הולכים על ירוק

הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם

לדשא משמעויות ויתרונות רבים, בייחוד באקלים הישראלי, וביניהם הפחתה משמעותית של הטמפרטורה ושל הקרינה, בעיקר מחוץ לבית, אך גם בתוכו. תפקיד נוסף וחשוב ביותר הוא הפחתה ניכרת בכמות האבק, הבוץ וזיהום האוויר – יתרון אסתטי, אך בעיקר בריאותי.

יחד עם זאת, הדשא הוא צרכן המים הגדול ביותר בגינה, וכמו כן דורש תחזוקה שוטפת. לכן מן הראוי, בייחוד בהתחשב במשק המים הישראלי, לתכנן אזורי דשא בגינה במקומות שבהם הוא באמת משמעותי, ובאזורים אחרים להביא בחשבון אלטרנטיבות אחרות.

"גידול מדשאות בארצנו זכה לאורך השנים לביקורת, בעיקר בגלל ההנחה שהדשא הוא צרכן גדול של מים", מסביר ד"ר דוד בר, אגרונום במשתלות גבעת ברנר. "לכן כדאי להדגיש כי ביישום נכון של ההשקיה מבחינת כמויות המים ומועדי ההשקיה, צריכת המים של הדשא עשויה להצטמצם עד כדי השתוות עם הצריכה של צמחי גן אחרים. למדשאה יתרונות רבים שחבל לוותר עליהם: זהו השטח היחיד בגן הנוי שאפשר לדרוך עליו, לשחק בו וליהנות מהרצף הירוק תמיד".

קריטריונים לבחירת דשא

בישראל ישנם שישה סוגי דשא נפוצים, כל אחד מהם מתאים למטרות שונות ולתנאי שטח שונים, ולכן אי-אפשר לדבר על "הזן המושלם". עם זאת, יש משמעות קריטית להתאמת זן הדשא לתנאים הייחודיים של הגינה שלכם – הן לצמיחתו האופטימלית, הן לתחזוקה שלו והן לכמות ההשקיה הנדרשת. הגורמים שצריך להתחשב בהם בבחירת סוג הדשא:

מספר שעות ביום של קרינת שמש ישירה – כל הזנים מעדיפים שמש מלאה, אך לא כולם רגישים לכך במידה שווה. בהיעדר שמש ישירה ברוב חלקי הדשא, יש לבחור זן שדורש פחות שעות שמש. לשם כך יש לבדוק במשך יום שלם, כמה שעות של שמש ישירה יש בכל אזור בגינה, והאם יש אזורים מוצלים לחלוטין במשך כל היום. באזורים כאלה אפשר לשקול חלופה אחרת – על כך בהמשך.



האזור האקלימי – הגורם החשוב ביותר הוא טמפרטורות קיצוניות בחורף ובקיץ. יש זני דשא שמתאימים יותר לחום, ויש שמתאימים לקור. גורם נוסף הוא הלחות היחסית.

גודל השטח וצורתו – מדשאה קטנה ומפותלת בצורתה דורשת תחזוקה מרובה. מקומות המפגש עם ערוגות צמחי נוי יוצרים בעיה של חדירת שלוחות הדשא. לכן, במדשאה קטנה נעדיף זן דשא בעל קצב צימוח אטי או חסר שלוחות תת-קרקעיות; בגינה גדולה, לעומת זאת, נעדיף לרוב דשא בעל יכולת התפשטות גבוהה.

מטרת הדשא – האם הדשא מיועד לבילוי, לקישוט או למטרה הנדסית. אבנר שילוח, מנכ"ל מרבדשא – משתלות גבעת ברנר, מסביר: "דשא המיועד למטרות הנדסיות, כגון מניעת סחף או רעש, צריך להיות מותאם לתחזוקה נמוכה ויש חשיבות לעמידותו לדריכה. למשל: דשא למטרות בילוי או ספורט צריך להיות עמיד בדריכה, ירוק תמיד ומתחדש בקצב מהיר לאחר נזק. דשא למטרות בילוי או לקישוט רצוי שיהיה עדין, צפוף ואחיד".

