הבית על צלע ההר, שבו הטבע הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה

בית של 800 מ"ר, הממוקם על צלע הר בפאתי אחד מיישובי המרכז ומשיק לשמורת טבע בתולית, הוא מסוג הפרויקטים הנדירים שמצליחים לפרוט על כל החושים – וגם על נימי הנפש. לא רק התוצאה עוצמתית, אלא גם הדרך שהובילה אליה: תהליך תכנוני לא שגרתי, כזה שדרש אומץ, חזון וחשיבה ארוכת טווח.

דן והילה ישראלביץ, בעלי משרד ישראלביץ אדריכלים, יצרו עבור זוג הורים ושלושת ילדיהם המתבגרים סביבת מגורים יוצאת דופן, שבה הנוף הפראי אינו רק תפאורה – אלא חלק בלתי נפרד מהחוויה האדריכלית והיומיומית. תתכוננו להתרגש.

מהתאמה למציאות – לבריאה של חלום חדש

לפני מספר שנים פנו בני הזוג אל דן והילה ישראלביץ במטרה לבחון שיפוץ של ביתם הקיים, בית שבנו כ־15 שנה קודם לכן, ושבו גידלו את ילדיהם. "הילדים בגרו, הצרכים השתנו, והם ביקשו לבדוק אם ניתן להתאים את הבית הקיים לשלב החיים החדש", מספרת הילה.

לאחר סיור בנכס ובחינת הפרוגרמה המבוקשת, בחרה הילה בגישה כנה וישירה: "הסברתי להם שגם בתכנון מיטבי, הבית יוכל לענות במקרה הטוב על כ־60% מהציפיות שלהם. מנגד, הצעתי כיוון מחשבה אחר – חיפוש מגרש חדש, שיאפשר להם לבנות את בית חלומותיהם ללא פשרות."

מגרש חד־פעמי על קו התפר בין בנוי לטבע

כשנתיים לאחר אותה פגישה, התקבלה שיחת טלפון מפתיעה: בני הזוג רכשו מגרש. ולא סתם מגרש. "השטח החדש הוא חד־פעמי", אומרת הילה. "הוא ממוקם בפאתי היישוב, יושב על צלע הר ומשקיף לנוף פתוח של שמורת טבע פראית."

כבר מהשלבים הראשוניים ליוותה את התכנון שאלה מרכזית: כיצד להושיב את המבנה על הטופוגרפיה הקיימת, אילו פתחים לפתוח ולאילו כיוונים – ובעיקר, כיצד לשלב את השמורה כחלק אינטגרלי מהבית עצמו. התוצאה: מבנה מינימליסטי, נטמע בנוף הסלעי ובצמחיית הבר, כזה שמאפשר לטבע לבלוט במלוא הדרו ולהפוך לחלק מההוויה היומיומית.

אדריכלות ברוטליסטית בדירוג מתוכנן

הטופוגרפיה ההררית אפשרה תכנון של בית גבוה, הפתוח כולו אל הגבעות שמסביב. "המבנה ברוטליסטי, מדבר בשפת הבטון החשוף ובנוי משלוש קומות", מסבירה הילה. "יצרנו דירוג מכוון לכיוון הנוף – הן במבנה עצמו והן בחצר ובבריכת האינפינטי."

הבית מורכב משלוש קוביות: שתיים מהוות את קומת הקרקע, ואילו קובייה שלישית, עליונה, ‘רוכבת’ מעליהן, בולטת קדימה וחותכת את המבט אל הנוף. כדי להעצים את האימפקט, תוכנן קונזול נטול עמודים, הבולט כ־7 מטרים מחזית קומת הקרקע ומרחף מעליה.

כניסה דרמטית בין מסות בטון ושקיפות

הכניסה למגרש מתבצעת דרך חזית צדדית. הקובייה הראשונה שמקבלת את פני הבאים מובילה אל מבואת כניסה הממוקמת במרכז חלל void שנוצר בינה לבין קוביית הבטון הנוספת. כדי לרכך את המסה האטומה וליצור מראה לא שגרתי, נבחרה דלת כניסה חשמלית עשויה זכוכית, עם פרופיל אלומיניום.

