הולכים על יבש – חלק ב'

מזל טוב, החלטתם לגמול את הילד מהחיתולים. אבל איך עושים זאת נכון?

16 בינואר 2008

88 שיתופים | 132 צפיות

גמילה בקצב גלי הים

לעתים קרובות, לאחר התקדמות מסוימת לעבר גמילה מלאה, באה נסיגה מלאה או חלקית הכוללת איתה לא מעט פספוסים. ברוב המקרים תגובת ההורים היא שתקבע אם מדובר בתקופה שתחלוף מעצמה במהירות או תימשך זמן רב. "לאופן בו ההורים מגיבים לפספוסים, שכידוע הם מנת חלקם של רוב הילדים הנגמלים יש השפעה על הילדים", מדגישה כהן.

"ישנן מיומנויות שהילדים מסוגלים לבצע טכנית, אך רגשית עוד קשה להם להתמיד בהן. בסופו של דבר גמילה מחיתולים היא גמילה מאוד רגשית והיא מסמלת לא פעם סוג של פרידה מאחד מסממני התינוקות המשמעותיים ביותר – החיתול. גמילה מחיתולים מחייבת לא רק יכולת טכנית, למרות שהמיומנויות הנדרשות הן לא פשוטות כלל, אלא גם סוג של לקיחת אחריות. גמילת בזק לא תמיד לוקחת בחשבון את הזמן שילדים רבים זקוקים כדי לעכל ולהכיל את התהליך.

"כך קורה שלפעמים הפספוסים הם סוג של מרד, כשהילד מודיע באמצעותם שהוא זה שנמצא בשליטה על העניינים וזה ה'פיפי שלו'. זה נכון במיוחד אם הילד מרגיש שבאמצעות הפספוסים הוא מצליח לקבל תשומת לב רבה ולגרום לתגובות סוערות מאוד".

איך מומלץ להגיב לפספוסים?
"במקרים כאלה אני מציעה לא לכעוס, למרות הקושי המובן מאוד המתעורר למראה שלולית פיפי על השטיח החדש, וגם לא לצעוק, לאיים או להעניש. לא רק שזה לא יועיל, זה גם עלול להזיק מאוד לתהליך. במקום זאת, אני מציעה להתייחס לפספוסים בענייניות רבה: להכיר במה שקרה – 'אני רואה שעשית קצת פיפי על השטיח', ולהתייחס להלך הרוח של הפעוט. אם הוא נסער מהפספוס כדאי לשקף את הקושי – 'זה באמת לא נעים כשזה קורה', אבל גם להרגיע ולהעביר מסר של ביטחון לעתיד – 'אבל אני בטוחה שתצליח להגיע לשירותים בפעמים הבאות'. במקביל, לחזק אותו בצורה עקבית, מוחשית ויציבה כאשר הוא מצליח לעשות את הפיפי בשירותים.

"אם קשה מאוד להורה להתמודד עם הפספוסים והוא מוצא את עצמו מגיב בסערה גדולה, ו/או אם יש יותר פספוסים מאשר הצלחות, ו/או אם הילד לוקח את הפספוסים בצורה קשה מאוד המתבטאת בבכי נסער או בבושה – אפשר להיעזר בחיתולי גמילה מצוירים ולחזק אותו כשהוא מצליח. מדובר בחיתולים מיוחדים שעליהם יש ציורים הנמחקים לפי כמות הפיפי בחיתול. בצורה כזו ניתן לחבר את הילד ליכולות שלו ולאפשר לו לווסת בעצמו את קצב הגמילה, כשהוא לומד לשאוף לכך שהציורים של החיתול לא יימחקו בגלל הפיפי".

ומה לגבי בעיות פיזיולוגיות שיכולות לגרום לפיפי לברוח?
"כשיש תחושה ששום דבר לא עוזר, הסיבה לפספוסים קשורה לכך שאיתות ה'שלפוחית מלאה', שמועבר משלפוחית השתן למוח, לא מפוענח בצורה טובה ולכן הילד מקבל את האיתות הזה מאוחר מדי והפיפי בורח. במצבים כאלה כדאי לערוך בירור מעמיק יותר במרפאות לטיפול בהרטבה כדי לאבחן את הסיבות לכך ולבדוק את הצורך בהתערבות התנהגותית, כמו שיטת הזמזם לדוגמה, כדי לעזור לקטנטן להגיע לשירותים בזמן בלי לחץ ובלי כעס.

"אם מתעורר חשד לגבי הסיבות לפספוסים המרובים, חשוב מאוד להתייעץ עם רופא הילדים כדי לשלול בעיות פיזיולוגיות נוספות. כדאי גם לזכור שהעובדה שהקטנטן הצליח בעבר יכולה לעודד ולסמן את העתיד לבוא. וכמובן – לזכור ולהפנים שהכוריאוגרפיה של הגמילה היא לא ליניארית, אלא מזכירה יותר את קצב הים – קצת קדימה, קצת אחורה וקצת לצדדים", מבהירה כהן.