תנאי הקרקע – המרקם (קרקע "קלה" – חולית או קרקע "כבדה" – חרסיתית), עומק הקרקע, השיפוע, המליחות ופוריות כללית. יש שוני רב בתגובת זני דשא שונים לתנאי הקרקע.

דרישה לתחזוקה – תדירות כיסוח, כמות השקיה, צורך בדשן. שילוח: "יש זנים המתאימים לרמת תחזוקה נמוכה (זולה) ואחרים לרמת תחזוקה גבוהה (יקרה) ליחידת שטח. הגורמים הקובעים הם המטרה והתקציב".

נתונים על זני הדשא הנפוצים בישראל

שם הזן	שעות שמש ישירה	עמידות לחום	עמידות למחלות עלים	עמידות למזיקים	עמידות לדריכה	גובה כיסוח מומלץ	תדירות כיסוח
בופלו משופר	6 ומעלה	טובה	בינונית	בינונית	בינונית	5-6 ס"מ	בינונית
דרבן	4 ומעלה	טובה	טובה	טובה	בינונית	6-7 ס"מ	גבוהה
זויסיה אל טורו	6 ומעלה	טובה מאוד	טובה	טובה	טובה מאוד	3-4 ס"מ	בינונית
טיפווי	12 ומעלה	טובה מאוד	טובה	טובה	מצוינת	3-4 ס"מ	בינונית
פספלום	8 ומעלה	טובה	טובה	בינונית	טובה	3-4 ס"מ	בינונית
קיקויו	10 ומעלה	טובה	בינונית	בינונית	טובה מאוד	4-5 ס"מ	גבוהה

 

אבי כץ מחברת "כץ גינון", המתמחה בהקמה ובתכנון של גינות, מסביר על ההכנות הדרושות לשתילת הדשא, וממליץ, גם אם שכרתם אנשי מקצוע, להקפיד על כך שיישמו את כל השלבים וההכנות ההכרחיים:

הכנת הקרקע

תוספת אדמה במקרה הצורך. אם אתם מזמינים את האדמה, התייעצו עם איש מקצוע לגבי סוג האדמה הדרוש.

פיזור קומפוסט.

ניקוי ועיבוד האדמה (הפיכת האדמה), לפחות לעומק של 25 ס"מ.

יישור הקרקע ויצירת שיפוע נוסף על יישורה, רצוי ליצור שיפוע קל של האדמה, כך שהבית יהיה המקום הגבוה ביותר. זאת כדי שהמים יוכלו להתנקז החוצה מהגינה ולא לכיוון הבית.

ריסוס והשקיה של האדמה לסירוגין. זאת כדי לבחון את יעילות הריסוס – כלומר אם יש נביטת עשבים/צמחים לאחר ההשקיה למרות הריסוס. אם כן – חוזרים על פעולת הריסוס. כשהתנאים מאפשרים (כלומר, אם יש לכם אפשרות להמתין בטרם השתילה), רצוי להמשיך את התהליך עד חודש כדי למקסם את יעילותו.

תכנון מערכת ההשקיה

פרישה נכונה יש לבדוק שמערכת ההשקיה פרושה נכון על הדשא, כלומר שהממטרות מכסות את כל הדשא מחד גיסא, ואין מקומות שמושקים פעמיים מאידך גיסא. הממטרות צריכות להיות בגובה הדשא או אף פחות מכך, כדי שלא ייפגעו במהלך כיסוח הדשא.

מערכת ממוחשבת רצוי מאוד להשקיע בתכנון מערכת השקיה ממוחשבת, על אף ההוצאה הראשונית. לטווח הארוך היא יעילה ביותר במתן כמויות מים מדויקות, ובכך תורמת לחיסכון משמעותי במים, לצמיחה אופטימלית של הדשא ולהקלה בצורך בתחזוקה. מערכת ההשקיה תוכל לספק את כמות המים המדויקת בימים קבועים, בזמנים אידיאליים (לילה!), וזאת בלא קשר ללוח הזמנים שלכם, להיעדרויות מהבית או סתם לשכחה… יש להיעזר בהוראות איש מקצוע באשר לכמויות ולתדירות ההשקיה בהתאם לסוג הדשא, האדמה, עונות השנה ועוד, וכמובן לשנות את תכנות המערכת עם חילופי העונות.



