הגומי חי ובועט

הגומי הפך בשנים האחרונות ללהיט בקרב המעצבים
לפני מאות שנים, לגמרי במקרה, גילו האינדיאנים שאם עושים חתך בקליפת הגזע של עץ הקאוצ'וק (העץ הבוכה), מטפטף ממנו חלב צמחי מוזר ומעניין. יד המקרה הביאה אותם לייבש את החלב המופרש, שלעתיד נקרא לטקס, וליצור ממנו כדורי משחק אלסטיים וגמישים. לצד הכיף שבמשחק, גילו האינדיאנים שהלטקס אינו יעיל במיוחד לשימוש, כיוון שבטמפרטורה גבוהה מדי הוא נעשה דביק ומסריח ואילו בנמוכה הוא פשוט נשבר ומתפורר.
כמו מיטב ההמצאות הגדולות בהיסטוריה שמתגלות לגמרי באקראי, מצאו שני חוקרים בשנות ה-30 של המאה שעברה כי הוספת גופרית לגומי טבעי מונעת את תופעת דביקות החומר עם עליית החום. חתיכת גומי מעורבת בגופרית שנשמטה בטעות על תנור חם, הביאה להיווצרותו של גומי בעל תכונות משופרות. כך פותח תהליך הגיפור (וולקניזציה) שבמהלכו "מבשלים" את הגומי עם הגופרית, כאשר התוצאה היא גומי חזק וגמיש הרבה יותר, רגיש פחות לשינויי טמפרטורה ולמגע עם כימיקלים שונים, ולא מעביר זרם חשמלי.
יערות הגומי עברו למזרח
בשל העובדה שהגומי הפך נדיר יחסית בטבע עקב הדילול והניצול הגס של היערות, הצליחו במשך הזמן לזהות הרכב סינתטי שדומה לתכונותיו של הגומי. כך פיתחו וייצרו לפני מלחמת העולם השנייה בגרמניה גומי מלאכותי בעל תכונות טובות מאלה של הגומי הטבעי. מחקרים שפורסמו בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת הובילו בשנת 1931 ליצירת אחת התצורות המוצלחות של גומי סינתטי שידוע גם בכינוי "נאופרן". גומי מסוג זה משלב שלל תכונות, בהן גמישות, חוזק ועמידות בפני כימיקלים וכן עמידה בשינויי טמפרטורות קיצוניים.
בשנות ה-40 של המאה הקודמת יזמה ממשלת ארה"ב פרויקטים עצומים במטרה לזרז את ייצור הגומי המלאכותי. עד סוף שנת 1944 ייצרו את החומר החדש ביותר מ-50 מפעלי ענק ברחבי היבשת, עד שתפוקתה השנתית של ארה"ב לבדה היתה כפולה מכלל ייצור הגומי הטבעי בשנים שלפני המלחמה. לאחר מלחמת העולם השנייה, לא שב עוד הגומי הטבעי למעמדו הקודם
במקומות בהם עדיין מייצרים גומי טבעי מתבצע העיבוד הראשוני במטע עצמו, בעוד שאת המוצר המוגמר מייצרים באזורי הצריכה. עץ הגומי נותן שרף החל משנתו החמישית ומגיע לשיא התפוקה רק כעבור עוד מספר שנים.
איסוף הגומי מתבצע פעמיים או שלוש בשבוע, אז חורצים את קליפת גזע העץ באמצעות חתך אלכסוני ואוספים את השרף הניגר לכלי. בשלב הבא מעבירים את הגומי לכלים גדולים יותר, בהם מחממים, מקרישים ומייבשים אותו. בשלב זה מוכן הגומי למשלוח לעיבוד תעשייתי נוסף.
בניגוד לעבר, כאשר הגומי הופק בעיקר מעצים שמקורם בברזיל וביערות העד של מרכז אפריקה, מופק היום רובו של הגומי הטבעי מעצים הגדלים במטעים שמצויים באזורי דרום מזרח אסיה ומעט יותר במערב אפריקה. האנגלים הם אלו שהעבירו את זרעי עץ הגומי לדרום מזרח אסיה: לתאילנד, אינדונזיה ומלזיה, שנקראות "שלוש הגדולות". מדינות אלו סוחרות בעיקר עם ארה"ב, יפן, מדינות מערב אירופה ודרום קוריאה.
במסגרת המאמצים לשמירה על כדור הארץ, נעשים היום ניסיונות רבים להשתמש בפסולת הגומי, על מנת להפיק חומר לציפוי כבישים וחומרים שמישים אחרים. מרבית פסולת הגומי מורכבת מצמיגים משומשים. רק בישראל לבדה מצטברים מדי שנה למעלה מ- 41,000 טון פסולת צמיגים. על מנת לקדם את הנושא, נכנס רק בחודש שעבר לתוקף חוק מחזור הצמיגים, שמחייב יצרנים ויבואנים לאסוף צמיגים משומשים ולהעבירם למחזור ללא תמורה.
מהחלל ועד לצעצועים
הגומי שאנו מכירים היום הוא חומר גמיש וחזק, נמתח, מבודד חשמל וחום ועמיד בפני לחות. הגומי כחומר משמש לייצור מגוון גדול של מוצרים, בהם מרכיבים במרוץ החלל והחימוש הגרעיני, פריטים לענפי התעופה והרכב, פריטים לתעשיות אוויריות וצבאיות, פריטים לתעשיית ההיי טק, ציוד חקלאי, מכשור רפואי, צעצועים, פריטי אופנה, צמיגים, צינורות ורצועות שונים, אטמים, דבקים, מוצצים, כפפות, גומיות ועוד.
