הגינה האורגנית שלכם

מאז שהייתי ילדה ראיתי את עצמי בבית כפרי קטן עם גג רעפים אדום, והחשוב מכל עם שטח אדמה צנוע בצידו שבו אוכל לטפח לי גינת ירק לתפארת. אבל בחיים, כמו בחיים, חלומות לחוד ומציאות לחוד, ומאז שנולדתי אני מבלה את חיי בבתי דירות בערים גדולות. היום אני אמנם גרה בעיר שקוראת לעצמה כפר, אבל בדירתי החביבה, הנמצאת בקומה השנייה, אין לי שום סיכוי לגינת ירק. מקסימום אדנית תבלינים…

כך הפכנו לפלחים

בתחילת השנה הנוכחית, קיבלתי החלטה להגשים את אותו חלום ילדות. למען הסר ספק, אבהיר שלא עברתי עם משפחתי לגור באיזה מצפה בגליל וגם לא מילאתי אינספור טופסי לוטו, פשוט הצטרפנו לפרויקט "גינות אורגניות משפחתיות" שפועל בכפר סבא, קיבלנו 50 מ"ר אדמה וברגע אחד הפכנו לפלחים.

כשבחופשת החנוכה האחרונה בילו מרבית ילדי ישראל בריצות מטורפות בין הפסטיגל והפסטיבל, שני בניי הגדולים בילו בקטיפת אפונה טרייה, אכילת תותים היישר מהשיח וקטיפת הקולרבי הראשון של החורף, אותו אכלנו בהנאה בגינה עצמה. הם שתלו, תיחחו את האדמה והשקו גם את מה שלא היה צריך, ובעיקר גרמו לאמא שלהם אושר. נו, מתברר שלפעמים חלומות מתגשמים.

מה שעוד גיליתי הוא שהחלום על גינת ירק קטנה ייחודי לא רק עבורי. בתקופה האחרונה ישנם יותר ויותר פרויקטים ברחבי הארץ המאפשרים למשפחות לשכור פיסת אדמה ולטפח בה את פינת החמד שלהם, כדי שתספק עבורם ירקות ופירות טריים ובדרך כלל גם אורגניים. פרויקטים כאלה פועלים בירושלים, בראשון לציון, במודיעין ואפילו בתל אביב. בנוסף, ישנם עוד ועוד בעלי בתים פרטיים שמחליטים להקצות שטח אדמה עבור גינת ירק במקום לשתול עוד פיסת דשא.

גם פרויקטים של גינות קהילתיות, גינות ציבוריות המוקמות ומטופחות על ידי חברי השכונה, צוברים לאט לאט תאוצה ברחבי הארץ, וכיום ניתן למנות כבר עשרות גינות כאלה, מרביתן בירושלים. בקיצור, טרנד החזרה אל הטבע עובר צעד אחד קדימה ואני ממליצה לכם בחום לקפוץ על העגלה, לא משנה באיזו מהדרכים תבחרו.

בריאות ויצירת קשרים חדשים

פרויקטים של גינון קהילתי נפוצים בעולם כבר למעלה משני עשורים. בארצות הברית, למשל, הוקמו גינות קהילתיות כבר בשנת 1979 והתופעה כל כך נפוצה עד שיש אגף מיוחד בעירייה המופקד על הפרויקט. פרויקטים דומים קיימים גם בקנדה ובאוסטרליה כשבכולם המטרה היא אחת: שיפור איכות החיים של תושבי הערים. למה? כי התעצמות הערים הגדולות בעולם הובילה לכך שמספר השטחים הירוקים באותן ערים ירד משמעותית וגם הניכור ותחושת חוסר השייכות למקום שחשים תושבי הערים כלפי העיר והשכונה שבה הם גרים וכלפי שכניהם התעצם.

הדרך לשנות את המצב, לדעת כל המשוגעים לפרויקטים של הגינות השונות, בין אם הקהילתיות ובין אם האורגניות, היא לתת לתושבי הערים האלה שטח אדמה שאותו הם יעבדו במשותף עם שכניהם, ובין שתילת חסה לעגבנייה ייווצרו קשרים אישיים. גם מצבם הבריאותי של כל אותם תושבים אמור להשתפר בעקבות החשיפה לשמש והמזון הבריא יותר שיגיע אל שולחנם.

בשנת 2000 החל הטרנד העולמי להגיע גם לישראל. הניצן הראשון שלו היה בשכונת בקעה בירושלים, כפי שמספרת פזית שביד, מנהלת הסניף הירושלמי של "החברה להגנת הטבע" ומרכזת נושא הגינות הקהילתיות בארגון. "אותם תושבים פנו אלינו בבקשה להקים גינה קהילתית בשטח מוזנח מאוד שהיה קיים אצלם בשכונה", היא מתארת. "באותה תקופה היתה אצלנו בארגון עובדת מאנגליה, שהיא בוגרת של הגנים המלכותיים ובעלת ידע רב בנושא גינון, ולכן החלטנו לשדך אותה אליהם. המודל של הרעיון שעמד מול עינינו הוא הגינות הקהילתיות שפועלות בארצות הברית ובאירופה, כלומר להקים גינה שהתושבים של אותה שכונה ביחד מתכננים, מקימים ומטפחים".

