ההולכות בראש

פרופסור רבקה כרמי: תומכת בנשים ובסטודנטיות

בחירתה של נופר קידר, עורכת המגזין "גליליאו":
פרופסור רבקה כרמי בחרה ללדת בת אחת, כי היא החליטה שהיא מוותרת על כמה דברים אהובים, פשוט למען קידום דברים אחרים: השכלתן של נשים צעירות, קידום הנגב, חקר הרפואה בפרט וקידום המדע בכלל – כל אלה נכללים בתוכניותיה הבלתי נלאות.

כרמי, שמשמשת נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מאז 2005, היא הנשיאה היחידה של אוניברסיטה בארץ. אמה של כרמי, כך סיפרה בריאיון ל"כלכליסט" לפני שנה, סברה ש"אישה צריכה להיות עצמאית ולא להיות תלויה בגבר". ואכן נראה שכרמי קיבלה את ההמלצה הזאת במלוא מובנה. היא בחרה ללמוד בתיכון ריאלי, המשיכה ללימודים גבוהים ולמדה רפואה באוניברסיטה העברית. משם עברה לנגב, התמחתה ברפואת פגים בסורוקה ושימשה בתפקידים רבים באוניברסיטת בן-גוריון, שם גם חקרה מחלות תורשתיות והייתה מעורבת במיזמים למניעת מחלות בקרב האוכלוסייה הבדואית.

בשנה האחרונה נדרשה כרמי לא מעט להתמודד עם התקשורת עקב פעילות פוליטית נמרצת של תנועת "אם תרצו", תנועה שמכריזה על עצמה כציונית ויצאה במסע התקפה נגד קבוצות מרצים מסוימות באוניברסיטת בן-גוריון. הדבר לא הפריע לה להמשיך ולפעול לקידום בלתי נלאה של צעירים באוניברסיטה בפרט ובדרום בכלל. "רבים וטובים התבטלו בפני ילד בן 23 שהמציא את פייסבוק. מה עושה אותו אייקון ולמה? איפה כל המדענים בעלי ההישגים הבלתי רגילים?" שאלה כרמי בריאיון לכרמית ספיר ויץ. לאורך השנים חזרה כרמי והצהירה, במקומות שונים, שהיא תומכת בנשים ובסטודנטיות, בייחוד כאלה המתעניינות במדע. למרות הקשיים, למרות המכשולים, כרמי ממשיכה לעשות: היא הבחירה שלי.

פרופ' רבקה כרמי. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון

קזויו סג'ימה: הישגים בתחום האדריכלות

בחירתה של עדי הולנדר, עורכת מגזין העיצוב "נישה":
בחירתי היא האדריכלית והמעצבת היפנית קזויו סג'ימה (55) מסטודיו סאנה (sanna), בו היא שותפה עם ריו נישיזאווה (45). קזויו סג'ימה וריו נישיזאווה זכו בפרס פריצקר (2010) – הפרס היוקרתי ביותר בעולם האדריכלות בזכות הישגיהם המתמשכים בתחום, הן כאדריכלים עצמאיים והן במסגרת עבודתם המשותפת בסטודיו. סג'ימה אף אצרה את הביאנלה האחרונה לאדריכלות בוונציה, והיא האישה הראשונה שכיהנה אי פעם בתפקיד הזה.

השניים עובדים ביחד זה 15 שנה בסטודיו סאנה (SANAA) הממוקם בשכונת שינאגאווה בדרום טוקיו. האדריכלות שלהם מאופיינת בניקיון צורני, באלגנטיות ובתחכום, תוך שימוש בחומרים זמינים ושגרתיים כמתכת וזכוכית ובהרבה צבע לבן היוצרים אסתטיקה כמעט ציורית. הם קוראים לזה פשטות. כמו כן, הם שמים דגש רב על מערכת היחסים שבין הפנים לחוץ.

בין הפרויקטים הבולטים של הסטודיו:

1. המוזיאון החדש (New Museum)במנהטן, ניו יורק (2007). בהתייחסות לפרויקט זה, נימק חבר השופטים של פרס פריצקר וטען כי הצמד "חוקרים את התכונות המרהיבות של חללים מתמשכים, של אור, שקיפות וחומר, כדי ליצור חיבור מרתק. האדריכלות שלהם עומדת בניגוד לבומבסטי ולרטורי, ובמקום זה הם תרים אחרי האיכות הישירה, היעילה והמאופקת".

2. מוזיאון לאמנות בטולדו, אוהיו.

3. ביתן הקיץ לגלריה סרפנטיין שבהייד פארק, לונדון (2009).

