הבדיקות הראשונות של התינוק – חלק ב'

לחלק א'»

הבדיקות הראשונות

לשם המחשה, הטופס שניתן ליולדת בבית החולים "שיבא" מפרט את כל השלבים שיעבור התינוק במהלך שהייתו בבית החולים: ביחידת הקבלה מתחמם התינוק מתחת ל"מחמם" במשך שעתיים, ומתבצע מעקב צמוד של אחות אחר מצבו. בנוסף, התינוק יקבל בפרק הזמן הזה את הטיפולים הבאים:

חיסון נגד צהבת: חיסון ראשון נגד צהבת זיהומית מסוג B.

ויטמין K: זריקה תוך שרירית של ויטמין K, נגד מחלת דמם של היילוד. "בדיקה זו חיונית", מסביר ד"ר לובין, "מכיוון שתינוקות סובלים מחוסר בוויטמין זה בימים הראשונים לחייהם".

משחת עיניים: עיני התינוק נמרחות במשחת עיניים למניעת זיהומים שמקורם בתעלת הלידה. ד"ר לובין מסביר: "הטיפול ניתן גם כאשר הלידה היתה בניתוח קיסרי, אף שסכנת הסיבוך בעיניים בעקבות זיהום לאחר ניתוח קיסרי נמוכה יותר היא עדיין קיימת. המשחה מגינה על העיניים מפני זיהומים שמעלים את הסיכוי לפגיעה בראייה".

מדידת חום: מדידת חומו של התינוק.

מעקב נשימה: מעקב אחרי מספר נשימות של התינוק ואחרי תגובותיו.

בדיקות דם: "אין בדיקות דם בעת קבלת התינוק כשִגרה, אלא בדיקות לקבוצה מתוך היילודים על פי קריטריונים כמו משקל נמוך, אם סוכרתית, ירידת מים ממושכת וכיו"ב", מדגיש ד"ר לובין. "ברוב הבדיקות המבוצעות כיום לוקחים דם מחבל הטבור של התינוק, כדי לא להכאיב לו בהוצאת דם לבדיקה כשאין זה הכרחי. כמו כן, נערכת בדיקת רופא עם הגעת התינוק למחלקה ועם שחרורו, אלא אם כן יש לתינוק צורך מיוחד בבדיקות נוספות".



האם אפשר לדחות את הטיפולים

רוב הטיפולים המוזכרים בכתבה מתבצעים בארבע השעות הראשונות לחיי התינוק, כך שבנוסף לסוגיית הליווי וההרגעה של הרך הנולד, צריך לשאול האם אכן נחוץ לבצע את אותם טיפולים מיד לאחר הלידה ולמה אי אפשר לדחותם מעט, לפחות עד שהאם תתאושש ותוכל ללוות את התינוק בעצמה.

ד"ר לובין מסביר כי אמנם יש טיפולים שסטטיסטית יכולים להיות מיותרים עבור חלק מהתינוקות או אפילו עבור הרוב הגדול, "אבל אתה אף פעם לא יודע איזה תינוק הצלת", הוא מדגיש. "הטבע לעיתים אכזרי, ואם נותנים לו לשלוט ללא התערבות, הנזק עלול להיות גדול יותר".

לדבריו, כיום התחלואה ותמותת תינוקות הם בשיעור זעום ביחס לעבר. "תוכנית הטיפולים המוצעת בישראל התקבלה לפי המלצה והנחיה גורפת שארגון הבריאות הבינלאומי קבע. אני ממליץ לכל ההורים לבצע את כל הטיפולים לפי הפרוטוקול כדי לא לחשוף את התינוק שלהם לסיכונים. אמנם במציאות הישראלית, רוב הסיכויים שלתינוק לא יקרה דבר אם ההורה יוותר על ההתערבות המקובלת, אבל מפעם לפעם יש מקרים שבהם תינוקות נפגעים בגלל שההורה מבקש להימנע מטיפול. וכאשר יש סיבוך, הטיפול בו יכול להיות לא סימפטי ואף מסוכן", הוא אומר.

האם את חיסון צהבת B לא ניתן לדחות?
"בגלל שיעור הנשאות של הפטיטיס B בקרב האוכלוסייה, ומכיוון שהמחלה הזו לא מועברת רק בדם אלא גם על ידי זיהומים, יש חשיבות בחיסון כבר מגיל לידה", משיב ד"ר לובין. "גם אם ההורים אינם נשאים, אין הם יודעים אם בני המשפחה הקרובה או מכרים הם נשאים של המחלה. תינוק אחד שיגיע לטיפול מכיוון שלא חוסן להשתלת כבד, יכול להיות אסון למשפחה".



קבלת פנים טבעית

מנגד, לא כל הרופאים סבורים כי יש צורך בהתערבות רפואית מיד אחרי הלידה. "הרפואה המודרנית יכולה להמשיך להתייחס בחוסר רגישות לתינוקות בהנחה שהם 'אינם זוכרים' את מה שנעשה להם בשעות הראשונות (או בשנים הראשונות לחייהם), אך אני סבור אחרת", אומר ד"ר דני קרת, רופא ונטורופת. "לבית חולים שירצה לתת יחס אנושי לתינוקות הנולדים בו יש אלטרנטיבות. במקום לחמם את התינוק תחת מנורה מחממת, יש אפשרות להפקיד אותו בחיק האם, שם הוא בטוח לא יסבול מקור. חום ממנורה אינו תחליף מועדף לחום אימהי".

גם לגבי ההתערבות הרפואית ממליץ ד"ר קרת לשאול שאלות, ומנמק: "החיסון לצהבת מסוג B הניתן לתינוקות בני יומם הוא המצאה אכזרית וחסרת כל היגיון מדעי או רפואי. מדובר במחלה שנדבקים בה בדומה לאופן שבו נדבקים באיידס, במגע מיני או בשימוש במחטים מזוהמות ובמוצרי דם מזוהמים בווירוס. הסיבה האמיתית היא אפידמיולוגית, משמע, לטפל בתינוקות כשהם קטנים ולפני שהם מתפזרים לבתיהם – משם יהיה קשה יותר להביאם לתחנת טיפת חלב. אין לאף אחד מושג מה המשמעות של התערבות כה גסה בגיל כה צעיר".



"ויטמין K ניתן לצורך מניעת מחלה נדירה – מחלה דימומית של היילוד. את הוויטמין אנו מייצרים באמצעות חיידקים במעי. עם כניסת החלב למעי התינוק, מתחיל ייצור עצמוני של ויטמין K ולכן תוך זמן קצר התינוק ממלא את צרכיו בעצמו. למניעת תקלות, ניתן להחליף את זריקת הוויטמין K בוויטמין הניתן לתינוק דרך הפה ולהעשיר את חלב האם המיניקה בוויטמין הזה – אם באמצעות מתן דרך הפה ואם בזריקה – כדי שחלק ממנו יעבור לחלב. הוויטמין מסיס שומן ולכן ספיגתו טובה", סבור ד"ר קרת, ומוסיף: "אם חשובה לכן קבלת הפנים שעורכים לתינוק בבואו לעולם, חפשו אלטרנטיבות לפרוצדורות מכאיבות".

כך הדבר גם עם הטיפול במשחת העיניים, מסביר ד"ר קרת. לדבריו, הטיפול אמנם אינו מכאיב, אך מדובר בטיפול ארכאי למדי שאמור למנוע זיהום בעיניים הנגרם על ידי חיידקי גונוריאה (זיבה). אם האם בטוחה שהיא לא נושאת חיידק זה באברי המין שלה, יש מקום לשקול מתן טיפול זה לתינוק, הוא מציע.

 

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה