הגר אלמביק: "אני לא יודעת אם זו תמימות או טיפשות, אבל אני לא מפחדת"

הטראומה הגדולה בחייה של המעצבת הגר אלמביק התרחשה ב-2003. לדור שמכיר אותה רק כמייסדת המותג הבינלאומי "אלמביקה", כדאי להזכיר שלפני כן עמדה מאחורי מותג אחר – "הגרה", שאותו הקימה ב-1988 מיד עם סיום לימודיה ב"שנקר". המותג זכה להצלחה מיידית, במיוחד בקרב נשים שחיפשו בגדי אוברסייז צבעוניים, מקוריים ולא מתנצלים. אך כעשרים שנה לאחר מכן, קרסה אלמביק כלכלית בעקבות מה שהיא מגדירה "תרגיל עוקץ" – ואיבדה את השליטה בעסק. המותג נמכר, יחד עם שמו.

>> שבוע האופנה ישראל קנדה תל אביב 2025: כל מה שאתן רוצות וצריכות לדעת על אירוע האופנה הגדול של השנה
>> החשמלאי מאשקלון שהפך למעצב-על ואהוב הסלבס – יפתח את שבוע האופנה: "זו התרופה שלי"
>> כבר לא סוד: הכירו את הדוגמנית הישראלית שכיכבה בתצוגה של ויקטוריה'ס סיקרט

"נשארתי עירומה ועריה. איבדתי את כל מה שהיה לי בגלל תרגיל עוקץ שעשו לי", היא מספרת. "זה קרה כשמישהו נכנס איתי לשותפות והוציא אותי מהעסק. זה סיפור ישן, מלפני עשרים שנה, ואין טעם להיכנס אליו עכשיו. באותו רגע זו הייתה טראומה אמיתית, אבל היום אני מברכת על זה – כי 'אלמביקה' הביאה איתה משהו הרבה יותר גדול, עם הצלחה בינלאומית עצומה".

שנתיים אחרי הכישלון המפואר היא המציאה את עצמה מחדש. בשנת 2005 היא הקימה את "אלמביקה", בשותפות עם חברתה האנתרופולוגית ד"ר ג'ודי פדלון. היום, בגיל 70, היא נמצאת בשיא העשייה שלה, עם 13 חנויות בישראל, חנויות אונליין בישראל ובארצות הברית, ונקודות מכירה באוסטרליה, הולנד, בלגיה, צרפת, גרמניה ועוד. היא מעסיקה כמאה עובדות ועובדים, חלקם עובדים איתה כבר 40 שנה. לצאת לפנסיה? הצחקתן אותה.

"נשארתי עירומה ועריה. איבדתי את כל מה שהיה לי בגלל תרגיל עוקץ שעשו לי. באותו רגע זו הייתה טראומה אמיתית, אבל היום אני מברכת על זה"

מאיפה האומץ להקים אחר כך מותג מחדש?
"אני לא יודעת אם זו תמימות או טיפשות, אבל כזאת אני – לא מפחדת. אם הייתי מהססת ומתלבטת, זה פשוט לא היה קורה. הבת שלי תמיד צוחקת שיש לי 'מחיקון' – שאני יודעת למחוק מהר את מה שהיה ולהמשיך הלאה. ובדיעבד, זה מה שהייתי צריכה: לקום מיד ולהמשיך, הפעם עם שותפה חדשה, שאיתה אני עובדת עד היום".

התשוקה עדיין בוערת באותה עוצמה?
"לגמרי. לא דמיינתי שההתרחבות הבינלאומית תהיה כל כך גדולה, אבל היה לי מזל, והתזמון עבד לטובתי. היום אני רוצה להגשים עוד חלומות – והם רק משתוללים. לאחרונה התחלתי לעצב תיקים, ואני רוצה לנסות דברים שלא עשיתי אף פעם, כמו לייצר בגדים יוצאי דופן מפלסטיק. אני חיה בתחושת סיפוק מהעשייה, גם כשיש כאב על מה שקורה מסביב".