כשהוא הגיע כבר לשירותים - אפשר ליצור מצב שבו הוא יושב על האסלה, עדיין עם החיתול לגופו. בכל פעם שהוא מצליח להתמודד יש לשבח אותו במילים ובחיזוק קטן<br />אילובטרציה: gettyimages " src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/815/32815/380x225________________.jpg?1200485291" /> </p>
<div>כשהוא הגיע כבר לשירותים – אפשר ליצור מצב שבו הוא יושב על האסלה, עדיין עם החיתול לגופו. בכל פעם שהוא מצליח להתמודד יש לשבח אותו במילים ובחיזוק קטן<br />אילובטרציה: gettyimages </div>
</p></div>
<h2>הבדל בין יום ולילה</h2>
<p>מקובל להפריד בין גמילה מחיתולים בשעות היום לבין גמילה מחיתולים בשעות הלילה. ההבדל הגדול בין היום והלילה מקורו ברמת המודעות של הילד. חשוב להבין שכדי שילד יצליח להיגמל מחיתולי לילה הוא צריך להיות מודע לתחושת השלפוחית המלאה ולהתעורר ממנה. </p>
<p>"ישנם הורים שכדי לזרז את התהליך לוקחים על עצמם את האחריות לגמילת הלילה ומעירים את הילד כדי לקחת אותו לשירותים", מציינת כהן. "הבעיה היא שבמקרים כאלה אנחנו עוקפים למעשה את האפשרות ללמד את הגוף להיות מודע למלאות השלפוחית ולהתעורר ממנה. במצב תקין השלפוחית המלאה מעבירה מסר למוח שאמור לגרום לילד להתעורר. זהו תהליך של למידה שאצל חלק מן הילדים הוא מתרחש בצורה ספונטנית ומהירה ואילו ילדים אחרים זקוקים לזמן ארוך יותר. צמצום השתייה בשעות הערב גם הוא שיטה שבאה בעצם לעקוף את הבעיה (ועלולה במקרים מסוימים רק להחריף אותה). התערבות של ההורה לא רק שלא תעזור במקרה הזה אלא שהיא עלולה לעכב את הלמידה הזאת – או, אם יש קושי שמחייב טיפול, את איתורו וטיפולו היעיל". </p>
<p><strong>אז איך מתמודדים עם גמילה בשעות הלילה?</strong><br />"בדרך כלל רצוי להמתין למוכנות מצד הילד. מכיוון שקיומו של החיתול לא תמיד מאפשר להורים לקבל פידבק על כמות הפיפי שהילד עושה ולא מאפשר לילד לקבל חיזוק על הצלחה חלקית – גם כאן אפשר להיעזר בחיתולי הגמילה שציוריהם נמחקים בהתאם לכמות הפיפי. באמצעותם, ניתן להתחיל לחדד את המודעות של הילד לכמות הפיפי שהוא עושה בלילה ולחזק את המוטיבציה שלו להתעורר ולהגיע לשירותים גם בלילה, ובעצם מצליח להשאיר חלק מהציורים שלמים. במקרים רבים, חיזוקים אלה עוזרים לילד לעשות את הסוויץ' הנדרש כדי להתחיל בגמילה מלאה".</p>
<p>יש מקרים שבהם עיכוב הגמילה לא נובע מסיבה פסיכולוגית או התנהגותית, אלא מסיבות פיזיולוגיות.</p>
<p>"כשלושה רבעים מהילדים נגמלים מחיתולי לילה עד גיל שלוש, מה שאומר שרבע מכלל הילדים ממשיכים להרטיב לאחר גיל זה. כאמור, כל ילד זקוק לפרק זמן אחר כדי להיגמל מחיתולי לילה, אבל ישנן גם סיבות פיזיולוגיות שעלולות להשפיע על הגמילה בלילה. שינה עמוקה, כיס שתן עצבני, פתח שתן צר, מחסור בהורמון ADH (הורמון אנטי-דיורטי) שאחראי על צמצום תפוקת השתן בלילה – הם חלק מהסיבות שעלולות להשפיע על תהליך הגמילה בלילה.</p>
<p>"כאשר הזמן עובר, הילד מגיע לגילאי שש-שבע ואנחנו לא רואים שיפור בגמילת הלילה, כדאי לפנות למרפאה לטיפול בהרטבת לילה שם ניתן לאבחן את הסיבה להרטבה. מרפאות לטיפול בהרטבת לילה יש בכל הערים הגדולות ואפשר להיעזר ברופא הילדים כדי לקבל הפניה ולהגיע למרפאה כזו במידת הצורך", מדגישה כהן. </p>
<p></p>
<div class=

