ההשראה של דורית רביניאן

צלם רון קדמי | ניהול קריאייטיב טל קליינבורט | סטייליסטית שירן מניה | שיער עינת סברלו לסוכנות סולו | איפור ענת רזמוביץ לסוכנות סולו | ע. צלם רום אוזן | ע.סטיילינג מיכל שולמן

בת 41, סופרת ישראלית, ספרה האחרון "גדר חיה" מככב, כמו קודמיו, ברשימות רבי המכר. זכתה בפרסים רבים וספריה תורגמו ליותר מ־15 שפות

במקום לענות על השאלון שלנו, דורית רביניאן כתבה טקסט קצר על המוזה שלה:

"וירג'יניה וולף היא בבחינת אם רוחנית לסופרות רבות בעולם. אני אוהבת לדפדף מדי פעם ביומנים שלה וכל שנתיים־שלוש אני חוזרת לרומנים הגדולים ומוצאת את עצמי שוקעת שוב ב'מרת דאלוויי', האהוב מכולם.

"ב'חדר משלך' וולף קובעת מהם התנאים שלהם נזקקת אישה יוצרת, מה נדרש לאישה המודרנית כדי שתוכל לעסוק באמנות: 'חדר עם מנעול והכנסה חודשית קבועה'. אני מוצאת שזה מסכם יפה את כל המיתוס הבורגני הרומנטי הזה של רגעי השראה ומוזות מרחפות. כשיש לך חדר להתבודד בו וזמן פנוי לעצמך, מסגרת כלכלית שמאפשרת פנאי נפשי – את אותן כמה שעות ביום לעסוק בכתיבה ולהעמיק במחשבותייך ולדובב אותן – גם ההשראה תבוא.

"כדי למצוא השראה אני צריכה שקט. בלי אינטרנט, הטלפון שיהיה מושתק, בלי גירויים, בלי צלצולים ובלי מוזיקה ברקע. ושקט לא רק באוזניים: כדי לכתוב ברציפות עליי לשבת בַּחדר שאני מורגלת בו, בפינה קבועה. לבהות באותה חלקת קיר ריקה, באותו נוף יציב של צמרת בחלון, זווית של אור.

"יום כתיבה טוב מתחיל אצלי בכיור נקי. אין מקום לתירוצים: כביסה להוריד מהחבל, פח אשפה להוציא – הבית צריך להיות מסודר, ולו למראית עין, קודם שאתיישב לשולחן. ולא שאני משתגעת על קיפול כביסה, אבל לפעמים זה אפילו מבורך, כמו מדיטציה, תורם למשימת הריכוז עצמה. הבית הוא הקרקע המעגנת של המציאות שממנה מבקש הסופר לנסוק לדמיון, וכדי שיוכל להעלים אותה מתחת לרגליו לכמה שעות, להפליג לו אוורירי בזרמי התודעה, הקרקע צריכה להיות יציבה ושקטה. רק אז, רק משהוכשרו המסלולים וצוות האוויר הואיל בטובו להפסיק לפהק, אפשר להתחיל בהמראה.

"אני מזכירה לעצמי שאני צריכה לישון טוב בלילה. להקפיד על שעות שינה מסודרות. כמו ספורטאים, כמו נהגי משאיות, לפרוש למיטה בשעה סבירה כדי שמחר יהיה לי כוח לכתוב. הסופר הוא הרץ למרחקים ארוכים, איש המרתון הבודד, רק הוא לבדו ונופי הסיפור שהוא הוזה ומקים לנגד עיניו מיום ליום. ומכיוון שמדובר בענייני הרוח, בהחייאת חזיונות חלומיים. אם לא ישנים טוב בלילה שעבר זה בדרך כלל יום אבוד. כל מי שעובד מהבית מכיר את זה.

"פיזור הדעת, חוסר המיקוד של נפש עייפה ומבולבלת, אורב גם לבטן ריקה. תשכחי מכל הקלישאות הרומנטיות על הגאון הרעב בעליית הגג ותכיני לך סנדוויץ'. אמנם משאלת המספר היא להשתחרר ממגבלות הגוף, להתעלות מעל החומר ולהתגלגל ברוח, להתגלם בצורת קול; אבל היי, גם את האנרגיה היצירתית הזאת צריך לממן איכשהו. מערכת עיכול שבעה ומסופקת, כמו המשקולת במחוג המאזניים, היא נקודת הכובד שמקיימת את שיווי המשקל, שמחזיקה אותך ערה וחיונית בעת הריחוף. כמו בימי התיכון, הלימודים באוניברסיטה – בלי ארוחת בוקר טובה את סתם מעופפת.

"ובאותו עניין: הקפידי על שגרה של אימונים פיזיים. אמנם בעסקי אוויר עסקינן, אבל חיי כתיבה אינם בהכרח טובים לבריאות. תנוחת הגוף הפסיבית, הישיבה הממושכת מול המסך לאורך שנים זה מרשם בטוח לכאבי ברכיים וצוואר תפוס. יוגה, פילאטיס, חדר כושר, ריצה. לא משנה במה תבחרי, כדי לכתוב סיפורים עלייך לחזק את שרירי הגב".

וירג'יניה וולף

סופרת אנגלייה שכתיבתה נגעה בסוגיות פמיניסטיות בימים שבהם זה היה רחוק מלהיות פופולרי. יש הסבורים שסבלה כל חייה מהפרעה דו קוטבית, וב־1941 התאבדה כאשר מילאה את כיסיה באבנים והטביעה את עצמה בנהר.