הדרך לבית-הספר רצופה מכשולים

תחקיר מקיף על הדרך של ילדכם לבית-הספר. חלק ב'

88 שיתופים | 132 צפיות

קוד אתי להתנהגות ילדים

הוועדה הבין-משרדית המליצה על גיבוש קוד אתי להתנהגות ילדים בזמן ההסעות ועל רענון תכניות הדרכה העוסקות בהתנהגות ילדים בעת ההסעה, הן בתכנים והן בעזרים מתקדמים.

במשרד החינוך הפיקו באמצעות השירות הפסיכולוגי-ייעוצי חוברת בשם "כישורים וקשרים לחיים", המציעה שלל פעילויות יצירתיות לעידוד התלמידים לנסיעה אחראית ובטוחה. החוברת הופצה באלפי עותקים בכל בתי הספר בקרב יועצים חינוכיים ורכזי בטיחות בדרכים.

לאור המחסור במידע אמין על תאונות בהסעות ילדים, המליצה הוועדה למנות אחראי במשרד החינוך אשר ירכז את המידע שיתקבל מהמשטרה, ממשרד התחבורה וממשרד החינוך. בנוסף, כל המידע שיתקבל יכנס למאגר שיהיה נגיש לכל הגורמים הקשורים בדבר. כאמור, עד לאחרונה לא היה רישום מסודר של תאונות, אולם לפני חודשיים הונהג במשטרת ישראל נוהל רישום חדש המאפשר הזנת נתונים במסוף המשטרתי בנוגע להסעות ילדים.

מצפצפים על החוק

המלצות הומלצו ותקנות הותקנו, אך מתברר כי מתחת לפני השטח הדברים נראים קצת אחרת.

אביגיל דר, אם לשני ילדים הזכאים לשירותי הסעה לבית-הספר ברמת השרון, מתארת: "אני מלווה את ילדיי כל בוקר להסעה", היא מספרת. "לאחר ששמעתי שיצאה תקנה המחייבת חגורת חגורות בטיחות, שאלתי את המלווה באוטובוס אם הם חגורים והיא ענתה לי שלא. פניתי מיד לאחראית על ההסעות ברמת השרון והתשובה שלה הייתה: 'זו לא הסעת ילדים, זה קו תחבורה ציבורי, את יכולה לראות, יש עליו מספר'. שאלתי את האחראית האם כל אדם יכול לקנות כרטיס ולעלות על האוטובוס, והיא השיבה: 'עקרונית, כן'.

"התשובה מאוד הטרידה אותי", מספרת אביגיל, "ולכן החלטתי לבדוק את העניין בעצמי וביקשתי לעלות על ההסעה. אמרתי שאני מעוניינת לנסוע לשכונת מורשה. הנהג היה מופתע ואמר שזו הסעת ילדים. עניתי לו שזה קו תחבורה ציבורית, ואז הוא הוציא את תיק הכרטיסיות והסכים למכור לי כרטיס. מה שאומר שכמעט כל אחד, אם יתעקש, יכול לעלות על ההסעה הזו, שלא לדבר על חגורות הבטיחות שאינן".

דר פנתה למועצה הארצית לבטיחות בדרכים, שם אמרו לה שהמקרה אותו היא מתארת חמור, אבל אין מה לעשות. "זה המצב עד היום", היא אומרת. "ישנו הסכם האומר כי חברת דן נותנת את שירותי ההסעה, וזה המצב בהסעות. חשוב לי להדגיש שעיריית רמת השרון דואגת לתושביה ואף הציבה מלווים בהסעות, למרות שאינה מחויבת לכך. בשורה התחתונה מצפצפים על החוק".



אלוסטרציה: ASAP photos" src="https://atmagil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/misc/prev_images/pagemodule/image1/451/18451/2.jpg?1179816378" />

"לאחר ששמעתי שיצאה תקנה המחייבת חגורת חגורות בטיחות, שאלתי את המלווה באוטובוס אם הם חגורים והיא ענתה לי שלא"
אלוסטרציה: ASAP photos

חגורות בטיחות? לא באוטובוסים

זה המקום לציין כי המושג "הסעת ילדים" מתייחס לכמה וכמה סוגי הסעות: החל מהאוטובוסים הצהובים במועצות האזוריות, דרך אוטובוסים של קבלנים פרטיים, אוטובוסים של חברות ציבוריות כמו אגד ודן, ועד לטרנזיטים ומוניות.

כאשר יצאה התקנה המחייבת התקנת חגורות בטיחות וחגירתן בהסעות הילדים, "שכחו" ליידע אותנו בדבר אחד: התקנה הזו, שהושגה אחרי לא מעט שנים של מאמצים ודיונים אינסופיים, לא כוללת את כל סוגי ההיסעים שפורטו להלן. למעשה, היא לא כוללת דווקא את האוטובוסים הנוטלים את הנתח הגדול ביותר מהסעות הילדים.

לדברי שוש ימין, מתוך 300 אלף תלמידים המשתמשים בשירותי הסעות, כ-110 אלף נוסעים באוטובוסים של המועצות האזוריות ובאוטובוסים של קבלנים פרטיים. היסעים אלו מחויבים במילוי התקנות לבטיחות בהסעות. כ-170 אלף תלמידים נוספים נוסעים במוניות טרנזיט ובקווי תחבורה ציבורית. מלבד המוניות והטרנזיטים, קווי התחבורה הציבורית פטורים מאמצעי הבטיחות הקבועים בחוק, ומתנהגים מבחינת בטיחות ככלי רכב ציבורי לכל דבר ועניין.

אלא שקווי התחבורה הציבורית, כאמור, מהווים נתח רציני בתחום הסעות הילדים.

