ההומור של הביוקר

קולקציית Bandas | צילום: הביטאט
קולקציית Bandas | צילום: הביטאט

שטיח בצורת שרוול, ספה שנראית כמו שוקולד וסט כלים בהשראת ג'לי. פטריסיה אורקיולה, מהמעצבות החשובות בעולם, דוחפת את העיצוב לפינות הכי לא שגרתיות. עם קבלת תואר דוקטור כבוד משנקר, בדקנו איך זה להיות אישה כמעט יחידה בשפיץ הגברי של עולם העיצוב

88 שיתופים | 132 צפיות

קשה לעמוד בקצב של פטריסיה אורקיולה. מספיק לשאול אותה שאלה אחת והיא מתחילה לירות משפטים בקצב בלתי אפשרי, קופצת מנושא לנושא, מהאישי למקצועי, מפרויקט לפרויקט, מצדיקה את הטמפרמנט הספרדי המפורסם: מלון בוטיק באגם קומו באיטליה, חברה לריהוט משרדי באמריקה, התנסות חדשה בחומרים כמו זכוכית או שיש, עבודה עם נשים בהודו על שטיחים חדשים, תבניות של כיסאות בסטודיו במילאנו, ג׳וליה בת 19 שנמצאת בלונדון, סופיה בת 9 שרוצה לנסוע לטוקיו, השריטות ברגל כתוצאה מהעבודה על מועדון חדש באיביזה, מה היא למדה מאימא שלה שלמדה פילוסופיה ואיך זה לעבוד עם מרקו, בעלה, באופן צמוד כל כך.

אין פלא שהתשובה לשאלה איך נראה יום עבודה טיפוסי שלה היא: "אני מנסה שלא יהיה לי יומן מסודר, שסדר היום יהיה קצת מעורפל, שלא יהיה מאורגן מדי, אחרת אני נהיית עצבנית אף שאני מבינה את החשיבות של זה", היא מוסיפה בחיוך. ״אני משתדלת לאכול בכל יום ארוחת בוקר עם סופיה. ג׳וליה, הבת הגדולה שלי, מתגוררת עכשיו בלונדון ואומרת לי: ׳אני לא צריכה אף אחד, אני מאושרת׳, אבל היא תחזור, אני לא דואגת. אחרי ארוחת הבוקר אני משנה את התיקייה בראש למצב ׳עבודה׳ עד שסופיה חוזרת הביתה מבית הספר בשעה ארבע וחצי. באותו רגע, גם אם אנחנו באמצע שיחת ועידה, אני אומרת ׳תגידו כולם שלום לסופיה׳, ואז אנחנו ממשיכים כרגיל״.

פטריסיה אורקיולה | צילום: יח"צ
פטריסיה אורקיולה | צילום: יח"צ

נשמע שהבית בתוך העבודה ולהיפך.

"בעבר, כששאלו אותי מה החלומות שיש לי בקשר לעבודה, הייתי עונה שאין לי חלומות ל׳עבודה׳, יש לי חלומות ל׳חיים׳. והחלום שלי היה שהמשפחה שלי, האישית והמקצועית, תהיה יחד. לפני שלוש שנים עברנו לבית שקומת הקרקע שלו היא הסטודיו והקומה הראשונה היא המגורים. ככה אימא תמיד למטה. ג׳וליה מגיעה, ולפעמים מציירת לידנו או משחקת עם המודלים. עכשיו היא מאוהבת במדפסות התלת ממד: יש מדפסת אחת עדינה יותר והיא עושה בה כל מיני דברים".

אז אין שאיפות גדולות לעתיד?

"ברור שיש שאיפות, אבל אני חושבת שזו גישה קצת גברית, להצהיר על שאיפות גדולות. אני אפילו לא מגדירה אותן לעצמי בצורה ברורה: אני פשוט נותנת להן לנוח, אחרת זה סתם יוצר תסכול".

