הורים גאים – חלק ב'

זוגות חד מיניים עוברים תהליך מייגע בדרך להגשמת ההורות. 3 זוגות מספרים על התהליך, החוויות והתגובות מסביב. חלק ב'
לא רוצה אבא
הצלמות נעמי ויעל בן עוליאל-מולכו, הן אמהות לשני ילדים. יעל ילדה את יונתן, היום בן ארבע וחצי, ולפני שנה וחצי נעמי ילדה את גלעד. בניגוד לשני הזוגות האחרים, המתגוררים בלב תל אביב, שבה זוגות חד מיניים מתקבלים בדרך כלל בטבעיות, נעמי ויעל מתגוררות בקריית אונו, אבל לדבריהן, גם בפריפריה המבנה המשפחתי שלהן לא נתקל בהרמת גבות.
"בשנה שעברה יונתן היה בגן עירוני והגננת, כבר בתחילת השנה, זימנה אותנו לפגישה וביררה פרטים כדי לדעת מה לענות ואיך במקרה שילדים ישאלו שאלות על יונתן. וילדים הרי שואלים המון שאלות", אומרת נעמי. "ביום המשפחה היא ביקשה מאתנו תמונות של משפחה אחרת עם שתי אמהות, ונתנו תמונה של חברות שלנו. הגננת סיפרה לנו שיום אחד היה ילד שאמר ליונתן 'יש לך אמא אחת שהיא בן'. אז יונתן אמר 'מה פתאום? יש לי שתי אמהות בנות'. התחיל ויכוח אם זה בכלל יתכן שיהיו שתי אמהות ויונתן אמר 'יכול ועוד איך, זו המשפחה שלי'. הוא סתם להם את הפה".
אין לו בכלל בעיה עם זה?
"אני בטוחה שחסר לו לפעמים אבא. פעם, לפני שנה, הוא אמר 'אוף. לא כיף שאין אבא. מצד אחד כיף שתי אמהות, אבל מצד שני כיף שיש אבא'. אמרתי שנראה לי שזה נכון ושאלתי אם הוא עצוב שאין לו אבא. הוא ענה 'לא. פשוט נראה כיף גם שיש אבא'. עכשיו כבר לא נעים לו להגיד את זה".
"לא מזמן הקרינו בטלוויזיה קליפ עם השיר 'לאבא שלי יש סולם'. צפינו בו יחד ושאלתי אותו מה הוא חושב. הוא ענה 'לא רוצה אבא כי אז לא יהיו לי שתי אמהות ואני לא מוותר על שתי האמהות שלי'. כמו שאפשר להבין, זה לא קטע שלא מדברים עליו אצלנו".
הדרך להכרה רשמית בהורות
למרבה ההפתעה, נעמי מספרת כי גלעד, הבן הצעיר, קורא "אבא, אבא", כמו כל הילדים בני גילו. "זה מצחיק כי יונתן תמיד אומר לו 'אם תקרא אבא אף אחד לא יבוא'". היא אומרת "גיליתי על שני הבנים שהמילה אבא זה לא רצוני. אין לזה שום קשר לאבא כי אף פעם לא לימדנו אותם להגיד את זה, ובכל זאת אצל שניהם המילים הראשונות היו 'אבא'. אבל במשפחות שבהן יש אבא מתלהבים, וכתוצאה מכך הילד מבין שהכוונה היא לאבא".
התהליך של הבאת ילד לעולם אצל זוגות חד מיניים לא מסתיים ברגע הלידה. עדיין ממתינה להם דרך ארוכה עד שהתינוק יזכה להכרה רשמית. הזוגות שאיתם שוחחתי חתמו אצל עורכי דין על מסמכים משפטיים להסדרת הקשר בין שניהם וגם על יחסי ההורות המשותפת. גיא ולוצ'י נחשבים שניהם בארצות הברית להורים שווי זכויות, אולם בארץ רק אחד מהם רשום כהורה של אלה, כאשר בן הזוג השני אמור להתחיל בתהליך אימוץ על מנת להיחשב גם כן כהורה שלה. גם נעמי ויעל מתחילות בימים אלה בהליכים לאימוץ הילדים שבנות זוגן ילדו.
עד לפני מספר שנים הורים חד מיניים לא יכלו לאמץ את הילד שבן או בת הזוג שלהם ילדו, והאפשרות היחידה שלהם היתה לשמש כאפוטרופוס שלו. השינוי חל בינואר 2005 בעקבות עתירה שעתרה עו"ד עירא הדר בשמן של טל ואביטל ירוס-חקק. בנות הזוג ירוס-חקק הגישו בקשה לאימוץ הדדי של שלושת ילדיהן. לאחר תשע שנים של מאבק משפטי קבע בית המשפט העליון בתקדים שנקבע על ידי רוב מיוחד, שחוק האימוץ הישראלי מאפשר אימוצים במשפחות חד מיניות ואסור להפלות אותם ואת הילדים על רקע נטייה מינית.