גמילה מחיתולים היא גמילה מאוד רגשית והיא מסמלת לא פעם סוג של פרידה מאחד מסממני התינוקות המשמעותיים ביותר - החיתול<br />אילוסטרציה: gettyimages" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/816/32816/380x225____________________.jpg?1200485407" /> </p>
<div>גמילה מחיתולים היא גמילה מאוד רגשית והיא מסמלת לא פעם סוג של פרידה מאחד מסממני התינוקות המשמעותיים ביותר – החיתול<br />אילוסטרציה: gettyimages</div>
</p></div>
<h2>חרדה מהסיר</h2>
<p><strong>רוב הפעוטות לא נגמלים מפיפי ומקקי בו זמנית, ולפעמים הגמילה מפיפי מתנהלת מצוין אך הבעיה היא להיגמל מקקי. מה הסיבות לכך? </strong><br />"הקושי להיגמל מקקי נובע לרוב מחרדות שונות", מסבירה כהן. "יש ילדים שחוששים מעשיית קקי בשירותים או בסיר מתוך תחושה שהקקי הוא חלק מהגוף שלהם והתחושה של ניתוק הקקי מהגוף שלהם מבהילה אותם מאוד ומעוררת אצלם חרדות כמו 'מה עוד ייפול ממני?'. לעתים החרדות נובעות מכך שהם התנסו בחוויה לא נעימה שקשורה בעשיית קקי בשירותים, כמו כאב, פחד או עצירות".</p>
<p><strong>מה אפשר לעשות?</strong><br />"אם הילד מסרב לעשות קקי באסלה או בסיר, מראה סימנים של חרדה לפני שהוא צריך לעשות קקי, ומבקש לעשות קקי בחיתול או בתחתונים – אני מציעה לקבוע מערכת של צעדים קטנים במטרה להתקרב בכל פעם קצת לעבר השירותים. אפשר להתחיל מכך שהוא יתרגל לשבת על האסלה בלי לחשוש ובלי לפחד, בלי קשר לרצון שלו לעשות קקי, ולחזק אותו בכל פעם שהוא מצליח. </p>
<p>הצעד הבא יהיה להתקרב לשירותים לפני עשיית הצרכים, כלומר לעשות קקי בהתחלה אומנם בתחתונים או בחיתול אבל בקרבת השירותים, כשבכל פעם מתקרבים אליהם יותר. כשהילד מצליח – הוא מתוגמל. כשהוא הגיע כבר לשירותים – אפשר ליצור מצב שבו הוא יושב על האסלה, עדיין עם החיתול לגופו. בכל פעם שהוא מצליח להתמודד יש לשבח אותו במילים ובחיזוק קטן (מדבקה, בלון, הפתעה קטנה).</p>
<p>כאשר הוא מגיע למצב שבו הוא עושה קקי בשירותים, כשהוא יושב על האסלה (עם החיתול), צריך להגיע למצב שבו הוא מסכים להתחיל לפתוח את החיתול מעל האסלה. בהתחלה מדבקה אחת, אחר כך עוד אחת (אם הילד עושה קקי בתחתונים – אפשר להוריד בכל פעם את התחתונים קצת יותר), עד שהוא נשאר בלי החיתול לגמרי. כמובן שצריך לחזק אותו בכל פעם שהוא מצליח לעבור כל אחד מהשלבים הללו".</p>
<p>"אם הילדים חוששים מתחושת הניתוק של הקקי בתוך השירותים", מציעה כהן, "אפשר להיעזר בניילון נצמד שנמתח באסלה כדי למנוע את הנפילה המפחידה, וגם אותו מורידים בהדרגה. זה אומנם עשוי לקחת קצת זמן אבל זו שיטה עדינה, שמדגישה את ההצלחה ואת היכולת ולא פולשת לגוף של הילד או לאוטונומיה שלו, והיא מצליחה פעמים רבות. דבר נוסף שחשוב לשים אליו לב, גם אם הילד עושה פיפי בקלות בשירותים, לא לשכוח להקפיד שהוא יוכל גם להגיע לרצפה או לשרפרף יציב כשמקרבים אותו לאסלה לצורך עשיית קקי. פשוט כי כשמשהו מפחיד הוא מפחיד עוד יותר אם הרגליים מתנדנדות באוויר".</p>
<p><a href=

בחלק השלישי של הכתבה נלמד מדוע ילדים שנגמלו מחיתולים בבית עדיין מפספסים בגן ולהפך, מהם שלבי הגמילה, אילו ספרים ועזרים קיימים בשוק ויוכלו לעזור בתהליך ונקבל עצות לגמילה מהורים שעברו את זה בהצלחה»

מתוך: מגזיןלהיות משפחה

לעשייתמנוי, לקבלתגיליון מתנה

רוצה לקבל את מגזין ״את״ למייל? הירשמי לניוזלטר שלנו

אני מאשר/ת קבלת ניוזלטרים ומידע פרסומי מאתר ״את״לאישור אנא סמני

משפחה

הולכים על יבש – חלק ב'

גמילה בקצב גלי הים

ערוצי תוכן

מיוחדים

שירות לקוחות

יובל סיגלר תקשורת בע״מ