הוא ולא אחרת: דבל'ה גליקמן חוזר להצחיק

מתוך "אנג'ינה פקטוריס" | צילום: יוסי צבקר
מתוך "אנג'ינה פקטוריס" | צילום: יוסי צבקר

למרות שדבל'ה גליקמן לא סובל את המילה קאמבק, אפשר לומר שהוא חוזר לתודעה אחרי הרבה זמן בהצגה "אנגינה פקטוריס". שיחה על סאטירה, שטיסל ומחשבות כבדות משקל על זהו זה

88 שיתופים | 132 צפיות

 

כשהוא יורד ועולה ממיטה הניצבת בגובה רב על הבמה בהצגה "אנגינה פקטוריס", דבל'ה גליקמן חושףבפני הצופים כמה אמיתות מרתקות: קודם כל שהוא בכושר טוב (מדובר בטיפוס לא קל) ושיש לו רגליים שריריות וחסונות (כל לבושו הוא חלוק בית חולים תכלכל המסתיר טפח ומגלה טפחיים) ושהוא שחקן קומי אדיר. את זה כבר ידענו, אבל כמה נעים להיזכר.

גליקמן (66), יליד תל אביב, חי עם שלומציון קינן הצעירה ממנו, נכנס לכולנו ללב בתפקידו הנפלא בסדרת הטלוויזיה "שטיסל",שעליו זכה בפרס האקדמיה לטלוויזיה. הסדרה, ששודרה ב־YES, משודרת עכשיו בערוץ הראשון וצוברת גל חדש של מעריצים. בשנת 2013 כיכב גליקמן בסרטם של אהרון קשלס ונבות פפושדו "מי מפחד מהזאב הרע", בין לבין השתתף באחד מפרקי העונה הראשונה של הסדרה "סברי מרנן", ובאחרונה יש תחושה שאחרי שנעלם לשנים הוא חוזר ובגדול.

אתה בסוג של קאמבק ?

"אני שונא את המילה הזאת. מאז שנולדתי אני בקאמבק. אבל התשובה היא שכנראה שכן. נכון שכל השנים שיחקתי: בתיאטרון 'הקאמרי', ב'הבימה', הופעתי ב'מסיבת יום הולדת' של קבוצת התיאטרון 'עת' שהקימו עודד קוטלר ולאורה ריבלין, וב'פימה' של תיאטרון 'אנסמבל הרצליה'. גילמתי גם תפקידים בסדרות טלויזיה כמו 'שאול', 'בובי ואני', 'מסודרים', וגם בפרסומות. עם זאת, אחרי שירדה 'זהו זה' הייתה הרגשה ששאר הכוכבים שלה עובדים יותר ממני, ולכן השנים האחרונות שמוצפות בעשייה באמת משמחות אותי".

מתוך "אנג'ינה פקטוריס" | צילום: יוסי צבקר
מתוך "אנג'ינה פקטוריס" | צילום: יוסי צבקר

גונב את ההצגה

המחזה הסאטירי "אנגינה פקטוריס"(בעברית: תעוקת לב) מבית "צוותא", ממלא היום אולמות, ואפשר לומר שגליקמן גונב את ההצגה. את הטקסט הנשכני והמצחיק מאוד מאוד כתבה המחזאית מיכל אהרוני. העלילה מפתיעה – גליקמן מגלם את שר הביטחון הזקוק להשתלת לב. כיוון שהוא עצמו יזם חוק האוסר על יהודים לקבל תרומת איברים ממי שאינם יהודים, הוא תקוע עם לב לא יהודי. בכדי לא לבצע ספוילר, אציין רק כי לשר הביטחון בת מתנחלת המאורסת למתנחל בעל נטייה לימין קיצוני, וכי להצלתו מגיע רופא לב שמאלני שהיה פקוד שלו בצבא (לצד גליקמן משחקים נפלא זהר שטראוס, שמעון מימרן, טלי בן יוסף ושרון פרידמן). הקונפליקטים בין אדם גוסס שמחכה להשתלה, רופא שמאלני קיצוני ומתנחל ימין רדיקלי, מלבד היותם שנונים במיוחד, מותירים את הקהל עם משהו לחשוב עליו בדרך הביתה.

 יש בהצגה אמירה נוקבת מאוד. אתה מסתדר איתה?

"זו הצגה שבעיניי היא מהתלה, ולא מהתלה מרושעת. יש בה ביקורת על הימין, על השמאל, על מה שקורה למעלה, בממשלה, ובגלל זה מיקם אותי התפאורן סשהליסנסקי במיטה שנמצאת כמעט עד התקרה ואני צריך לעלות ולרדת ממנה. הביקורת מועברת בעדינות, בדרך חכמה, לא ברשעות, אלא בצורה פתלתלה במובן הטוב של המילה. זה משל מומצא, נטול שנאה. המחזה מדבר על אווילות, טיפשות, עבודת אלילים ואימפוטנציה. כל זאת ללא זעם. בעיניי הוא מבריק. אני אוהב לשעשע, והקהל צוחק כל הזמן. תענוג".

אתה ידוע כמצחיקן עוד מימי "זהו זה". מה קורה עם האיחוד שלכם שמדברים עליו הרבה בשנתיים האחרונות?

"הרצון שלנו קיים, והרצון של הקהל קיים. לפני כשנתיים הופענו בקטע קטן בערב התרמה ומאז מדברים על איחוד. עד כמה זה יקרום עור וגידים? מי יודע. כולנו עסוקים, ויתרה מזאת, מבינים שאם נלך על זה, יש ליצור חומרים חדשים שמתאימים לעת הזו, ובה בעת לא להתרחק ממה שהיינו. לא פשוט".

אתה צופה בשידורים של "זהו זה"?

"לפעמים אני מציץ בשידורים החוזרים וזה עדיין מצחיק אותי. אני לא מתגלגל מצחוק, אלא בעיקר מחייך לעצמי בפנים, במעין אינטימיות נוסטלגית. מה שמוזר הוא שיש תוכניות שאני לא זוכר שהשתתפתי בהן. חשבתי שמשהו פגום אצלי, אבל מסתבר שגם חבריי לצוות עוברים את אותו הדבר. אני מנחם את עצמי שזה לא קשור לגיל אלא לעובדה שצילמנו המון תוכניות במשך 20 שנה. בעיקר אני מתוסכל מכמה הייתי רזה".

אפרופו רזון, בצילומים של "שטיסל" הוסיפו לך בטן מלאכותית.

"היא נוספה לבטן שכבר יש לי", הוא צוחק, ומספר שהסדרה תעלה לעונה נוספת. "אני מחכה לצילומים בכיליון עיניים. התאהבתי בתסריט מן הדקה הראשונה שקראתי אותו ואני מעריץ את שני הגאונים שכתבו אותו, אורי אלון ויהונתן אינדורסקי. אני תמיד אוהב לשנות טקסטים, ולמרות זאת, לא שיניתי כלום. לא זזתי מילימטר מהטקסטים. אפילו אכלתי שם מה שכתבו לי לאכול: לחם, חביתה, סלט ודג מלוח".

בימים אלה נמצא גליקמן בחזרות למחזה שיעלה בקרוב בתיאטרון חיפה – "גלנגרי גלן רוז". "זה מחזה אמריקאי שמביים משה נאור, ואני מגלם שם תפקיד נהדר. לשמחתי, בשנים האחרונות כל תפקיד שאני מגלם הוא משאת נפש. לא תמיד אתה זוכה לעשות בחיים משהו שאתה מאוד אוהב, ובפרט בחיים המקצועיים. זה באמת מזל גדול".

 

פורסם במגזין "אטמוספירה"