בימים אלה חוגגת הגר אלמביק 20 שנה ל"אלמביקה", והיא צפויה לציין את האירוע באופן רשמי וחגיגי על המסלול של שבוע האופנה ישראל קנדה תל אביב 2025 (26-30.10), בהובלת היזם והמפיק מוטי רייף. במהלך השבוע ייערכו לא פחות מ-28 תצוגות של מעצבים ישראלים ותיקים וחדשים, כולל הופעת אורח של המעצב הישראלי-בינלאומי קובי הלפרין. אלמביק, שזכתה בפרס מפעל חיים בשבוע האופנה תל אביב 2023 על תרומתה לתעשייה המקומית, תציג הפעם את קולקציית סתיו-חורף 2025–2026 תחת הכותרת "זיכרון אישי".

"עבדתי על הקולקציה הזו כשעוד היו הרבה חטופים חיים בעזה – וזה היה קשה ומוזר מאוד לעבוד במצב כזה. אבל בסופו של דבר, כולנו זקוקות לאסקפיזם, וזה בדיוק מה ששבוע האופנה מביא איתו"

 

"אחרי השנתיים שעברנו עם החטופים והמלחמה, קצת קשה לדבר על אופנה"', היא אומרת. "עבדתי על הקולקציה הזו כשעוד היו הרבה חטופים חיים בעזה – וזה היה קשה ומוזר מאוד לעבוד במצב כזה. אבל בסופו של דבר, כולנו זקוקות לאסקפיזם, וזה בדיוק מה ששבוע האופנה מביא איתו".

מה צפוי לנו בתצוגה שלך?
"הקולקציה נעה בין פיוט ליומיום, בין זיכרונות אישיים לפרשנות עכשווית לנשיות. יהיה בה מיזוג בין רומנטיקה לאוונגרד, עם טוויסט אמנותי וחיבורים לא שגרתיים בין בדים – חלקם בעיצוב שלי. למשל: פרווה סינתטית עם טאפט או ג’ינס, טאפט עם ג’קארד, כותנה עם משי – ניגודים שיוצרים הרמוניה. נראה גם משחקי אורכים, הרבה וולנים וכיווצים לצד גזרות חדות ופיסוליות, ג’ינסים עם שפע כיסים כהומאז' לאבי, הפסל עמנואל הצופה, שלבש תמיד ג’ינס. יהיו גם קימונו, שמלות שחורות, סוודרים פיסוליים – והכול בטווח מידות רחב: 38 עד 48".

המותג שלך מציע טווח מידות רחב, דבר חריג בנוף המקומי, ובתעשיית האופנה בכלל, שעדיין סוגדת לרזון ופונה ברובה לנשים עד מידה מסוימת.
"אני דווקא מרגישה שהאופנה היום הרבה יותר פלורליסטית. יש יותר קבלה של גיוון – גם במידות, גם בג'נדר. נשים לובשות בגדי גברים וההפך, והאופנה נהייתה הרבה יותר דמוקרטית וליברלית. יש מקום לכל אחת, וכל אחד. אם העולם היה מתנהל כמו עולם האופנה – אולי היה פה קל יותר".

הקולקציה שלך צבעונית במיוחד, אבל את תמיד לובשת שחור. יש סיכוי שבסוף התצוגה תעמדי על הבמה – הפעם בצבע?
"לא. אני נשארת בשחור הנצחי שלי".

המלחמה על האופנה הישראלית

אלמביק נולדה בתל אביב, בתו של הפסל והאמן עמנואל הצופה – מי שיצר, בין היתר, את פסל הסירה המוכר ברחבת מוזיאון תל אביב. לאחר שלמדה אמנות במדרשה בהרצליה, נסעה לגרמניה עם בן זוגה דאז, משה אלמביק, שם התמחתה באמנות פלסטית. כששבה לארץ, פנתה ללימודי עיצוב ב"שנקר", ולאחר מכן הקימה את המותג "הגרה". יש לה בת אחת, לי אלמביק, מעצבת תלבושות.

