הדר רצון רותם: המורה מרחובות שמככבת עם סשה ברון כהן

המפגש הראשון של הדר רצון־רותם עם סשה ברון כהן היה מוזר מאוד. היא נחתה מישראל היישר אל סט הצילומים בקזבלנקה שבמרוקו וחיכתה בקוצר רוח לפגוש את הכוכב הבריטי שלמוחרת אמור היה להפוך לבעלה אלי כהן, המרגל שלנו בדמשק, והיא לנדיה אשתו. "כשהגעתי הוא היה עסוק בשיחת טלפון, אז בינתיים לקחו אותי לעיצוב שיער", היא משחזרת. "בעודי יושבת עם רולים על כל הראש, סשה נכנס. 'דווקא עכשיו?' פלטתי. ראיתי את כל הסרטים שלו וכשנפגשנו לראשונה ישר חשבתי על בוראט. הייתי קצת המומה, לא ידעתי שהוא כזה גבוה, אבל הוא עטף אותי, התגלה כג'נטלמן, צחק וחיבק אותי, והיה כל כך אנושי וחם ומתוק. אז נתתי לו חטיפים מישראל ועוגיות של אימא שלי שהבאתי מהארץ והקרח נשבר לגמרי".

איך הייתה העבודה איתו על הסט?
"הייתה בינינו כימיה הכי טובה שיש, הוא קודם כל בן אדם והכי בגובה העיניים. על הסט הוא היה מקצוען אמיתי וזה היה תענוג צרוף לשחק מולו. בין הצילומים דיברנו על ישראל, על החוויות שלו מהביקורים כאן. יצא לי גם לפגוש את המשפחה שלו. אשתו, השחקנית איילה פישר, פשוט מקסימה ובכלל, כל הצילומים היו חוויה יוצאת דופן, הייתה אווירה מדהימה. סיימנו את הצילומים בבכי קורע לב". 

הצילומים של "אלי" (The Spy), מיני־סדרה בת שישה פרקים שכתב וביים גידי רף עבור נטפליקס בהשראת סיפורו של סוכן המוסד אלי כהן, כבר הסתיימו, אבל רצון־רותם מספרת שהיא וברון כהן ממשיכים לשמור על קשר ומסתמסים. עכשיו, כשהסדרה עלתה, הוא כתב לה: "עשית עבודה מדהימה". 

"באודישן הראשון ממש רעדתי, הרגשתי שלא נתתי הכול. ואז גידי רף התקשר לספר שעברתי. הייתי בהלם. צרחתי, נפלתי לאדמה, בכיתי וגידי בכה יחד איתי. מסביב שאלו אותי אם הכול בסדר"

להוליווד במחלקה ראשונה

אי אפשר להתכחש לכך שרצון־רותם (41) היא עוף מוזר בנוף המקומי. בגיל 26, מיד אחרי סיום הלימודים בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין, היא זכתה בתפקיד הוליוודי מהחלומות: בת זוגושל של ג'ייק ג'ילנהול בסרט "חקירה מעבר לקווים" (2007), בהשתתפות ריס ווית'רספון ומריל סטריפ. רצון־רותם גילמה סוכנת CIA ממוצא מרוקאי, זכתה לשבחים על משחקה וסומנה כ"דבר הבא". 

"זה מאוד נחמד לפגוש שחקנים גדולים בקנה מידה עולמי", היא משתפת. "גם לסרט עם ג'ייק ג'ילנהול הגעתי מוכנה, כמו תמיד, אחרי שראיתי את כל הסרטים שלו. הוא התרגש מהעובדה שאני יהודייה וסיפר לי שיש לו סבתא יהודייה. בסוף, כולנו בני אדם".

הדר רצון רותם | צילום: רותם לבל ל־ArtBook, סטיילינג: חומי פולק ל־ArtBook. שמלה miu miu, עגילים קרן וולף

על חווית הצילום עצמה היא מספרת: "יש הרבה פינוקים כשעושים סרט בהפקה בסדר גודל כזה בחו"ל. זה מתחיל בטיסות במחלקה ראשונה, ממשיך למלון יוקרתי ולנהג צמוד ולזה שפשוט דואגים לך לכל דבר. למשל, דואגים לך לסטנד – מישהי שדומה לך פיזית ומצטלמת מכל הזוויות שצריך בשביל לאפשר לך להתמקד רק במשחק. אבל שלא ישמע חלילה שיש לי תלונות על העבודה בארץ בהשוואה לעבודה בחו"ל. אני חרוצה בכל מקום – גם פה וגם מעבר לים". 