בשנים האחרונות גילו המעצבים את תכונותיו ויתרונותיו של הגומי והם עושים בו שימוש לעיצוב פריטים שונים, החל בפריטי ריהוט ועד לפרטים קטנים הרבה יותר. לדברי אדריכל צביקה דונסקי, מדונסקי אדריכלים ומעצבים, "הגומי בולט בפוטנציאל העיצוב שלו ומשמש לייצור אביזרי נוי ואובייקטים שמצטיינים בשלל צורות מוגדרות ואמורפיות ובצבעוניות בלתי מוגבלת. תכונותיו מאפשרות להביא לידי ביטוי את תמצית הווייתו של האובייקט ולהפוך אותו למוצר מעוצב לכל דבר".
המעצב הבריטי הנודע תום דיקסון (Tom Dixon), ייצר כיסא תחת השם "כיסא גומיות", העשוי מסגרת מתכת וגומיות שהופכות את המושב והמשענת לנוחים וגמישים. הכיסא הופך את המשתמש למעצב קצה, על ידי גריעה או הוספה של גומיות בהתאם לצורך. המעצב הישראלי, ניר אוחיון, מעצב סדרת רהיטים תחת השם Recycoool, העשויים גם הם בסיס מתכתי התוחם פנימיות של צמיגים. כתוצאה מכך מתקבלות צורות שמזכירות יצורים מעולם החרקים.
מעבר למשטחי גומי שאנו מכירים מגני המשחקים, ממגרשי הספורט ואפילו כאלה שאנו מניחים בבתים, קיימים גם שטיחי גומי מעוצבים מסוגים שונים. כזה הוא שטיח הגומי של החברה ההולנדית Studio Ditte, שמציע להניח על גבי המרצפות או הבטון בגינה מצע גומי מעוטר בדוגמת פרחים וציפורים שנחתכו החוצה בלחץ מים. שטיח נוסף הוא זה שלNani Marquina, שמיובא לארץ על ידי טולמנ'ס. כל שטיח עשוי 130-140 פנימיות של צמיגי אופניים שנאספות ומעובדות בהודו, תוך תרומה מודעת לאיכות הסביבה.
כל מוצרי הבית
הגומי מופיע גם בגופי תאורה שונים ומגוונים. המעצב טוביאס וונג ((Tobias Wong, טובל נברשות קריסטל בנוזל גומי תעשייתי וכך יוצר תרגום חדש במראה מט אטום למוצר שקוף ונוצץ.
Kyouei Design, היפני, מייצר גופי תאורה עשויים בלונים לבנים בהם ניתן להשתמש כיחיד או בקבוצות. המעצב הבלגי סילוון ווילנץ (Sylvain Willenz), עיצב שני גופי תאורה תוך שימוש בגומי. האחד עושה שימוש באהיל רך וגמיש ששומר על צורתו באמצעות מקור התאורה העגול שעליו הוא מתוח. השני הוא גוף דקורטיבי עשוי חבל לדים טבול בגומי לבן שעוטף את המוצר בעור חדש.
הגומי נכנס גם לתחום כלי הבית השימושיים וכלי הנוי. כך למשל קערות ואגרטלי הגומי הגמישים של Ole Jensen הדני, שמופיעים בשלל גוונים ומכניסים מראה רענן ומשעשע לבית. כך גם קערות הגומי של חברת Komplot, דנית אף היא. הקערות מדמות אגרטלים, אבל מתאימות לשימוש גם ככלי לעפרונות, מברשות שיניים וכדומה. חברת Lexon הצרפתית, מייצרת שלל מוצרים, תוך שימוש בגומי, בהם רדיו מצופה גומי ומאווררי שולחן בעלי להבי גומי צבעוניים. Henriette Melchiorsen, הדנית, מייצרת מעמד מיוחד לאחסון בקבוקי יין בצורה אופקית, בלי לחשוש שיתגלגלו לכל עבר, ויעל טוני שוורץ, עיצבה רצועת גומי שמקופלת באופן שהופך אותה למעמד לשמירת פתקים.
הגומי לא פוסח גם על תחום האופנה. אילנית נאוטרה, מעצבת תיקים, ארנקים וחגורות מפנימיות של צמיגים שהיא רוכשת במוסכים. כל המוצרים מעוצבים בקו קלאסי אורבאני והם שחורים-אפורים וחלקים למגע. במסגרת מגמת הרטרו שמציפה אותנו בזמן האחרון, נראים בכל מקום נעלי ה-Hoki של שלומית סלוין, ששדרגה את הכפכפים שהיו מזוהים עם נשות ניקיון וסיעוד בשנות ה-70. שלל נעלי גומי נוספות בדגמים וצבעים שונים, הפכו מוצר חובה אופנתי הקיץ, בהן נעלי הגומי שלMelissa , ברשת אירית.
תכשיטנים משלבים אף הם את הגומי בעיצוביהם. ade ni ke ההולנדית, יוצרת שרשרות עשויות צורות גומי שטוחות שכמו נצמדות לגוף. ג'ק ריצ'ט ( (Jack Richteהאמריקני, עיצב תכשיטי גומי רכים במראה של חוטי תיל, ואילו חברת Imooi, משלבת בתכשיטיה פיסות גומי צבעוניות שמקנות להם מראה מפתיע ויוצא דופן.
מתוך: נישה
לעשיית מנוי, לקבלת מגזין מתנה