סדרת כלי האוכל Jellies | צילום: הביטאט
סדרת כלי האוכל Jellies | צילום: הביטאט

החודש התארחה אורקיולה בישראל במכללת שנקר – שם הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד, ובמגדל מאייר בשדרות רוטשילד בתל אביב, שבו היא מתכננת את אחד הפנטהאוזים. "כשאני בוחרת את הפרויקטים שלי חשוב שהם יהיו מורכבים, אחרת זה לא מעניין. למרות התדמית המשוחררת שלי, אני קשה, לוקח לי זמן רב להגיד כן, אבל מרגע שאני בפנים זה עד הסוף. אני פשוט צריכה לעבוד עם אנשים שאני אוהבת, זה הרבה יותר חשוב ממה שאנשים חושבים".

היא בת 54, נולדה בעיר אוביידו בחבל הבאסקים בספרד, החלה ללמוד אדריכלות בפקולטה לארכיטקטורה במדריד וסיימה את לימודיה בשנת 1989 בפוליטכניקו שבמילאנו. הקריירה העצמאית שלה החלה כשהייתה בת 40. לפני כן עבדה עם כמה מגדולי העיצוב האיטלקי: ויקו מג׳יסטרטי, אקילה קסטיליוני ופיירו ליסוני. מאז יצאה לדרך עצמאית היא נחשבת לאחת המעצבות החשובות והידועות בעולם שנשלט על ידי המין הגברי, מה שלא מפריע לה לעבוד עם חברות כמו קרטל, מורוסו, בי אנד בי, מולטני אנד סי, פלוס, H&M, ב.מ.וו ועוד.

העיצובים יוצאי הדופן שלה מאופיינים בשימוש לא שגרתי בחומרים, בצורות לא מוגדרות וקלילות, בצבעוניות לא רגילה ובמתח בין עבודה ידנית לעיצוב תעשייתי. עבודותיה נמכרות בכל העולם, מוצגות במוזיאונים, ובארץ אפשר להשיג אותן בין השאר ברשת הביטאט. כך לדוגמה, Mangas (שרוולים בספרדית), קולקציית שטיחים בטכניקת סריגה שעיצבה למותג השטיחים הספרדי Gan, מושתתת על סריגת טלאים הארוגים מצמר בטקסטורות שונות שמתחברות ביניהן לשטיח אחד השונה ממשנהו לא רק בגוונים אלא גם בצורה: כמו שרוולים ישרים או נפוחים, מכווצים או מתרחבים. ב־Bandas (רצועות בספרדית) היא יצרה מערכת אריגים שיכולה לשמש הן מחצלות והן ריפודים לפופים שונים. המחצלות מורכבות בעבודת טלאים מבדים בצבעים שונים ועליהן ארוגות טקסטורות גיאומטריות בחוטי צמר.

"על השטיחים של Gan עבדתי עם נשים בהודו. הן יושבות הרבה על הרצפה, כולן עובדות ביחד, וכיוון שהן לא קמות, הכל צריך להיות בטווח הידיים שלהן – מה שמכתיב את רוחב הרצועות, משהו כמו 60 ס"מ. חלק מהעבודה הן צריכות להשלים בבית כדי לבשל ולטפל בילדים, אבל כבר שלוש שנים אנחנו עובדות בדרך בת קיימא, משתמשות באנרגיה בצורה הנכונה, גם אם זו אנרגיה אנושית".