אנחנו נתקשר אלייך

עם נקודת פתיחה כל כך מבטיחה רצון־רותם שבה לארץ עם ציפיות בשמיים, אבל במהרה פגשה בקרקע המציאות: המלהקים לא התדפקו על דלתה, הבמאים לא התקשרו והיא מצאה את עצמה עובדת לפרנסתה כברמנית בין אודישן לאודישן, כאחת האדם. ב־2010 היא עלתה שוב על הגל ומאז כיכבה בסדרה "חטופים" כליילה, אשתו של אסי כהן ("הוא מוכשר מאין כמוהו") ולצורך התפקיד למדה במשך שלושה חודשים את השפה הערבית. בנוסף, היא השתתפה בסדרה "תא גורדין" ושיחקה בתיאטרון. בגזרה הבינלאומית אפשר היה לצפות ברצון־רותם ב"מערת הקבורה של ישו", הפקת טלוויזיה קנדית של ג'יימס קמרון (במאי "טיטאניק" ו"אווטאר"), ובתפקיד קטן ב"הומלנד", שם גילמה אשת מוסד. ועדיין, הפריצה הגדולה לא באמת הגיעה. לאחרונה התהפך מזלה שוב והיא לוהקה לתפקיד ראשי ב"אלי".

איך הגעת לתפקיד?
"אני בקשר עם גידי רף מאז שעשינו יחד את 'חטופים'. הוא אחד האלופים בעיניי בתחום והוא זה שהזמין אותי לאודישן. אבל זה לא היה תלוי רק בו כי זה של נטפליקס והם אלה שקובעים. זה יכול ליפול אפילו על הבדלי גובה בין הדמויות. לצורך האודישן ישבתי עם ערן פסח, הקואוצ'ר שלי שמלווה אותי ב־12 השנים האחרונות, קראנו את הטקסטים ובכינו. הוא אמר לי: 'זה שלך'. באודישן הראשון ממש רעדתי, הרגשתי שלא נתתי הכול. בסך הכול עשיתי שלושה אודישנים לתפקיד. באחד הלילות חלמתי שגידי התקשר, למוחרת, בזמן שלימדתי בבית הספר, שמעתי את הטלפון שלי רוטט. אני לעולם לא עונה בזמן שיעור, אבל ראיתי מספר ארוך וזיהיתי שזה גידי רף ממרוקו. יצאתי החוצה, היה יום קודר בחוץ, ושמעתי את גידי אומר בקולו: 'בקרוב תבלי הרבה במרוקו'. הייתי בהלם. צרחתי, נפלתי לאדמה, בכיתי וגידי בכה יחד איתי. מסביב שאלו אותי אם הכול בסדר". 

מה הדבר הראשון שעשית אחרי השיחה?
"התקשרתי לבעלי ולהוריי, ואז לפרי כפרי (שהלכה לעולמה לאחרונה, דב"א), הסוכנת שלי שליוותה אותי מיומי הראשון כשחקנית. עד עכשיו אני שומעת את צרחת האושר של פרי, שכל כך האמינה בי ורצתה את זה בשבילי. הלוואי והיא הייתה כאן איתנו לצפות בסדרה".

הדר רצון רותם | צילום: רותם לבל ל־ArtBook, סטיילינג: חומי פולק ל־ArtBook. גולף מסימו דוטי, חצאית אלכסנדר וונג בפקטורי 54, גרביונים H&M, קשת אוסף פרטי, נעליים אלדו

אחרי כל אלה, איך את מסבירה את זה שנותרת די אנונימית?
"אולי זה עניין של מזל, אולי זה בכלל הטיימינג. בסוף, זו כנראה הדרך שנותבה עבורי. אחרי הוליווד ואחרי 'חטופים', חשבתי שאעבוד בלי הפסקה אבל זה לא קרה. אולי עכשיו, בגיל 41, זה יקרה".

אולי זה גם עניין של לדעת לשחק את המשחק? באינסטגרם למשל יש לך 941 עוקבים בלבד, גם לא רואים אותך בהשקות.
"אני ענתיקה. אין לי מושג איך באמת משתמשים באינסטגרם, אני יודעת שאני צריכה ללמוד את העולם הזה. הגישה שלי היא של עשייה, ומה שלא שלי – כנראה לא צריך להיות שלי. ברור שאני אומרת על הרבה דברים שאני רואה 'איך בא לי להיות בזה', אבל לפעמים אומרים לי שאני צעירה מדי ולפעמים שאני מבוגרת מדי. אילו הייתי מונעת רק ממה שלא קורה – לא הייתי מתקדמת לשום מקום".  

