הוט קוטור בחדר השינה

לבני נשים, לנז'רי אם תרצו, זכו מאז ומעולם להתייחסות נפרדת, כנדבך שלם במלתחה הנשית. לעתים הם אף הצליחו להאפיל על הבגדים עצמם, כפי שאמר אחד ממעצבי האופנה הדגולים "שמלה טובה היא שמלה שלובשים על מנת שאפשר יהיה לפשוט אותה בסוף הערב".

מתחרה עדינה ועד לסגנון המחוספס

גם העונה זכו לבני הנשים להתייחסות מיוחדת מצד מעצבי אופנה, שנתנו להם את מרכז הבמה. ז'אן פול גוטייה, שלא יהיה מוגזם לומר שהוא חייב את מפעל חייו למחוך של סבתו (ההשראה הראשונה לעיצוביו בעבר, אך גם בהווה) ולחזיית החרוטים שעיצב למדונה, המשיך להצעיד על מסלול התצוגות שלו לקיץ 2012 את האינטרפרטציה שיצר למחוך הקלאסי. בין אם בצורתם הגולמית, מעל תחתוני תחרה או חצאיות עיפרון ובין אם כחגורות רכיסה מעל שמלות בניחוח צרפתי, נראתה כל הקולקציה כאילו הייתה עתידה להימכר בסלון ללבני נשים.

עיצוב של ז'אן פול גוטייה

עיצוב של ז'אן פול גוטייה

דולצ'ה וגבאנה, שבנו גם הם את קריירת העיצוב שלהם על בסיס הרעיון להפוך את "הבגדים התחתונים" ל"בגדים העליונים", בחרו להתמקד באחד הבדים המזוהים ביותר עם עולם הלנז'רי – תחרה – ועיצבו ממנו חזיות, תחתונים ומכנסונים שהוצגו על המסלול בפני עצמם או מתחת לשמלות תחרה שקופות למחצה.

קלווין קליין, שקנה את עולמו בזכות מודעות פרסומת ללבני גברים, הציג שמלות לבנות וקיציות עשירות במשחקי שקיפות, השפעה מאלמנטים הנפוצים בעולם ההלבשה התחתונה.

עיצוב של קלווין קליין

שרה ברטון עיצבה עבור המותג אלכסנדר מקווין שמלות כבדות ממשי ומתחרה שהוצגו בצד בגדי גוף סקסיים וקלילים יותר.

אלכסנדר מקווין

אלכסנדר מקווין

ביל גייטן הציג עבור המותג ג'ון גליאנו שמלות שיפון ארוכות ושקופות אשר כיסו טפח וחשפו טפחיים, כמו גם חזיות ותחתונים בצבעים תואמים שלבשו מתחתיהן הדוגמניות.

בנינה ריצ'י בחר המעצב פיטר קופינג לחלוק כבוד לעם שנחשב למומחה הגדול ביותר בלבני נשים: בתצוגה שלו הציג קופינג את הווירטואוזיות הצרפתית ואת היכולת הפריזאית לשלב את הלבנים עם שמלות טול שקופות או עם חצאיות.

נינה ריצ'י

אלכסנדר וונג התרחק מהכיוון הרומנטי המתבקש ועיצב לנז'רי מחוספסים יותר שנלבשו מתחת לחולצות פוטבול או לעליוניות רשת המזוהות עם רוכבי אופנועים.