4. מרכז הלימוד של רולקס באוניברסיטה הפוליטכנית בעיר לוזאן בשוויץ.

קזויו סג'ימה. צילום: Takashi Okamoto Courtesy of SANAA

ח"כ אורלי לוי אבקסיס: נחישות, מקצועיות ודאגה אוניברסאלית לילדים

בחירתה של נירה דישי, עורכת המגזין "הורים וילדים":
אורלי לוי אבקסיס צועדת קדימה. רגע, לא לדאוג. היא עדיין במפלגת ישראל ביתנו, אבל הכיוון שבו היא הולכת מביא אותה, ללא ספק, לשורות הראשונות. מאז כינון הכנסת ה-18, שבה החלה לוי לכהן כחברת כנסת – היא מבלה שעות רבות בדרכים. מדי יום היא נוסעת מקיבוץ מסילות, שבו היא גרה עם בעלה ושלושת ילדיה – שחר (10), ניצן (8.5) ויהודה (4), למשכן הכנסת בירושלים. שם, בלשכה שלה, היא פעילה למען זכויות הילדים בארץ, מייצגת את השכבות החלשות בחברה ומנסה לתקן עוולות ולצמצם פערים בין הפריפריה למרכז.

היא נתפסת כחברת כנסת דעתנית וחרוצה הלומדת ביסודיות את הנושאים לפני הדיונים בוועדות, וכאחת שמבקשת לפעול על פי נתונים ועובדות ולא לפי תחושת בטן. כיום, בין שאר תפקידיה היא משמשת כסגנית יו"ר הכנסת, יו"ר השדולה לטיפול בילדים ובבני נוער בסיכון וחברה בוועדה לזכויות הילד.

רשימת ההישגים החברתיים שלה והצעות החוק שיזמה ו/או קידמה הולכת ומתארכת: מניעת העסקת עברייני מין במוסדות חינוך, הגנה על קטינים מפני פרסומים מזיקים, דאגה לזכויות לבריאות התלמיד בבתי הספר, תיקון לדיני הראיות שלפיו תיגבה עדות מילדים סמוך למועד התלונה על העבירה – ואלה הם רק חלק מהנושאים שהיא מטפלת בהם מדי יום.

בכל הראיונות שלוי נתנה לתקשורת ניכרת תחושת השליחות שלה. וכמעט בכולם היא נשאלת על יחסיה עם אביה הפוליטיקאי דוד לוי ועל הרזומה המאוד-לא-פרלמנטרי שלה. מבחינתה, זה רק גורם לה להתאמץ יותר כדי להצליח.

אז נכון, בתחילת שנות ה-90 הכרנו את לוי כדוגמנית (עלית, שוקי זיקרי וירין שחף), ובשנות ה-2000 היא הנחתה תוכניות לייף-סטייל בטלוויזיה והגישה תוכנית ראיונות ברדיו. אך יש לה גם תואר ראשון במשפטים, היא עובדת קשה ומצליחה להוכיח את עצמה, והקו האידיאולוגי החברתי שלה, שחלקו הגדול מוקדש להגנה ולשמירה על קטינים, מתחיל לקצור פירות. הדאגה האוניברסלית לילדים, האומץ לשנות כיוון מקצועי והנחישות הרגישה שלה, הופכים אותה בעיניי לאחת הנשים הבולטות בעיניי בתקופה האחרונה.

ח"כ אורלי לוי אבקסיס. צילום: הדר חסון

נטלי פורטמן: גאווה לאומית

בחירתה של נטע קרצו-נייגר, עורכת אופנה ויופי, תרבות ובידור – ifeel:
השנה היא ללא הספק השנה המשמעותית בחייה המקצועיים והאישיים של נטע-לי הרשלג, המוכרת יותר בשם הבמה שלה – נטלי פורטמן. השחקנית היהודייה-אמריקאית (היא משלנו!), שהיגרה עם משפחתה למחוזות ארצות הברית כשהייתה בת 3, צמחה להיות שחקנית קולנוע מוערכת בתעשייה ההוליוודית.

פורטמן (29) פרצה לתודעת הקולקטיב בשנת 1994 כששיחקה בסרט "לאון", ומאז הקריירה שלה לא ידעה רגע דל; ברזומה המפואר שלה מככבים טרילוגיית "מלחמת הכוכבים", "ונדטה", "נערת בולין האחרת" ועוד רבים וטובים. את פרס גלובוס הזהב קטפה עבור תפקידה בסרט "קרוב יותר" (2004).