מערכת ישיבה מודולרית מסדרת Mangas | צילום: יח"צ
מערכת ישיבה מודולרית מסדרת Mangas | צילום: יח"צ

אורקיולה עיצבה השנה, בעבור חברת קרטל, סדרת כלים חדשה בשם Jellies, הכוללת צלחות, מגשים, כוסות, קערות, קראף, אגרטלים ואפילו מתלי בגדים בצבעים שקופים, פסטליים ומוזהבים, עשויים פלסטיק. הכלים עטופים בחלקם בהדפסים תלת ממדיים המאפשרים את שבירת קרני האור על גבי המישורים השקופים – מעין תכשיטי שולחן מנצנצים. משחקי השקיפות נכחו גם בסדרה Shimmer – שעוצבה השנה ליצרנית הזכוכית Glas Italia. בעזרת טקסטורה המורכבת ממיקרו נקודות צבעוניות שהודפסו על גבי זכוכית שקופה וחלבית יצרה אורקיולה שולחנות צד קטנים, מדפים ומראות יפהפיים ובעלי גימור המשתנה ביחס לנקודת המבט של הצופה. שולחנות הזכוכית היו אחת ההפתעות המדוברות ביותר בשבוע העיצוב במילאנו השנה, בכל הקשור לאורקיולה.

כורסה וספה Foliage שעיצבה למותג Kartell | צילום: הביטאט
כורסה וספה Foliage שעיצבה למותג Kartell | צילום: הביטאט

"פתאום זו לא הייתה פטריסיה אורקיולה שכולם מכירים", אני אומר לה. היא מחייכת ועונה: "זה אומר שאני מתפתחת אז זה טוב", היא צוחקת בקול רם. "אני מקווה שאני מתפתחת, שאני מצליחה להישאר רעננה. גם על המנורה החדשה שעיצבתי לפלוס אמרו ש'זו האורקיולה החדשה', ואני שמחה, זה נחמד. אנשים שוכחים שבעבר עיצבתי דברים מהוקצעים יותר, ורק אז התחלתי לעבוד בקראפט. אנשים חשבו שנולדתי בקראפט ושאני אמות איתו, אבל אני מנסה לשבור את הנחות היסוד שלי בכל יום. יש לי המון הזדמנויות אז למה לא להשתמש בהן כדי לאתגר את עצמי ולגדול? כמעצבת בעלת מידה מסוימת של הכרה, אני חייבת את זה לעצמי".

זה שונה אצל נשים?

"עולם העיצוב עדיין מנוהל על ידי גברים, ונשים עדיין צריכות להוכיח שהן יכולות לעשות את זה. אבל אני לא חושבת שצריך להתפשר: עבדתי וילדתי את הילדות שלי תוך כדי הקריירה, ועדיין, זה מורכב. פתחתי את הסטודיו שלי רק בגיל 40 כי לקחתי את הזמן עם הילדה הראשונה – מה שפחות קורה אצל גברים. נשים צריכות יותר להאמין בעצמן, אבל אנחנו לא צריכות להיות כמו גברים, יש לנו נקודת ראייה נוספת, וזה לא בגלל שאנחנו רגישות יותר, זה מגוחך. אני חושבת שרגישות היא משהו הרבה יותר דמוקרטי מחלוקה כזו או אחרת בין נשים לגברים. מהניסיון שלי אני חושבת שאנחנו גמישות יותר, פתוחות יותר למלא תפקידים שונים, יודעות לנצל טוב יותר את הזמן".

Mangas (שרוולים בספרדית): שטיחים סרוגים שעיצבה למותג הספרדי Gan | צילום: הביטאט
Mangas (שרוולים בספרדית): שטיחים סרוגים שעיצבה למותג הספרדי Gan | צילום: הביטאט

אז מה הסוד שלך?

"אני מודה לאימא ולאבא שלי שתמיד אמרו לי שאני צריכה להיות בתנועה. ולמה הכוונה? צאו מאזור הנוחות שלכם אם אתם רוצים להתפתח. זו הדרך היחידה. אני עשיתי את זה. בגיל 22, עזבתי את מדריד ועברתי למילאנו, כי הכל היה קל מדי. אם לא הייתי עוברת למילאנו ‎נראה שלא היינו מדברים היום. נסו את זה: פעם ביום, פעם בשבוע, תשברו את הנחות היסוד שלכם".