"למרות שאני חילונית, אני מלמדת בשלושה בתי ספר דתיים. זה קורה כבר ארבע שנים, ארבע פעמים בשבוע, ארבע שעות ביום"

ההיסטוריה מכה שנית

54 שנים חלפו מאז אותו יום טרגי שנצרב בתודעה הישראלית כשאלי כהן הועלה לגרדום בכיכר מרג'ה בדמשק שבסוריה. כהן, שגויס על ידי המוסד ב־1960, סיפק במהלך פעילותו מידע רב־ערך שמנע לא אחת פגיעות בנפש ולימים היה גורם מכריע בניצחון ישראל במלחמת ששת הימים. זמן קצר קודם לכן הוא נישא לנדיה, עולה מעיראק, אותה הכיר באמצעות מכרים משותפים. הם התגוררו בבת ים והביאו לעולם שלושה ילדים. לאורך תקופת שירותו היה כהן נעלם לחודשים ארוכים, לעיתים לחצי שנה ויותר, ומגיע לחופשות של שבועיים בלבד. במשך כל הזמן הזה נדיה לא ידעה מהו עיסוקו האמיתי. בינואר 1965 הוא נתפס על חם בעודו משדר לארץ ממכשיר המורס שבביתו בדמשק ונחקר תחת עינויים. ב־18 במאי 1965 הוא נתלה מול המון צוהל. במכתב שהעביר לאשתו רגע לפני מותו ביקש ממנה להתחתן שוב. נדיה, אז בת 29, לא נישאה עוד מעולם. 

אחרי שיחלוף עוד קצת זמן והיא תרגיש חזקה דייה, רצון־רותם תרצה לפגוש את נדיה כהן פנים אל פנים. "אני כל כך רוצה לחבק אותה, סיפור חייה כל כך מצמרר, ואני, שמגלמת את נדיה בהשראתה, לא שוכחת לרגע שמה שקרה לה הוא אמיתי, שאלה החיים שלה. הסיפור שלה קורע לב". 

מה הדבר הראשון שהיית שואלת אותה?
"הכי מסקרן אותי מה נדיה באמת ידעה על עיסוקו של בעלה. היא הייתה אישה צעירה בשנות ה־20 לחייה, בתחילת החיים הזוגיים ובתחילת החלומות, כאשר בעלה החל להיעלם לחודשים ארוכים והשאיר אותה לבד, אימא לתינוקות. דבר אחד אני יודעת וזה שנדיה רצתה לחיות חיים רגילים במשפחה חמה ואוהבת. היא לא רצתה להיות גיבורה או סמל, אבל נסיבות החיים הביאו לכך שבעל כורחה היא התפרסמה".  

הדר רצון-רותם וסשה ברון כהן ב"אלי" | צילום: יח"צ נטפליקס

מה בעיקר חיבר אותך אליה במהלך העבודה על הדמות?
"כל רגע בצילומים חשבתי עליה, על התמיכה, הדאגה לבעלה והאמונה שהמשפחה מעל הכול. גם אני חיה ככה. גם אצלי המשפחה במקום הראשון ורק אז הקריירה. ואם בעלי היה אומר לי שהוא צריך לנסוע רחוק כדי להגשים את הייעוד שלו, למרות הקושי, לא הייתי מונעת את זה ממנו. אני חושבת שנדיה האמינה שאלי עושה הכול כדי להבטיח להם עתיד טוב יותר". 

והעובדה שהיא לא נישאה שוב?
"אני לא יכולה להיות שיפוטית בשום דבר שקשור אליה. אני יכולה להבין עד כמה זה לא קל למלא חלל שכזה. בסדרה נדיה אומרת לו: 'אתה רוצה להגשים חלום, אבל הורס לי את החלומות'. היא מבינה שמשהו לא טוב קורה. בביקוריו הנדירים בבית הוא ממלמל שמות בערבית מתוך שינה. אבל הכול נטרף מהר והיא נותרה אלמנה". 

מהזווית שלך, נדיה היא אישה חזקה?
"מהזווית שלי נדיה היא אישה חזקה מאוד, יש קטע בסדרה שהיא מגלה שהיא בהיריון ולא מצליחה להשיג את אלי בשביל לספר לו. היא חושדת שהוא בוגד בה בעוד הוא נמצא באימונים להכשרה כמרגל. כשהיא מצליחה ליצור איתו קשר היא מחליטה לא לספר לו כי היא מרגישה שאסור לה להפריע לו בעבודתו, למרות שהיא לא יודעת מהי. בשלב הזה יש סצנה שנדיה מטיחה האשמות ודורשת לדעת את האמת, אבל בסוף היא סומכת עליו ומאפשרת לו להמשיך. לטרגדיה שקרתה היא לא ציפתה בכלל, ולכן גם הפכה לגיבורה בעל כורחה. היא לא רצתה להיות כזאת".