בפסק הדין נקבע שיש לבדוק כל משפחה באופן ענייני האם האימוץ עונה לטובת ילד. נדרשה עוד שנה של דיונים בבית משפט לענייני משפחה, שאליו הוחזר התיק לבדוק באופן פרטני את טובת הילדים, ובפברואר 2006 ניתנו לראשונה צווי אימוץ במשפחה חד מינית. מאז ההליך הופך להיות מקובל ושגרתי, כשעד כה הוצאו קרוב למאה צווים ברחבי הארץ. "כל הגורמים הרלוונטיים תמימי דעים שבנסיבות האלה, כאשר בפועל יש שתי אמהות או שני אבות, חייבים לקבל הכרה משפטית לכך", אומרת עו"ד הדר. "אפילו משרד הפנים עדכן במרשם האוכלוסין מסמכים מיוחדים, התואמים למצב של זוג אמהות או זוג אבות".
אימוץ מאולץ ומייגע
למרות ההתקדמות שחלה בשנתיים האחרונות, המאבק עדיין לא הסתיים לחלוטין. לפני מספר חודשים, השופטת נילי מימון מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים דחתה במפתיע בקשת אימוץ של זוג לסביות, למרות המלצה חמה של פקידת הסעד ולמרות שהוצגו בפניה נתונים דומים לאלו שאושרו בעבר. השופטת מימון טענה שהעניין מצוי במחלוקת חברתית ולכן דחתה את הצו. "זה פסק דין שמתעלם מפסק דין", אומרת עו"ד הדר, המייצגת את המשפחה. בימים אלה היא ממתינה לתוצאות הערעור שהגישה.
עו"ד הדר אף היא לסבית ואם לשניים: ילד בן שבע שבת זוגה ילדה ותינוקת בת שנה שהיא עצמה ילדה. בעיניה, האילוץ שמאלצת המדינה את הזוגות החד מיניים לעבור תהליך אימוץ הוא מלאכותי. "בעצם, מאלצים אישה לאמץ את הילדים שלה. כשזוגתי ילדה את בננו הייתי שותפה מלאה להחלטה, בחרתי איתה את תורם הזרע והייתי הראשונה שהחזיקה אותו על הידיים עוד בחדר לידה. אני אמא שלו עוד לפני שהוא הגיע לעולם ועדיין לא מכירים בי כאמא באופן אוטומטי מעצם ההצהרה שלי. אני נדרשת לעבור הליך מפרך ומייגע, שמעורבים בו הרבה גורמים. כמובן שאני שמחה שהגענו למצב שבו האפשרות הזו קיימת, אבל מקווה שבעתיד הקרוב נגיע למצב של הליך רישומי בלבד, ללא אימוץ".
בדרך להורות
הומוסקסואלים שמעוניינים להיות הורים יכולים להיעזר בפונדקאית, כפי שעשו גיא טצה ולוצ'י לאור, אולם ישנן אפשרויות נוספות העומדות לרשותם: האחת היא הורות משותפת והשנייה – אימוץ.
"הורות משותפת היא הורות לכל דבר, למעט העדר זוגיות בין שני הורים", אומרת עו"ד עירא הדר. "בהורות משותפת גבר ואישה מביאים יחד לעולם ילד ביולוגי של שניהם, כאשר הם עצמם חיים בבתים נפרדים ללא שום זיקה רומנטית. במקרה של הורות משותפת מומלץ מאד לחתום על הסכם לפני תחילת התהליך על מנת לקבוע את חלוקת המשמורת על הילד, וכן הסדרי ראייה ומזונות. בפועל, יש בארץ הרבה מאוד ילדים שנולדו במסגרת כזו".
היתרון בהורות משותפת הוא שמתאפשרת הורות ביולוגית לפחות לאחד האבות. בנוסף, זה זול יותר מפונדקאות. החיסרון, לדברי עו"ד הדר, הוא שאין אפשרות לקבל הכרה לבן הזוג של האב. בנוסף, בני הזוג ההומוסקסואלים לא מקימים עם הילד משפחה גרעינית, אלא מתחלקים בגידול עם אישה שהיא זרה. "יש אבות שזה מתאים להם ואבות שלא", היא מציינת.
במקרים של אימוץ, יש להפריד בין אימוץ בארץ לאימוץ בחו"ל. "עד לפני מספר שנים היו מספר רב של אימוצים בחו"ל באמצעות עמותות ישראליות, אלא שמדינות רבות סגרו בהדרגה את שעריהן בפני אימוצים של גברים", אומרת עו"ד הדר. "הסיבה לכך היא, שמרבית המדינות מהן ניתן לאמץ הן מדינות עולם שלישי, שהן שמרניות בלאו הכי, וזוג גברים ממילא כמעט ולא יכול לאמץ במשותף, אלא רק אחד מהם, שהגדיר עצמו כרווק".
בפברואר 2008 יצא היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בהצהרה שאומרת שזוגות הומוסקסואלים יכולים לאמץ בישראל. בפועל, כידוע, ישנו תור ארוך של ממתינים לאימוץ בארץ, וכל מקרה נבדק באופן פרטני. עד כה לא הגיע אף זוג של גברים לשלב הבדיקה. "ימים יגידו", מסכמת עו"ד הדר.
מתוך: מגזין להיות משפחה
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה