לאבד חבר: כך תעזרו לילדים להתמודד עם מוות של חיית המחמד

איך נפרדים מחיית המחמד שלנו? . צילום: shutterstock
איך נפרדים מחיית המחמד שלנו? . צילום: shutterstock

חיות מחמד ממלאות אותנו בחום ובאהבה ללא תנאי, ולאבד אותם זה ממש כמו לאבד בן משפחה או חבר טוב. ד"ר מיכל קירשנר מוציאה ספר בנושא ומסבירה איך ניתן לעזור לילדים להתמודד עם הפרידה הקשה

88 שיתופים | 132 צפיות

מאז שאני זוכרת את עצמי היו לנו בבית חיות מחמד. נכון שלי היה חלק נכבד בלהביא אותם הביתה, אבל בכל זאת היה צריך להיות שם מבוגר אחראי שיסכים שגם יישארו. אני זוכרת את אמא שלי ז"ל יוצאת למרפסת בשעות אחר הצהריים עם שאריות בשר וקוראת בקולי קולות "איינשטיין, בוא לאכול, איפה אתה איינשטיין?" "נזק, כמה פעמים אמרתי לך לא לקפוץ על השולחן?" אה כן, איינשטיין ונזק היו חתולים, שניים מתוך יותר מעשרה חתולים שגדלו אצלנו בבית ובחצר. אני זוכרת את אבא שלי יוצא עם בץ הכלב לטיול ואחריו, לאורך כל הטיול, משתרכת שיירה של לא פחות מחמישה חתולים. גדלתי בבית שבעלי חיים הם לא רק חיות מחמד, אלא ממש חלק מהמשפחה. השנים עברו ואהבתי לבעלי החיים רק הלכה וגדלה. אפילו העבודה הראשונה שלי הייתה כתיכוניסטית במרפאה וטרינרית. 

בבגרותי עשיתי דוקטורט בביולוגיה, אבל החלום שלי מאז ומתמיד היה לעבוד עם בעלי חיים. בתמיכת המשפחה שלי שיניתי כיוון, הלכתי ללמוד אילוף כלבים ומשם, השמיים היו הגבול מבחינתי. פתחתי עסק עצמאי לאילוף כלבים ובנוסף – פנסיון, חוגים, סדנאות והרצאות על עולם בעלי החיים בכלל ועל כלבים בפרט.

מיכל והכלבה נמש | צילום ביתי
מיכל והכלבה נמש | צילום ביתי

לפני שנתיים נאלצנו להרדים את "נמש", הכלבה שלנו. היא הייתה כבר מבוגרת ומאד סבלה, אז עשינו לה מעין מסיבת פרידה. נמש מאוד אהבה "לגנוב" לנו פיצה, אז כפינוק אחרון היא קיבלה כמה משולשי פיצה ומשם לקחתי אותה ישירות לווטרינר. להבדיל מהעבר, עת נפרדתי מחיית מחמד, עם נמש זה היה קשה עוד יותר. מעבר לתחושת הצער והכאב שלי על הפרידה ממנה, פתאום היו עוד שני בני משפחה, הילדים שלי, שהיו צריכים להתמודד עם פרידה כזאת בפעם הראשונה בחייהם הצעירים. לא ידעתי מה להשיב להם כששאלו לאן לקחתי את נמש. איפה היא עכשיו? מתי היא תחזור? מה זה הרדמה? מה זה מתה? לא קר לה באדמה? ועוד שאלות טבעיות שדרשו מענה והיו מאד מאתגרות עבורי כאימא, שבעצמה מתמודדת עם הפרידה הקשה. 

מצאתי עצמי רצה לחנות הספרים הקרובה כדי לחפש ספר שיעזור לי לתווך את הנושא המורכב הזה לילדים, ותנחשו מה? לא מצאתי אף ספר כזה, לא ליד ולא כמעט. אז החלטתי לכתוב אחד כזה לבד ועל הדרך גם לאייר אותו. ספר שיסייע להתמודד עם חוויות קשות ועתידיות עם חיות המחמד שלנו שהלוואי ולא יקרו (אך ברור שזה בלתי נמנע).

