הדרך לגיהנום רצופה נשים אמיתיות
דאב העלו למסלול תצוגת האופנה של הביוטי סיטי "נשים אמיתיות". אור נוף מסרבת להוסיף סבון למכבסת המילים הזו, ומנסה לברר מה המרכיבים של "אישה אמיתית" ולמי בעצם זה חשוב שנרגיש יפות כל הזמן?
“ייחודית, היסטורית, מהפכנית" – כך תוארה בכלי התקשורת תצוגת בגדי הים בחסות "דאב", שהתקיימה היום (שלישי) במסגרת אירועי "ביוטי סיטי" במרכז הירידים. הדיווחים הפומפוזיים רק זרמו עם האופי הגרנדיוזי של תיאור התצוגה על ידי המארגנים, כאירוע שכמותו עוד לא נראה בישראל: "נשים אמיתיות – טבעיות, נשיות ומלאות ביטחון במידה 40+ עולות על המסלול".
ובכן, צר לי להרוס את המסיבה, אבל אם עבור דאב וסופר פארם (מארגני האירוע) אישה שמידת בגד הים שלה עולה על 40 היא עניין מהפכני, אז, ובכן, חזיתי במהפכה במו עיניי ביום שבת האחרון בחוף פלמחים. מארגני התצוגה יופתעו אולי לשמוע, אבל מסתבר שנשות ישראל מסתובבות להן באופן חופשי בביקיני, גם בלי שיש מאחוריהן חסות מסחרית של מותג זה או אחר.
אבל בעוד שבדמוקרטיה של חוף הים אפשר לראות נשים שמנות ורזות, שעירות וחלקות, יהודיות וערביות, הרי שבדיקטטורה של דאב אין נשים כאלה – שם יש רק נשים "אמיתיות". כן, שוב עולה לכותרות אותו ביטוי מכובס, נצר ישיר לשושלת המפוארת של נשים שהן "בריאות" ו"עסיסיות". דווקא על המושג הזה, ההו-כה-פופולרי לאחרונה, שווה להתעכב, פשוט משום שהוא המסוכן מכולם, שכן אם יש נשים אמיתיות, ישנן גם נשים לא אמיתיות. ואיך פתאום קרה שמי שמגדיר לנו מה אמיתי ומה לא הוא מותג טיפוח?
מיטב המוחות ניסו להגדיר את מושג האמת, אבל מי צריך את אפלטון, קירקגור וניטשה כשיש את דאב? ועבור דאב לאמת יש רק ייצוג אחד: אישה שאינה רזה כמו דוגמנית-על ולפעמים אפילו מבוגרת ממנה בעשור או שניים. מארגני התצוגה טוענים שהם רואים בה "אות לשינוי תודעתי" בדרך לעידן בו "כל אחת צריכה להרגיש יפה". עבורם באמת מדובר בעניין חריג שדורש מילים דרמטיות וגדולות מהחיים: מבחינתם נשים אלו הן מחזה נדיר כי הן סותרות את מה שסופר פארם ודאב חושבים למודל היופי המקובל. אבל למעשה הם לא באמת מעצימים "נשים אמיתיות". המשתתפות בתצוגה אולי במידה 40+ – אבל האם זה באמת כל מה שיש, בעיקר בתקופה בה מודל היופי בעולם הוא הכי בועט ומרדני שהיה אי פעם?
קייטלין ג'נר, אשלי גרהם, הפרזנטורית דפני סלף בת ה-85, הדוגמנית הטרנסג'נדרית הארי נף, ויני הארלו שסובלת ממחלת העור ויטיליגו ומככבת בקמפיינים של דסיגואל ואפילו סתיו סטרשקו שלנו הם דוגמה מייצגת, גם אם עדיין לא נפוצה מספיק, לשינוי שעובר עולם האופנה: מעולם לא היה נכון יותר להתעלם מחוקי גיל ומגדר ובאופן כללי להפוך על הראש את כל מה שנחשב ל'יפה'. האם כמה נשים לבנות וחלקות יחסית זה הכי הרבה שביוטי סיטי הצליחו למצוא? וכן, הייתה גם משתתפת ממוצא אתיופי. אחת בלבד ורזה כמובן. עלה התאנה מעולם לא הונח באופן מרושל מדי: את יכולה להיות שמנה, את יכולה להיות אתיופית – אבל שניהם ביחד? זה כנראה כבר יותר מדי.
מודל יופי בועט הוא כזה שעלול לעצבן או להציק, ובביוטי סיטי לא רוצים להציק, זה אירוע מסחרי, הם רוצים שתקנו (וזה בסדר, ממש בסדר), ויכול להיות גם שהכוונות להתרחק ממודל היופי "המקובל" היו טובות, ושהמילים 'שמנה' או 'מבוגרת' נאמרות כל כך בלחש או לא נאמרות בכלל כי בדאב יודעים שלמעשה אנחנו עדיין מפחדות להשמין, להזדקן, להתכער. אבל דווקא הנשים האמיתיות על המסלול מציגות את האמת במערומיה: שלב חדש במשטור המראה של נשים. בביוטי סיטי פשוט שמים את השמנות בצד, במתחם נפרד משלהן ומקפידים לטשטש היטב את העניין (אבל כמובן בלי להחמיץ הזדמנות לכותרת).
מארגני האירוע מגדירים אותו כ"חגיגה של נשיות". אני יכולה לחשוב על כמה דברים קצת יותר חגיגיים ממשטור והדרה, ואת זה אני אומרת בתור אישה (אמיתית!). חגיגה של נשיות לא צריכה טייטל ולא צריכה אישור. השאיפה שלנו היא להעביר מהעולם ימים בהם נדרשנו לקבל אישורים בתור נשים, אבל זה בדיוק מה שעושים בדאב. מגדירים ומסדרים בתבניות מוסדרות, כאלה שקל ונוח לעכל, תוך העמדת פנים צינית וכוזבת. שהתגלתה, אגב, בשיאה 15 דקות לפני תחילת התצוגה, אז אותו מסלול ממש הוקדש לשיווק המכשיר להורדת שיער של הסופר פארם. "בנות, הגיע הזמן להיפרד מהשיער המיותר" קראה אחת המציגות והדיסוננס מעולם לא היה צורם ומגוחך יותר.
אז בחייאת, במקום לנסות לגרום לנו להרגיש טוב עם עצמנו על ידי זה שכולנו, כל הזמן, ובכל מצב נתון – יפות, בהתאם לעוד סטנדרט חדש, אולי פשוט תניחו לנו להרגיש טוב עם עצמנו, גם בלי לחשוב כל דקה על המראה שלנו? ההנחה שכולנו צריכות להיות יפות כל הזמן מעייפת בפני עצמה. שחררו אותנו מהעול התמידי של היופי – ואז נוכל לדבר על אירוע היסטורי. נשים אמיתיות, ולא כפי שהסופר פארם מגדיר אותן, הן נשים מוכשרות, חכמות, מצחיקות ולפעמים גם עצובות, מדוכאות ועצבניות. הן לא צריכות תצוגה בשביל זה, אבל אם כבר יש אחת – בבקשה שהיא לא תזלזל באינטליגנציה שלהן.