"הלקוחות נענו לאתגר", אומרת הילה. "מאחר שמבואת הכניסה נמצאת בעומק המבנה ולא בחזית הקדמית, הבחירה בדלת זכוכית הרגישה טבעית." מדרכי האבן ובריכות השיקוף מובילות אל דלת מרשימה בגובה כ־3.4 מטרים וברוחב של כמעט שני מטרים – קומפוזיציה שמאזנת בין האטימות הברוטליסטית לרכות ושקיפות.

מבואה פיסולית ונוף שנפתח לאינסוף

האלמנט הראשון שנגלה לעין מבעד לדלת הזכוכית הוא גרם מדרגות ברזל מעוקל ופיסולי, המוביל הן למפלס התחתון והן לעליון. מאחוריו נפרשת ויטרינה רחבת ידיים, שדרכה מציף אור טבעי את הבית ונפתח נוף אינסופי של שמורת הטבע.

חלל ציבורי פתוח – מחווה למודרניזם האייקוני

משמאל למבואת הכניסה נמצא האזור הציבורי: סלון, מטבח ופינת אוכל, המוקפים בוויטרינות זכוכית מקצה לקצה. במרכז החלל ניצבים עמודי פלדה קונסטרוקטיביים, מינימליסטיים, הנושאים את עומס הקומה העליונה. "ההשראה לעמודים הגיעה מהעמודים שתכנן מיס ואן דר רוהה בפביליון ברצלונה", מספרת הילה. "הניתוק שלהם מהקירות החיצוניים אפשר לנו להפוך את החזית כולה לקיר זכוכית, שפותח את הבית אל השמורה ואל בריכת האינפינטי."

עיצוב פנים מינימליסטי שמעצים את הנוף

עיצוב הפנים ממשיך את השפה האדריכלית: נקי, מהוקצע ומונוכרומטי, כזה שמעניק קדימות למבט החוצה. קיר הטלוויזיה בסלון עשוי נגרות משולבת פח בגימור שעבר טיפול בחומצות. מאחוריו מוסתרים מזווה גדול למטבח ושירותי הבריכה, עם כניסה נפרדת מחצר האירוח.

המטבח תוכנן כחלל פרללי מינימליסטי במיוחד, הודות להפרדת המזווה. חזיתות הארונות הגבוהים חופו בפורמייקת ננו מתכתית, ואילו האי משלב חיפוי מטאלי, משטח LAMINAM, דלפק עץ מאסיבי וכיור one piece מאבן, באורך כ־1.8 מטרים. "השילוב מייצר קובייה טוטאלית – קופסה בתוך קופסה – שמדברת את שפת הפרויקט כולו", מסכמת הילה.

חוץ ופנים ללא גבולות

הוויטרינות הגדולות מובילות אל אזור האירוח החיצוני, הממוקם תחת הקונזול העליון, המשמש כפרגולה טבעית. בהמשכו נפרשת בריכת אינפינטי שתוכננה בזווית שאינה מקבילה לבית, אלא לגבולות המגרש הטרפזי – כך שהיא מתמזגת עם קווי השמורה ומימיה נראים כנשפכים אל הטבע.

פרטיות מוחלטת באגף ההורים

בקובייה המקבילה לאגף הציבורי ממוקמים מאסטר ההורים, שירותי האורחים וחדר הכביסה. בין האגפים מפרידה בריכת שיקוף ארוכה, שממשיכה את ציר המים מהכניסה ועד לקצה הבית. "הבריכה יוצרת ניתוק פיזי ממשי בין הציבורי לפרטי, ומעניקה אינטימיות מלאה", מסבירה הילה. יחידת ההורים כוללת מרפסת פרטית, חדר ארונות עם חזיתות זכוכית וארון דו־כיווני מזכוכית, וחדר רחצה הפתוח לפטיו ירוק – מקור לאור, אוויר ופרטיות מוחלטת.

קומה עליונה – חיבור בין גוף לנפש

בקומה הראשונה תוכננה סוויטת שינה לאחד הילדים וחדר כושר משפחתי רחב ידיים. הקובייה העליונה, העשויה בטון וסבכות עץ, כוללת ויטרינה רחבה המשקיפה לבריכה ולשמורה. "זהו חלל שממלא אותך בשלווה, בכל שעה ביום", אומרת הילה. "חיבור אמיתי בין גוף לנפש." בעוד שיתר הבית מעוצב בגוונים מונוכרומטיים, בחדר הכושר נבחר קיר צהוב – נגיעה של שמש גם בשעות הערב.