אז איך מתווכים לילדים פרידה שכזאת? קודם כל תהיו אמיתיות. אל תסתירו את מה שאתן מרגישות. מותר לילדים לראות אתכן עצובות, מתגעגעות וכואבות את הפרידה. צריך לזכור שלכל אדם יש קצב שונה ודרך שונה וצריך לתת את הזמן לעכל, להתאבל ולהתגעגע. חשוב להסביר שהמוות הוא בעצם חלק מהחיים, לומר שכמו שפרח פורח ואז נובל, כך גם בעלי חיים וזה משהו מאד טבעי וברור, גם החיים והמוות. 

ביתה של מיכל והאוגר | צילום: צילום ביתי
ביתה של מיכל והאוגר | צילום: צילום ביתי

ילדים נוטים לחלוק ולשתף את חיית המחמד שלהם בסודות הכי כמוסים שלהם

 

זה לא משנה אם חיית המחמד היא כלב, חתול, אוגר או דג. מבחינת הילד הוא איבד חלק מעולמו ואפילו חלק משמעותי. ילדים נוטים לחלוק ולשתף את חיית המחמד שלהם בסודות הכי כמוסים שלהם. חשוב  שהילדים יבינו שלמרות שחיית המחמד היא ממש כמו בן משפחה, אצל בעלי החיים הדברים קצת שונים מאצל בני אדם. אנחנו לא נלך לרופא שייתן לנו זריקה, נלך לישון ולא נקום עוד. דרך עיניים של ילד זה יכול להיות מאוד מפחיד, גם סתם ללכת לישון עשוי להראות עבורם לפתע מאוד קרוב למוות. לעומת זאת, עם ילדים גדולים יותר יחסית אפשר גם לנהל שייח על הכוח שיש לנו בידיים – הכוח לבחור מתי הסבל של בעל החיים האהוב גדול מדי ואנחנו יכולים לעזור לו באמצעות ההרדמה שלא יסבול יותר.

השאלה הכי קשה לדעתי היא – איפה הם עכשיו? בכל הדתות בעולם יש הפרדה בין גוף ונפש. והרבה פעמים אנחנו מתייחסים רק לגוף. נכון הגוף של חיית המחמד לא כאן עכשיו, הוא אף פעם לא יחזור וזה מאד עצוב. חשוב כאן להגיד שלעצב אין זמן, הוא בא והולך, נשאר וממשיך וצריך לתת לו את המקום. אני אוהבת להגיד שהחזרנו את הגוף לאדמה ולטבע כדי שעכשיו הטבע יוכל לתת כוח לעוד חיים. ומבחינת הנפש: הנפש תמיד חיה, וחלק מהנפש של חיית המחמד תמיד נשארת איתנו, רק בצורה אחרת וצריך להתרגל לזה.

אז האם כדאי להביא הביתה עוד חיית מחמד אחרי הפרידה העצובה? אחרי כמה זמן? אותו סוג בעל חיים או אחר? תשובה חד משמעית אין לי, לכל אחד ואחת יש קצב אחר לאבל, אך ברגע שאנחנו נותנים לגיטמציה להרגיש גם עצב ואבל על הפרידה ביחד עם שמחה והתרגשות עם הצטרפות חיית המחמד החדשה, אז הזמן פחות משמעותי. כל עוד אנחנו לא עושים השלכה על חיית המחמד החדשה ומשווים אותה לזאת ממנה נפרדנו, אז הכניסה של חבר/ה חדש/ה למשפחה תמיד מבורכת.

"חבר שנשאר גם אחרי שהזמן עבר" | מאת: ד"ר מיכל קירשנר
"חבר שנשאר גם אחרי שהזמן עבר" | מאת: ד"ר מיכל קירשנר

***

הכותבת היא מומחית להתנהגות כלבים, מאלפת ובעלת פנסיון לכלבים ברמת השרון. "חבר שנשאר גם אחרי שהזמן עבר", הוא ספרה הראשון והוא יצא לאור בקרוב בהוצאת "ניב" לתמיכה בגיוס ההמונים של הספר