אפשר כבר להפסיק לבטל את המוזיקאיות המעולות שלנו?
חשבתן שהדרת מוזיקאיות זה אולד ניוז? דווקא בחודש האישה הופתענו לגלות שלא. כמו ששירי מימון המלכה אמרה: "זה לא רק נדנוד מגדרי — זה עניין עקרוני. המציאות מראה שאין לנו מקום". טור מיוחד
תוכנית הדוקו-היסטוריה "הכל אנשים", מבית היוצר של מודי בראון זצ"ל וענת זלצר תבדל"א, הייתה פנינה טלוויזיונית נדירה ששינתה את ההתייחסות הטלוויזיונית גם לדמויות שהטלוויזיה כבר הותשה מהן. זאת בזכות גישת התוכנית, שהדגישה את הזווית האנושית של הדמויות, לפני פועלם שנכנס לספרי ההיסטוריה. המבנה האישיותי, בגישתם של זלצר ובראון, קדם לכל. ההווה של חיינו מחזק את התזה שלהם.
>> מי ידע שהיועצת הפוליטית של יאיר לפיד היא זמרת מוכשרת כל כך?
הפרק הדמיוני של "הכל אנשים" שיעסוק בייצוג נשים בפסטיבלי מוזיקה בישראל, יתמקד קרוב לוודאי בחודשים פברואר ואפריל 2024, באמצעות שני מנהלים אומנותיים – ניבה עמלי מעוז ורוני חוס – ושני פסטיבלים עם הפרש של חודשיים ביניהם באילת. הראשון, שהסתיים בסוף פברואר בניהולה של עמלי מעוז, היה מהדורת החורף של פסטיבל הג'ז באילת הוותיק, בעוד שהשני הוא פסטיבל "פסטיבל הגיטרה" בניהולו של רוני חוס, שיתקיים בעיר באפריל בפעם החמישית.
פסטיבל הג'ז באילת רשם השנה היסטוריה קטנה/גדולה – אחרי יותר מ-20 שנות פסטיבלי ג׳ז באילת, זו היתה הפעם הראשונה בה אישה מנהלת אומנותית את הפסטיבל – עמלי מעוז, שצברה ניסיון שנים רבות לצידו של מייסד פסטיבל החורף בעיר, דובי לנץ. למרות משק כנפי ההיסטוריה, העובדה שמדובר באשה חסרת חשיבות. עמלי מעוז היא מנהלת אומנותית עם חזון והבנה רחבה במוזיקה, אבל גם מבינה את תפקידה כמנהלת אומנותית בפסטיבל הממומן בכספי משלם המיסים.
לא היינו נדרשים לנושא, כמובן, אלמלא ההבדל הברור בייצוג נשים כמוזיקאיות בליין-אפ של שני הפסטיבלים בעיר הדרומית. בעוד שבפסטיבל הג'ז 6 מתוך 14 המופעים היו בהובלת מוזיקאיות – יותר מ-40%, יחס גדול יותר מהיחס בין גברים לנשים בג'אז הישראלי – בפסטיבל הגיטרה המנהל האומנותי חוס "מצא" רק מוזיקאית אחת (נינט) שתוביל הרכב, מתוך 9 הרכבים על טהרת הגברים. כלומר כ-10% נשים. כדי להתמודד עם הביקורת שהעריך שתגיע, ככל הנראה, חוס שילב בארבעה מתוך תשעת המופעים "זמרות אורחות". וכאילו שלא די בכך, כנראה כי קשה למצוא זמרות בישראל, מירי מסיקה מתארחת בשני מופעים שונים. כאמור, הכל אנשים.
>> נינט נכנעת ללחצים: "מה זה עקרונות לעומת אושר טהור של אימא?"
זו לא הפעם הראשונה בה חוס לא שם תשומת לב לייצוג הנשי: בפסטיבל התמר בניהולו, שנת 2015, הזמרת היחידה שהופיעה על הבמה המרכזית הייתה אורית שחף, סולנית היהודים. נשים נוספות לקחו חלק ב"מופעי חינם" על במות בשולי האירוע – מופע לציון שלושים שנות יצירה לקורין אלאל, ומופע דואט של הדס קליינמן ואביב בכר. חוס הגיב לביקורת דאז בראיון לאתר ynet בציטוט המכעיס "כרגע כנראה בשוק הישראלי הגברים טיפה יותר בולטים ביכולת האמנותית שלהם. הייתי מת שיהיו הרבה נשים בפסטיבל. אבל זה מה שיצא השנה".
שבע שנים לאחר מכן, שוב ב"פסטיבל התמר", רק בארבעה מתוך 21 המופעים היו נשים. כשפורסם הליין-אפ הטיחה שירי מימון דברי ביקורת בעמוד האינסטגרם שלה: "זה לא רק נדנוד מגדרי — זה עניין עקרוני, אקוטי, והוא ישפיע על זמרות ומוזיקאיות לעתיד, שמוותרות היום כי המציאות מראה להן שאין לנו מקום". מהפקת הפסטיבל נמסר דאז: "באופן סטטיסטי יש ייצוג גדול יותר של גברים כי זה המאזן הישראלי".
>> "אולי די?!": מה גרם לשירי מימון להתפרץ על ריטה?
תת הייצוג לנשים והתשובות לביקורת היו דומות גם ב"פסטיבל הגיטרה" של 2021. בפסטיבל באותה השנה הופיעו יותר מ-40 גברים, אל מול שלוש נשים בלבד, כאשר שתיים מהן בכלל הופיעו יחד. כלומר, רק בשנים מתוך 19 מופעי הפסטיבל היתה נוכחות של מוזיקאיות נשים. כתוצאה מהביקורת, מספר ימים לפני תחילת הפסטיבל הצטרפה ללין אפ מוזיקאית נוספת. חוס, באמצעות יחסי הציבור של ההפקה, הגיב: "אנחנו לא דוגלים בליהוק על בסיס מגדרי, ולא חושבים שיש אמן או אמנית שהיו רוצים שילהקו אותו מתוקף המגדר שלו".
>> אירוויזיון 2024: האם "הוריקן" של עדן גולן יציל אותנו מהסערה?
בשנה שעברה, במהדורת 2023 של "פסטיבל הגיטרה", ממש כמו בפסטיבל התמר לפני כעשור, מתוך 12 מופעים רק בשלושה השתתפו נשים. ב"מופעי חינם", כמובן, והוגדרו כ"מופע צהריים אינטימי". במודעה הראשונית של המופע שמות הגברים נכתבו בצבע כחול, ושל הנשים בוורוד אך בעקבות הביקורת הפקת הפסטיבל שינתה את המודעה (ולא חלילה את הליין-אפ), ופרסמה התנצלות בפייסבוק: "גם השנה נעשו פניות מצידנו לנשים רבות – חלקן לבמה הגדולה, חלקן כאורחות וחלקן לבמת צהרים. ברוב המקרים הדבר נפל על בעיית זמינות של המוסיקאיות. יחד עם זאת אנחנו שומעים אתכם ונפעל במקביל על מנת לשפר כבר את הפסטיבל הקרוב במובן הזה".
אז הגענו לפסטיבל הקרוב, והנה -מתברר כי הפער בין ההצהרה על שיפור המצב שהובטח ("אנחנו שומעים אתכם") לבין למציאות שבפועל (הוסיפו "זמרות אורחות" בחלק מהמופעים) זועק לשמיים. מדובר בשערורייה שלהערכתי, רק בגלל העובדה שחוס נחשב לאחת הדמויות החזקות בתעשייה, הביקורת עליו לא נשמעת בגלוי.