בסדרה, המפעיל של אלי בארץ נקשר אליה.
"כן. מגלם אותו השחקן האמריקאי נואה אמריך (בין היתר "האמריקאים" ו"המופע של טרומן", דב"א). הוא הרגיש אחריות כלפיה. באחת הפעמים שהגיע לביתה הוא אומר לה שתלך לישון והוא יישאר עם הבנות. היא מתעוררת למוחרת, אחרי שהכין ארוחת בוקר, ואומרת: 'אתה לא מכין לכל הנשים ארוחות בוקר'. אבל אני לא יודעת מה היה במציאות". 

הדר רצון רותם | צילום: רותם לבל ל־ArtBook, סטיילינג: חומי פולק ל־ArtBook. ז'קט איתי גונן, חצאית COS ,תכשיטים פדני ,נעליים זארה ,קשת אוסף פרטי

הביקורות בארץ לא ממש פרגנו.
"אני לא יכולה להתייחס למבקר כזה או אחר, אני מרגישה שהסדרה מטלטלת מאוד וככל שהיא מתקרבת לסוף, זה מועצם עוד יותר. אני כן יכולה להגיד שמאז שהיא עלתה אני מקבלת מאות תגובות מחממות לב מכל העולם, מאירלנד, הודו, ברזיל, ארגנטינה ועוד ועוד, זה מאוד מרגש".

נדיה אמרה בריאיון ל"ידיעות אחרונות" שהיא לא אהבה את מה שראתה, וגם סופי, בתם הבכורה, האשימה את הסדרה בפופוליזם.
"זאת לא סדרה תיעודית אלא סדרה עלילתית בהשראת הסיפור של אלי כהן. גידי רף עשה הכול באהבה גדולה, ואני, אישית, מקווה שהיא ראתה כמה היה חשוב לי לכבד את דמותה, כי זה היה כל הזמן מול עיניי". 

המורה הדר

חייו של שחקן רצופים אכזבות, אבל רצון־רותם מגלה שלוות נפש מופלאה בכל הנוגע לכך. "לא אגיד שאני לא מקדישה לזה זמן ומחשבה", היא אומרת, "הייתי בערך ב־250 אודישנים כל חיי, ומתוכם קיבלתי 15 תפקידים. אין מה לעשות, לפעמים הבמאי מת עלייך אבל המפיק רוצה מישהי אחרת, לפעמים זה המזל שלך ולפעמים לא. הגישה הזאת היא הדרך שלי לחיות בשלום עם המקצוע. אני כל כך אוהבת את מה שאני עושה וכל כך מסורה וחרוצה. אני חושבת שאני חלומו של כל במאי. במאי אחד אפילו אמר לי בעבר שאני חרוצה מדי. על 'חטופים' אמרו לי שלא זכיתי להכרה כי הייתי יותר מדי משכנעת בתור ערבייה, לא ידעו שזאת שמשחקת היא יהודייה, אבל אני שמחה ושלמה עם התוצאות. בכל אופן, אסור לבוא לאודישן הבא עם אכזבה קודמת כי יראו שאת ממורמרת. יש לך שתי דקות להרשים". 

היו לך מחשבות על פרישה מהתחום?
"לפני התפקיד של נדיה היו לי פה ושם מחשבות אולי להניח לזה קצת או לפחות לשים את העולם הזה בצד, אבל בסוף אני תמיד מאמינה שיהיה בסדר ולא מרימה ידיים. אולי מה שעוזר לי זוהי הקבלה". 

את בענייני קבלה?
"החברה הכי טובה שלי חזרה בתשובה. זה קרה כשהיא הייתה בת 22 ורווקה ובזמנו פחדתי שאני מאבדת אותה. היום היא חיה בצפת, נשואה ואם לחמישה. באותם ימים חשבתי שהיא התחרפנה, אבל היא לקחה אותי לשיעור קבלה ובשנים האחרונות התחלתי למצוא שם תשובות על יותר מדי שאלות שהתעוררו אצלי. אני שואלת הרבה שאלות קיומיות, וזה מחדד לי כל מיני דברים". 

