הוראות הפעלה: איך לאזן בין החיים עצמם לבין העבודה?

צילום: GettyImages
צילום: GettyImages

המטרה: לאזן בין העבודה לחיים. האמצעי: שגרה של כיף ולא לפחד להגיד לבוס "אני יוצא מוקדם". רגע לפני החג בו תפגשו את האחיין שלא ראיתם שנה כי עבדתם, נעשה לכם סדר

88 שיתופים | 132 צפיות

 

יש ביטויים ששזורים בחיינו באופן כל כך מובן מאליו, שאנחנו לא טורחים לעצור ולחשוב עליהם. למשל מקומות עבודה שמתגאים ב"אווירה משפחתית". מה זה אומר בעצם? הרי מה שעושה משפחה למה שהיא זה היותה מקום לשפוך בו את הצרות ולהתבכיין על המכאובים. ובכן, מהו אחד ממחוללי הצרות והקשיים הגדולים בחיים המודרניים? מקום העבודה כמובן.

"העבודה נוגסת במשפחה ובזמן שלנו עם הקרובים אלינו, בין השאר על ידי אימוץ טרמינולוגיה משפחתית", טוענת אורלי דדו לביא, תרפיסטית בפסיכו דרמה ומרצה על הנושא ב"סקול אוף לייף". "המטרה של כל זה היא למשוך את העובד לעבוד כמה שיותר ולהישאר בעבודה שעות ארוכות. המעניין הוא שמה שעולה יותר ויותר לאחרונה זה שזהו עניין דורי בסופו של דבר. אצל דור ה־X, כמוני נגיד, זה בהחלט נכון, אבל אם מסתכלים על דור ה־Y רואים שאצלם ממש לא ברור שהעבודה משתלטת על החיים. הם באים בגישה של 'יש לי חיים ואני לא מתכוון להתאבד על העבודה'. לעתים נוטים להתמרמר עליהם אבל אולי זה משהו שכדאי ללמוד מהם. הדור הזה משנה את החוקים וזה מלחיץ את המערכת, התאגידים והבוסים".

ברור, הרי מקום העבודה רוצה ממך כמה שיותר. הבוסים הם מדור שבו עובדים באותו המקום כל היום לאורך 50 שנה.

"כן, הבוסים רוצים את העובד זמין כל הזמן ונכון לעבוד. לכן הם מצפים מהעובד לדברים שבעבר לא היה לגיטימי לצפות להם, כמו להיות זמינים כל הזמן או לעשות שיחות עם לקוחות מחו"ל בשעות הלילה. הם כמובן לא מתחשבים בזה שהחיים הפכו הרבה יותר מורכבים והדרישות מהעובד בחיים שמחוץ לשעות העבודה תובעניות יותר מבעבר. אבל זה לא רק הבוסים, כי הלחץ מגיע גם מאיתנו, מ'העובד הפנימי' שבתוכנו, זה שדוחף אותנו לעבוד גם כשהבוס לא מסתכל. בישראל גם חזקה התפיסה שהעבודה היא המקום שבו משיגים מימוש עצמי, וזה הרי לא בהכרח נכון".

אז מה עושים תכלס? איך מגיעים לאיזון המיוחל?

"קודם כל צריך להיות מודעים למצב, להתחיל להבין כמה אתה נמצא בעבודה וכמה לא. ממש לבחון את זה במספרים. אחרי המודעות צריך פשוט למצוא פעילויות פנאי קבועות ולהתעקש עליהן. חוג, ספורט, כל דבר. תיצור לעצמך שייכות לקבוצה כלשהי שאינה מקום העבודה, וברגע שזה יקרה אז האיזון בין העבודה לחיים יתחיל להתגבש".

עזרה טובה בזה מציעות אפליקציות ניהול זמן, למשל Timefull של חוקר חוכמת ההמונים דן אריאלי שאפשר להזין לתוכה את מספר שעות פנאי שבהם מעוניינים בשבוע והיא בונה לו"ז בהתאם למטלות בעבודה. "סוג פעילות נוסף ומאוד מומלץ הוא התנדבות", מוסיפה דדו לביא. "למרות שמה שחסר לאנשים זה זמן לעצמם, לעשות משהו עבור אחרים יכול לגרום לאושר ולאזן את הדומיננטיות המוגזמת של העבודה בחיינו".

כל מי ששומעת את זה בטח אומרת "עזבי אותי, בחייך. אני חוזרת מתה מהעבודה כל יום". מה תגידי לה?

"שהיא חייבת לנקוט בגישת ההרחבה, שזה אומר להרחיב את חייך כפי שהם נראים כרגע, אפילו אם לתחושתך זה בלתי אפשרי ואין זמן. צריך לשבת על ניהול הזמן השבועי, ולא להתבייש לשלב את הבוס בחשיבה הזו ולבקש דברים כמו לעבוד ביום מסוים יותר כדי לצאת מוקדם ביום למחרת. מי שבכל זאת תתעקש שהיא לחוצה בזמן ואין לה דקה, אזכיר לה שלחץ הוא גורם המוות מספר אחת". ובכן, הגיעה העת לשינוי. חג שמח.