ילדינו.

עם בואם של חגי תשרי, ויום הכיפורים ביניהם, נראה שזה זמן טוב לבדוק מה טיב יחסינו עם הורינו; האם אנחנו מתחשבנים איתם על עוולות שגרמו לנו בילדותינו והאם יש בנו את תעצומות הנפש להתחיל את תהליך הסליחה שיביא אותנו לשחרור גדול?

אין משפחות מושלמות

"להורים יש מקום מרכזי בחיי האדם. הקשר עם ההורים הוא אמביוולנטי – הילד אוהב את הוריו, נלחם בהם, קשור אליהם ורוצה להתנתק מהם", אומר פרופ' אדיר כהן, מומחה לחינוך ולביבליותרפיה באוניברסיטת חיפה, ראש החוג לחינוך במכללת "עמק יזרעאל" ומחבר הספר "סלח להוריך ושקם את חייך".

כל אחד יודע שיחסים עם ההורים אינם דבר פשוט. "אין משפחות מושלמות", מגלה פרופ' כהן. "גם כאשר הורים מעניקים לילדיהם אהבה אינסופית, עלולה אהבה זו להיות חונקת ומגבילה. אהבה כזו עלולה לגרום לנו לפתח תלות. עם זאת, כאשר ילדים אינם זוכים למספיק אהבה הם נפגעים מכך שההורים מזניחים אותם."

פרופ' כהן מסביר כי את מערכת היחסים שלנו עם הורינו אנו מעבירים ליחסינו עם ילדינו ועם בני הזוג שלנו. "אנחנו עושים זאת הן כחיקוי שבו אנו מעתיקים את התנהגות הורינו בלא יודעין, והן כניסיון לעשות דווקא את ההיפך מדפוס היחסים המוכר לנו".</p>

כוחן של המילים

הורים רבים פוגעים בילדיהם באמצעות מילים, מסביר פרופ' כהן. "אנחנו כמעט לא מבחינים בכך, אבל ישנם עשרות סוגים של מילים שמשפיעות על חיינו, כמו למשל מילים של אשמה דוגמת 'למה אתה לא דומה לאחיך?', או מילים של הקרבה, לדוגמה כאשר הורה אומר לילד שלו 'הקרבתי הכל למענך וככה אתה מודה לי?'", אומר פרופ' כהן.

פרופ' כהן מציע להתגבר על תסביכי האשמה באמצעות הפסיכולוגיה המודרנית. "כדי לשקם את חיינו, הדבר החשוב ביותר הוא להבין את מערכת היחסים שלנו עם הורינו. דרך הסליחה שלנו להורינו נוכל להגיע לידי התגברות על החסמים האמוציונליים שבינינו לבין הורינו, להניח לכעסים ולהרפות מהרצון לסגור חשבונות".

לומדים להיפרד מההורים

ארגז כלים לסליחה * ניהול יומן אישי: כתבו יומן אישי שבו תוכלו לנהל דו שיח אינטימי עם הוריכם עוד לפני שמתחיל דו שיח ממשי. כתבו את אשר על ליבכם, את הרגשות שלכם ואת הכאב שחוויתם. * כתיבת מכתבים: כתבו מכתבים שלא ישלחו, שבהם יופיע כל מה שהייתם רוצים להגיד להם לו יכולתם. כך תנסחו באופן מילולי את כל הדברים שתרצו לפתוח בעת הקשר הישיר. * אמנות הדיאלוג: רכשו את אמנות הדו שיח על ידי כך שתרגילו את עצמכם לשוחח. אל תאשימו או תדרשו מילדיכם, למדו לשמוע אותם ולהיות אמפתיים.

"היכולת שלנו כאנשים בוגרים לראות את ההורים שלנו מצד אחד כנמצאים בתוכנו ומשפיעים עלינו, ומצד שני כאנשים נבדלים, היא היכולת שמאפשרת לנו לסלוח להם", אומר ד"ר רודי. "אדם שלא מצליח להיפרד מהוריו ממשיך להעביר את הבעיות איתם לאובייקטים אקטואליים בחייו, כמו לילדיו ולבן או בת הזוג שלו. רק אם נפתח זהות נבדלת נוכל לראות את הורינו כאנשים נפרדים מאיתנו עם בעיות משלהם, נוכל גם לחוש כלפיהם חמלה ולסלוח להם".