מדוע באוטובוסים של אגד המסיעים תלמידים אין חגורות בטיחות?
ימין: "שירותי התחבורה הציבורית בעלי תקנות משלהם. האוטובוסים שנמצאים תחת הקטגוריה של 'קווי תחבורה ציבורית', לא מחויבים בתקנות הבטיחות וההגנה שהונחו על ידי משרד התחבורה ומשרד החינוך בנוגע להסעות ילדים.

"משרד החינוך", היא אומרת, "הוא הגוף המתקצב את המועצות המקומיות והאזוריות, שהן הגורם המבצע בכל הקשור להסעות תלמידים, לפי מספר התלמידים. לפיכך, כל מועצה וכל רשות בוחרת לה את הגוף שמבצע עבורה את הסעות התלמידים".

הסעות בקווי תחבורה ציבורית שמופעלות על ידי חברות תחבורה ציבורית אינן עונות על כללי הבטיחות הקבועים בחוק. כיצד זה מתיישב עם ההנחיות שלכם?
"קיימת קטגוריה של תחבורה ציבורית המנווטת לטובת הסעות ילדים, הן מבחינת מסלול הנסיעה, תחנות האיסוף וההורדה, והן לגבי העובדה שהאוטובוס מיועד לילדים ולא לכלל הציבור. משרד התחבורה פטר את החברות הציבוריות מהחוקים החלים על הסעות התלמידים, ומבחינתנו כל עוד איש במדינת ישראל לא אסר נסיעה של ילדים בתחבורה ציבורית על פי חוק, משרד החינוך לא יעשה זאת".

מצאו פרצה בחוק

"ביישוב שיש בו תחבורה ציבורית התלמידים יקבלו כרטיסיות וייעזרו בה", אומרת עדנה רודריג, אחראית ויועצת חינוך במרכז השלטון המקומי. "רק ביישוב שאין בו תחבורה ציבורית יופעלו הסעות מיוחדות".

רודריג מודה כי רוב הילדים נוסעים בתחבורה ציבורית, שכן היא תופסת נתח גדול בתחום הסעות הילדים, אולם מציינת כי "בכל הקשור לנסיעות מיוחדות והסעות של תלמידים בחינוך המיוחד, אנו מקפידים יותר. אנו מחויבים לעמוד בתקנות של משרד החינוך לגבי שנת ייצור של הרכב המסיע, קיום אישור להסעת תלמידים, חגורות בטיחות ועוד.

"מעבר לזה, פעמים רבות הרשויות נוהגות לפנים משורת הדין ומעניקות הקלות בדרישות הסף לקבלת הסעות. צריך לזכור שמדובר בעלויות מאוד גבוהות שאינן מכוסות בתקצוב של משרד החינוך. יש להבין שאנו, כרשות השלטון המקומי, לא מהווים גורם אכיפה. אנחנו בסך הכל התאגדות של הרשויות, ולא גוף אוכף או מפקח".

פנייה למשרד התחבורה בעניין לא הניבה תשובות מספקות יותר. לדברי יוסי נזרי, הממונה על היסעים ומוניות במשרד, 80 אחוז מהמסה העיקרית של האוטובוסים מאובזרת בחגורות בטיחות והשאר יאובזרו בשנה הקרובה. "צריך להבין שלקח זמן רב לקבוע את התקנה של חגורות הבטיחות ותמיד יש השגות ומתנגדים ובעלי אינטרסים", הוא אומר. "עצם הרעיון ועצם היישום שלו, זה כבר משהו".



"אגד ודן מצאו פרצה בחוק ואישרו להם לא להתקין חגורות בטיחות"

אם כן, מדוע חברות התחבורה הציבורית אינן צריכות לעמוד באותם קריטריונים? הרי כשאתה אומר שכבר 80 אחוז מהאוטובוסים מאובזרים, אתה לא כולל את כל מאות האוטובוסים המסיעים ילדים תחת הכותרת "קו תחבורה ציבורית?"
"פה באמת יש בעיה", מודה נזרי. "מצד אחד, מדובר בתחבורה ציבורית לכל דבר. מצד שני, זו הסעה לכל דבר. אחת הסיבות שפטרו את חברות התחבורה הציבורית מהתקנת חגורות בטיחות, היא מעצם היותן תחבורה ציבורית שחלק מהמאפיינים שלה הם יעדי נסיעה קצרים יחסית. יש יותר עלייה וירידה מהאוטובוסים. בעניין זה, אגד ודן מצאו פרצה בחוק ואישרו להם לא להתקין חגורות בטיחות".

יצוין כי בעניין זה ביקשנו לקבל את תגובתו של מר יהודה אלבז, שעמד בראש הוועדה שהתקינה את התקנה, אלא שהוא סירב להתראיין לכתבה למרות אישור דובר משרד התחבורה לכך.

ומה אומרים על כך במשטרת ישראל? עו"ד רוני לוינגר מאגף תנועה ארצי במשטרה ומי שהיה נציגה בוועדת אלבז, אומר במפורש כי חברות התחבורה הציבורית פטורות באופן כללי מחגורות בטיחות. "אנו כמשטרה לא יכולים לאכוף את התקנה, כיוון שהאוטובוסים מוגדרים כקו שירות", הוא טוען. "בנושא זה היו הרבה דיונים בכנסת. זהו תחום שנופל בין הכיסאות. 'תגבור קווי שירות' במסלול בתי-הספר הוא יצור כלאיים. זה לא קו שירות ולא הסעת ילדים.

"מבחינת משטרת ישראל", הוא ממשיך ואומר, "יש עמדה ברורה בנושא שגורסת שיש להסדיר את העניין. לא ייתכן שיסיעו ילדים במסווה של הסעות, כאשר הם פטורים מחובות של הסעות ילדים".

ובפרק הבא: הכול בגלל התקציב»
לפרק הקודם»

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה