ההנאה מההונאה
הדיסק של "הונאת האמרגן" יספק לכם רגעים של חיוך ציני והנהונים, וגם ישאיר אתכם לפעמים עם לסת פעורה. המלצה שלנו - חפשו את הדיסק, נסו ותתאהבו
בדיסק של "הונאת האמרגן" נתקלתי בשיטוט שגרתי ב"דיסק סנטר" בדיזנגוף סנטר בתל אביב. ביקשתי לשמוע כמה דיסקים, ותוך כדי האזנה קלטתי בזווית העין עטיפה מעניינת. שאלתי של מי הדיסק הזה, והציעו לי לשמוע אותו. לקח לי בערך ארבע שניות להתאהב. האירוע הזה קרה לפני חודשיים, ומאז הדיסק הזה הפך להיות אחד האהובים עליי. הוא חזק, מיוחד מאד, מחוספס ורגיש.
חזק, מטלטל ורגיש
יש בדיסק הזה שילוב של אלקטרוניקה שמצליחה להיות חמה ועמוקה באופן מפתיע, עם הקול של קוב (יעקב לשצ'ינסקי) שמצליח להיות גולמי, חזק ומטלטל ועם זאת – עדינות שמתבטאת בנגיעות כמו ב-"למה עזבת", כשלפתע הוא נהיה רך ונוגע כל כך. הרבה זמן לא התרגשתי והתלהבתי ככה ממוזיקה. תמיד כיף לגלות מוזיקה חדשה, אבל כשנתקלים באבן חן כזאת, אסור לעבור סתם כך לסדר היום.
במיני-אלבום (חמישה שירים בסך הכל) יש גם איטרפטציה ל"זמנך עבר" של אהוד בנאי ואני לא אעשה לכם ספוילר, רק אגיד שהוא מעביר מצוין את ההזיה.
על המילים של קוב טובים ממני כבר דיברו. אני אחסוך מכם, בעיקר בגלל שכשאני שומעת מוזיקה אני נוטה להתמסר וכל החלק המילולי תופס אצלי מקום משני. רק אגיד שבמקרה של קוב, נכונים לכם רגעים של חיוך ציני והנהונים, וגם רגעים של לסת פעורה.
חפשו את הדיסק בחנויות, אתם תתגאו שיש לכם פיסת מוזיקה ייחודית כזו בבית.
שני שירים מתוך הדיסק
למה עזבת
כבול בגאווה