אך השנה האחרונה מהווה ציון דרך חשוב בקריירה של פורטמן; היא שיחקה ב"קשר לא מחייב" לצד אשטון קוצ'ר, נבחרה להיות הפרזנטורית של בית העיצוב היוקרתי Dior, ומעל לכל – אחזה לראשונה בחייה בפסלון הזהב הנחשק, לאחר שזכתה בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר עבור משחקה בסרט "ברבור שחור".

וכמו שרק הוליווד יודעת להנפיק סרט טוב עם סוף מתקתק, על סט צילומי הסרט "ברבור שחור" היא הכירה את בנג'מין מילפייד, רקדן בלט שלימד אותה לעשות "פלייה" גם במישור האישי-רומנטי. רגע לפני פתיחת שנת 2011 הכריזה הכוכבת ההוליוודית שהיא בהריון עם צאצא ראשון וגם מאורסת לכוריאוגרף הפרטי שלה.

פורטמן מייצגת את האישה המודרנית, המנהלת את כל העולם על כף ידה. היא יפה ומוכשרת, חמושה בגנים יהודיים משובחים ומצליחה לשמור על ענווה ועל צניעות אצילית. ועוד משהו: נטלי היא צמחונית (מגיל 8) וטבעונית (מגיל 27), ובין מכלול עיסוקיה היא גם פעילה למען זכויות בעלי החיים.

פריס הילטון: הגיעה עד לאופנועים!

בחירתה של נועה אלישע, כתבת אתר האופנועים motobike
את פריס הילטון, הדמות הבלונדינית הנהנתנית, תוכלו למצוא בעולם הדוגמנות, המשחק, השירה, הכדורגל (בגלל האקס) ובמוטו GP. רגע, אופנועים ופריס הילטון? מה הקשר? הסיפור לפניכם:

אי שם בשלהי שנת 2007 נתפסה פריס הילטון כשהיא נוהגת ברכבה שיכורה כלוט. לאחר הפעם האחרונה, שבה נתפסה נוהגת שיכורה וקיבלה מאסר על תנאי, הפעם היא קיבלה מאסר בפועל לתקופה של 45 ימים. מחאותיה ומחאות עורכי דינה היו לשווא. פריס נאלצה להיות אסירה כמו כולן (כן, גם בלי המכשיר הסלולרי, דמיינו לעצמכם…), זאת למען יראו וייראו חבריה המפורסמים וכל העולם שגם פריס הילטון אינה יכולה לחמוק מעונש.

כעבור 27 ימים שבהם ישבה פריס והרהרה במעשיה, היא הגיעה לתובנה "עמוקה" שברצונה לעזור לאנושות. המונח לעזור לאנושות הינו רחב, וכולל עזרה לעמותות רבות שעוזרות לנזקקים, לחולים ולנכים. ארגונים רבים הוקמו למען מטרות נעלות שכאלה, אך פריס לא בחרה באף אחת מהן, אלא באופציה יצירתית במיוחד – היא הקימה קבוצת מרוצי אופנועים תחת השם 'סופר מרטקס' שתתחרה השנה בתחרויות מוטו GP.

אתם בוודאי תוהים איך יוזמה זו תורמת לאנושות, אז ככה: הקבוצה תורכב מרוכבים כישרוניים שיאותרו, ולהם תינתן האפשרות לקפוץ מדרגה בתחום. פריס אינה מעורה בתחום המרוצים, ולכן גיוס הרוכבים נעשה בשיתוף פעולה עם קבוצת אופנועי מרוץ בברצלונה בשם BQR. אך את הבחירות הגורליות והמשמעותיות מבצעת פריס בעצמה, הרי לה יש את העין הבוחנת לזהות כישרון נהיגה אמיתי (וגם בגלל שהיא בעלת 51% ממניות הקבוצה).

במסיבת העיתונאים שנערכה במדריד לכבוד האירוע הציגה פריס קו אופנה של חליפות עור צמודות במיוחד שמשלבות שני צבעים ומחשוף עמוק, איך לא. הדומיננטי מבין הצבעים הוא, כמובן, ורוד, וגם אופנועי הקבוצה נצבעו בוורוד זוהר. הרי לא ציפיתם שנקשר את פריס למראה המסוקס ולמעילי העור השחורים והמשעממים של האופנוענים…

פריס מרוצה מהצעצוע החדש ואף הגיעה לחמש התחרויות הראשונות של הקבוצה. השמועות אומרות שהיא אפילו נהנתה. בעוד שעזרתה לאנושות מוטלת בספק בהקשר לקבוצת המרוץ, היא ללא ספק תרמה רבות לעצמה ולהונה, ונהנתה מקידום מכירות של ליין מוצרים חדש.

פריס והצעצוע החדש. צילום: SuperMartXe