כיום את מתפרנסת רק ממשחק?
"לא. ארבע פעמים בשבוע אני 'המורה הדר'. למרות שאני חילונית אני מלמדת בשלושה בתי ספר דתיים. אני מורה למה שנקרא סיפורטרון וכבר ארבע שנים, ארבע פעמים בשבוע, ארבע שעות ביום, אני מספרת לתלמידים שלי סיפורים בדרכי המיוחדת. אני יותר נהנית לשחק מאשר להיות המורה הדר, אבל יש לי משפחה לפרנס". 

"הייתי בערך ב־250 אודישנים כל חיי, ומתוכם קיבלתי 15 תפקידים. שמעתי הרבה תשובות שליליות. אחרי הוליווד ואחרי 'חטופים', חשבתי שאעבוד בלי הפסקה אבל זה לא קרה. אולי עכשיו, בגיל 41, זה יקרה"

יש תפקידים חדשים מעניינים באופק?
"השנה השתתפתי בסדרה 'שב"ס' וב'משיח' עם אודי כגן, הוא גאון ואחד המצחיקים. אחרי 'משיח' אני יודעת שאשמח לעשות עוד קומדיות. אני גם כותבת עם ארז רגב ששיחק לצידי בתיאטרון, אנחנו עוד לא יודעים אם מדובר בסדרה או בסרט, והייתי שמחה לקבל תפקיד של לוחמת, כזאת שסוחפת אחריה אנשים. גם עולם הפשע מדגדג לי". 

התימנייה הכי פולנייה שיש

היא נולדה בירושלים ומגיל שנתיים ועד בגרותה התגוררה בהוד השרון. כיום היא מתגוררת ברחובות. אביה רס"ן במודיעין, מורה לנהיגה, ואימה מנהלת חשבונות. יש לה אח בכור שמתגורר בניו יורק ועוד שתי אחיות קטנות, אחת מהן חיה באירלנד. 

"מאז שאני זוכרת את עצמי, אהבתי את הבמה", היא מספרת. החלום שלה להגיע לתיאטרון צה"ל לא התגשם. "הייתי בדיכאון עד שכמעט התחתנתי עם החבר שלי כדי לא לעשות צבא, בסוף הייתי פקידה במודיעין ותוך כדי השירות נפרדתי מהחבר".  

אחרי השירות הצבאי היא עברה למיאמי, שם חיה שלוש שנים שכללו זוגיות עם בחור יהודי־אמריקאי. "תמיד הייתי בזוגיות. אני לא זוכרת את עצמי הרבה לבד", היא אומרת. כשחזרה לארץ נרשמה לסדנת משחק ושם הבינה שזה הקטע שלה בחיים. לאחר מכן החלה ללמוד אצל יורם לוינשטיין ובמהלך הלימודים הכירה מורה לקפוארה ששמו יאיר, לימים בעלה. "מצאתי גבר יחיד ומיוחד ומאז אנחנו יחד באהבה גדולה ובזוגיות תומכת". 

הדר רצון רותם | צילום: רותם לבל ל־ArtBook, סטיילינג: חומי פולק ל־ArtBook. שמלה miu miu, עגילים קרן וולף

יש לך שתי בנות, איך אתם מסתדרים כשיש לך עבודה בחו"ל?
"לני בת 6.5 ודידי בת 4.5. יאיר הוא אבא מדהים ואנחנו שותפים מלאים בהורות. הוא אומר עלי שאני התימנייה הכי פולנייה שיש. אני משקיעה בבנות שלי ומשוגעת עליהן. בתחילת הצילומים של 'אלי' נסעתי הלוך־חזור ואז במשך חודש וחצי של צילומים במרוקו ובהונגריה התנתקתי לגמרי מהמשפחה, היו רק שיחות טלפון, אבל לא נרשם שום רגע של משבר בבית".

לא חשבת אף פעם לעבור לחו"ל?
"היו מחשבות בעבר, אפילו קיבלתי הצעה מסוכן אבל לא נסעתי. היום אם תבוא הצעה, אני מקפלת את הבעל והילדות ונוסעת".

אם אחת מהבנות שלך תרצה להיות שחקנית, מה תגידי?
"אגיד להן שיעשו מה שעושה להן טוב בלב. ככה גם עשו הוריי. אתן להן את כל הטיפים ואספר להן מה שצריך לדעת ואז הן יחליטו בעצמן. אגיד להן שהן צריכות להיות בטוחות בכך, כי קל זה לא".

סטיילינג חומי פולק ל-ArtBook
איפור נילי לוי
שיער עדן ירושלמי
צולם ב-Elmina Hotel Jaffa