מיהי בעינייך האישה של אלמביקה?
"אישה מיוחדת, שלא מפחדת לעשות כניסה – להפך, היא מחפשת לבלוט. היא חכמה, יודעת מה היא אוהבת ובוחרת את הבגדים שלה בעצמה. יש לה טעם מגובש, שלא תלוי בטרנדים. לא סתם יש לי לקוחות שמלוות אותי עוד מימי 'הגרה' ועד היום".

במה שונה הקו החדש יחסית שלך, "אורבן" מבית אלמביקה, מהקו הראשי של המותג?
"זה הבייבי החדש שלי – מותג צעיר ליום-יום, שמשלב אופנה עם נוחות. זה הכי Ready to Wear: צבעים מונוכרומטיים, קווים נקיים, חולצות יותר צמודות. הוא כבר צובר תאוצה, ונאהב מאוד גם בחו"ל".

"הגיל לא מפחיד אותי, גם אם אולי אלה עשר השנים האחרונות שלי. זה מרגיש כמו המאני טיים – עכשיו או לעולם לא. מה שמטריד אותי באמת זה שהשיער שלי הידלדל, ואני מפנטזת על פתרון לזה… אבל לשמחתי, היום כבר יש פתרונות טובים"

 

את מרגישה שמצבנו בזירה הבינלאומית – שאינו מזהיר, בלשון המעטה – משפיע גם על תחום האופנה?
"לגמרי. ההשפעה מורגשת מאוד, היו גם לא מעט ביטולים. זה נורא שהגענו למצב הזה".

איך זה השפיע על העסקים שלך בפועל?
"ההזמנות קטנו, בעיקר באירופה. עכשיו אנחנו מתחילים לראות התעוררות והזמנות חדשות לקיץ, אבל עדיין קשה לי לנתח את המגמה. באירלנד, למשל, הסוכנים שלנו אמרו שהסנטימנט כלפי ישראל מקשה עליהם – שה'Made in Israel' הפך למכשול. בגרמניה גם הייתה האטה, אמרו שזה לא הזמן להזמנות, אבל לאחרונה דווקא קיבלנו משם הזמנה לקיץ. בארצות הברית, לעומת זאת, לא הרגשנו פגיעה – להפך, ההזמנות דווקא גדלו. ולמרות הכול – אני לא מוותרת. אני מייצרת בישראל, וגאה בזה".

את בת 70. נושא הגיל מטריד אותך?
"כן, אבל הוא לא מפחיד אותי – גם אם אולי אלה עשר השנים האחרונות שלי. הגיל מעסיק אותי בעיקר במובן הפיזי: להקפיד יותר על תזונה, על תנועה. זה מרגיש כמו המאני טיים – עכשיו או לעולם לא. מה שמטריד אותי באמת זה שהשיער שלי הידלדל, ואני מפנטזת על פתרון לזה… אבל לשמחתי, היום כבר יש פתרונות טובים".

איך נראה זמן הפנאי שלך?
"אני אוהבת לקרוא ולצייר. נוסעת הרבה לחו"ל, לרוב לצורכי עבודה, לתערוכות בדים, ועוד. בארץ, הולכת עם הנכד שלי, נמרוד בן ה-10, לדיזנגוף סנטר ולמוזיאון".

יש לך חרטות?
"אני משתדלת לא להסתכל לאחור. במהות שלי אני תמיד עם הפנים קדימה, לא נותנת לעצמי לשקוע. גם בתוך משבר אני כבר חושבת על הדבר הבא. אולי רק הייתי משנה משהו בבחירה של בני זוג – אני גרושה כבר הרבה שנים".

אמרת שאת רוצה להגשים עוד הרבה חלומות. את מי למשל את חולמת להלביש?
"את מריל סטריפ. היא אלה בעיניי".