שתילה

אפשר לשתול דשא בכמה דרכים. הראשונה: שתילת ייחורים – הוצאת שתילים של דשא מהזן שבחרתם, ושתילתם; אפשרויות נוספות הן שתילה בזרייה או שתילת מרבדי דשא מוכנים. גם אם אתם מבצעים בעצמכם את העבודה, רצוי להתייעץ עם איש מקצוע לגבי כל אפשרות והתהליך המדויק של ההכנות והשתילה.

"על פני השטח המוכן – המעובד, המזובל, הנקי מעשבייה, המוחלק והמושקה, מניחים את מרבדי הדשא כפי שמניחים מרצפות, או שותלים את השלוחות או השתילים", מסביר בר. "עם גמר ההנחה, מהדקים את הדשא במעגלה (חבית מלאה עד חציה במים), ונותנים השקיית 'הנחתה' ממושכת".

לאחר השתילה

"בשבוע הראשון דואגים באמצעות השקיות קצרות לשמור את השתילים או המרבדים והקרקע שתחתיהם במצב לח, ולשם כך יש להשקות את הדשא פעמיים ביום", מסביר בר. אם השתמשתם במרבדי דשא, כשבוע לאחר השתילה עליכם לנסות בעדינות להרים את המרבדים כדי לבדוק אם נקלטו. אם כן, אפשר להפחית את תדירות ההשקיה. במקביל יש לבצע דישון והדברה על פי הוראות היצרן והמשתלה. אפשר לדרוך על הדשא לאחר השתילה ולהשתמש בו באופן רגיל, אבל בשלב ראשון עדיין לא לקרוא לכל החבר'ה למשחק כדורגל…



תחזוקה

פרט להשקיה ודישון, יש לתחזק דשא קיים בהתאם לעונות השנה. וואן וונדי מ"משתלות וונדי" מסביר כי אפשר לשפר את צבע הדשא וצורתו בכמה אמצעים פשוטים: "לקראת החורף, חשוב לדשן את הדשא בדשן סתווי/חורפי כדי לחזקו ככל האפשר, כך שיתחיל את החורף במצב אופטימלי. נוסף על כך, זרעי דשא עונתי או זרעי פסקיו, שזורעים אותם בחורף, צובעים את המדשאה בירוק עד שהדשא חוזר לעצמו. כמו כן רצוי להקפיד לרסן את העשבייה בחורף כך שלא תשתלט על הדשא שנמצא בתרדמה, וזאת על ידי ריסוסים או עקירה ידנית".

בסוף החורף יש לבצע פעולת שיקום של הדשא. לדברי בר, האביב הוא המועד הטוב ביותר לפעולות החידוש: "ראשית, חייבים להדביר את אוכלוסיית העשבים שהתבססה במדשאה במהלך החורף. זאת נעשה על ידי כיסוח מעל נוף הדשא הקיים, פעם או פעמיים. עם עליית הטמפרטורות, אפשר להנמיך את גובה הכיסוח, כך שנכסח גם את קצות העלים של הדשא. לאחר הכיסוח הנמוך, נדשן בדשן מורכב המכיל חנקן, זרחן, אשלגן ומיקרו-אלמנטים, כמו ברזל, אבץ, מגנזיום ועוד. מומלץ להשתמש בדשנים בעלי שחרור אטי, מבוקר וממושך – לפחות 6-8 חודשים.

"למרות כמויות המשקעים שקלטו המדשאות בחורף, חייבים להתחיל בהשקיות סדירות עם התחדשות השכבה העליונה של הקרקע", מסביר בר. "מדובר בהשקיות קצרות המיועדות להרטיב את שכבת הקרקע העליונה ועל ידי כך לעורר ולחדש את פעילות מערכת השורשים, שנפגעה קשות מטמפרטורות החורף הנמוכות. הופעת צימוח עלים חדש וירוק היא העדות לכך שהצלחנו לעורר ולחדש את המדשאה שלנו. מכאן ואילך ניכנס למסגרת קבועה של השקיה, כיסוח והדברת מזיקים, עשבים ומחלות – כנדרש.

 

מתוך: מגזין Living