אם כך, כיצד נוכל לעזור לילדינו להבדיל את עצמם מאיתנו?
"הורה שצריך תמיד להיות צודק ומוצלח בפני הילד, לא מאפשר לילד לראות אותו כמו שהוא באמת", אומר ד"ר רודי. "אם ההורה יהיה מסוגל להתגלות בחולשותיו בפני ילדיו הוא יעזור לילד להבדיל את עצמו מן ההורה. כאשר הורה מתגלה בחולשותיו קל יותר לבקש ממנו סליחה".

מדוע חשוב לסלוח?

"הסליחה מאפשרת לאדם להרגיע את הכעס הפנימי שלו, להיפטר מהרגשות השליליים ולשחרר את עצמו ממחשבות קשות, ממרירות ומאשמה", מסביר פרופ' כהן. "שחרור זה משפר את היחסים לא רק עם ההורים שלכם, אלא עם כל בני משפחתכם".

"לסליחה יש משמעות לא רק לנו כמבוגרים אלא גם לחינוכם של ילדינו הקטנים", אומר פרופ' כהן. "הכוונה בסליחה שלנו להורינו אינה לסגור איתם חשבונות, אלא להבין את המניעים שלהם וליצור על ידי כך קשר מחודש איתם מתוך הסליחה, כדי לאפשר לנו לשחרר את עצמנו מנטל הדברים שמעיקים עלינו".

פתיחת ערוץ הסליחה

"כאשר אנו מנסים לפתוח את ערוצי הסליחה מחכה לנו התמודדות לא פשוטה", מזהיר פרופ' כהן. "תהליך זה עלול להימשך עד מותם של ההורים, ולעיתים הוא נמשך גם אחרי מותם", מציין פרופ' כהן.

כיצד ניתן לסלוח להורים אם אנו לא בקשר איתם או אם הם כבר אינם בחיים?
"תהליך הסליחה הוא תהליך אישי שאדם עובר עם עצמו", אומר פרופ' כהן. "למעשה, חיי המשפחה שלנו נמשכים גם לאחר המוות הפיזי של ההורים וניתן לפתוח בתהליך של סליחה להורים גם כאשר הם אינם נוכחים פיזית בחיינו".

כיצד אנחנו לומדים לסלוח?
"כאשר אדם נלחץ בכל פעם שאביו מבקר אותו, דורש ממנו דרישות אינסופיות או מקפיד הקפדת יתר על התנהגותו, הוא יכול דרך הסליחה להבין מה המניעים שהביאו את האב להתנהגות זו", אומר פרופ' כהן. "לעיתים קרובות יגלה הבן כי האב מתנהג כך בגלל חוויות שעבר בילדותו. ברגע שהבן יבין מה היו המניעים של אביו הוא ילמד לא לנקוט באותה דרך עם ילדיו שלו", אומר פרופ' כהן.

"סליחה היא דבר חיוני ויש לה ערך מרפא", אומר ד"ר אילן קוץ, מנהל מרפאה פסיכיאטרית בבית החולים "מאיר" בכפר סבא, "אך מבחינה פסיכולוגית, סליחה שנעשית כמחווה חיצונית ללא שנעשה תהליך על עיבוד אמיתי של הרגשות, לא רק שהיא שווה כקליפת השום, אלא אף יכולה לתת אשליה של השלמה כאשר למעשה הזעם ממשיך לבעבע והוא יתפרץ בהמשך עם תחושה של אכזבה ואשמה עוד יותר גדולה מאשר לפני הסליחה חסרת הבסיס".

האם ניתן לסלוח לכל הורה?
"כאשר מדובר בעוולות קשות כגון התעללות פיזית, מינית או רגשית, המרחק בין הדמות המופנמת הרעה לדמות הריאלית של ההורה אינו רב והשיקול לסלוח תלוי רק בבחירה האישית של הילד הבוגר, כלומר אם הוא מוכן לקבל את העובדה שההורה התאכזר אליו", אומר ד"ר קוץ. "גם כאן התהליך הטיפולי יכול לעזור ולהבהיר מהי טובת הילד הבוגר, ובכל מקרה לא רצוי לשכנע או לשדל אותו לסלוח כאשר הדבר אינו נכון עבורו".

"תהליך הסליחה הוא תהליך ארוך שיכול לקחת זמן רב ותלוי עד כמה אנחנו פתוחים ומוכנים לקראתו. שאלו את עצמכם האם אתם יכולים להתמודד עם התהליך ולהבין את המניעים שלכם כילדים וכהורים", מסכם פרופ' כהן.