הגינה שהוקמה היתה הצלחה גדולה ותושבי שכונות נוספות בירושלים, שראו כי טוב, פנו ל"חברה להגנת הטבע" וביקשו להקים גם בשכונה שלהם גינה דומה. "כשהגיעו עוד ועוד פניות הבנו שאנחנו צריכים לקחת את הפרויקט הזה ברצינות", מספרת שביד. "התחלנו לגייס כספים מתורמים עבור הפרויקט ולקחנו רכז. היום, בסך הכל פחות מעשור אחרי הקמת אותה גינה בבקעה יש כבר למעלה מ-30 גינות בירושלים ופרויקטים דומים פועלים גם בבאר שבע, בתל אביב, בפתח תקווה ובקריית גת. בנוסף, קבוצות רבות של תושבים ראו עד כמה זה מוצלח והקימו גינות קהילתיות במקומות נוספים בארץ ללא הליווי שלנו".

מה ההבדל בין גינה קהילתית לבין גן ציבורי רגיל שמקימה העירייה?
"ההבדל הוא עצום", קובעת שביד. "במקרה של גינה קהילתית, התושבים לוקחים אחריות על השטח הפתוח שנמצא ליד הבית שלהם. הם מתחייבים אליו, מתכננים אותו לפני הצרכים שלהם, מקימים אותו מאפס ומטפחים אותו. השטח הזה הופך להיות מרכז השכונה. כשהעירייה מקימה גינה היא פשוט מביאה גנן שיקים את הגינה ויטפח אותה. אין בכלל שיתוף של התושבים וגם לא נוצר שום חיבור אליה, היא לא הופכת להיות מרכז השכונה. לעומת זאת, הגינות הקהילתיות הופכות מהר מאוד לסוג של מתנ"ס. התושבים נקשרים אליהן כל כך שהם עורכים שם קבלות שבת, מסיבות ט"ו בשבט וגם סתם מפגשים שכונתיים".

איך הילדים משתלבים? הם רק נהנים ממקום המשחק או שגם הם עובדים להקים את הגינה?
"הם חלק בלתי נפרד מההקמה ומהטיפוח של הגינה", מסבירה שביד. "הגינה היא מקום רב דורי. היא לא רק לילדים, למבוגרים או לקשישים. יש גינות שנפגשות בהן משפחות שלמות. בדרך כלל הילדים הם אלו שיורדים בהתחלה ואחר כך מצטרפים גם ההורים שלהם. הילדים, בפירוש, הם חלק בלתי נפרד מהגינה בכל אחד ואחד מהפנים שלה".

ומה תורמת להם הפעילות בגינה?
"קודם כל, הפעילות הזו מקרבת ילדים אל הטבע במובן הכי פשוט של המילה. הילדים רואים שלא תמיד צריך לצאת לטיול רחוק כדי להגיע אל הטבע, אלא אפשר פשוט לרדת אל מתחת לבית. הילדים כל כך נקשרים לגינה הזו שהיא הופכת להיות חלק מהם. כמובן שגם העובדה שילדים, שרגילים לראות את העגבנייה גדלה על המדף בסופר, נחשפים לכל התהליך, מהזריעה ועד הפרי, היא חשובה מאוד. הם כל כך מתלהבים כשהם רואים איך מהזרעים שהם זרעו גדל שיח של עגבניות. גם החוויה המשפחתית של לקיחת פסק זמן פעם בשבוע כדי לעבוד בגינה במשך שעה-שעתיים תורמת המון לאושר הפנימי של הילד, לאיחוד המשפחתי וכמובן השכונתי".

לומדים לקחת אחריות

שביד טוענת שהחשיבות של הגינות הקהילתיות מסוג זה אינה מסתיימת בחשיפת הילדים אל הטבע. לדבריה יש חשיבות לא פחותה לכך שהילד לומד אחריות סביבתית ואפילו אזרחות. "הילדים שמגיעים לגינה ועובדים בה לומדים מגיל צעיר לקחת אחריות על הסביבה שלהם", היא מסבירה. "זה מעודד אותם לאזרחות פעילה. הם לומדים שלא צריך לשבת ולחכות כל הזמן שהמדינה או העירייה תיתן להם, אלא שניתן ליזום ולקחת אחריות על המקום שבו אתה גר, שהם יכולים להשפיע. זה גם נותן להם תחושה מאוד טובה של הצלחה, שאפשר לעשות משהו כזה גדול לבד".

ולדעתך כל אחד יכול להקים כזו גינה ליד הבית שלו?
"בפירוש כן", קובעת שביד. "כל מה שצריך זה קבוצה של תושבים שמעוניינת לעבוד ולפעול ושטח שבו אפשר להקים גינה, בדרך כלל שטח ציבורי שהעירייה מקצה אבל אפילו חצר מוזנחת של בניין יכולה להיות גינה מדהימה. לצערנו אנחנו לא יכולים להימצא בכל עיר כדי לעזור לתושבים להקים גינות כאלו, אבל אנחנו כן יכולים לנסות לסייע לפחות בראשית הדרך. כל מי שמעוניין יכול לפנות אלינו ואנחנו נעשה כל מה שניתן כדי לעזור לו לצאת לדרך".

"אני חושבת שמאוד חשוב שיהיה גם שיתוף פעולה של גורם עירוני. העירייה, למשל, יכולה להביא מים או אדמה. ארגונים נוספים שפועלים באותה שכונה יכולים לעזור ברכישה של ציוד. אבל צריך לזכור שהחשוב הוא שיהיה רצון עז של התושבים לעשות זאת. הרי כל הפרויקט של הגינות הקהילתיות התחיל מכך שהתושבים בבקעה רצו גינה מטופחת ליד הבית".

בחלק השני של הכתבה: על הגינות האורגניות, שבהן כל תושב מקבל חלקת אדמה משלו וטיפים להקמת גן ירק בחצר הבית»