האם ליצור העדפה מתקנת לנשים?

בעד: אמצעי לקבלת ייצוג הולם

נורית מץ, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל:"העדפה מתקנת נגזרת מתוך הגישה הליברלית ועקרון השוויון, הטוען כי בין שני מועמדים ובהינתן וכל שאר הנתונים דומים, יש לקדם את האישה כדי להביא רק ליותר שוויון בין גברים לנשים. השונות וההבדלים המגדריים בין נשים לגברים הם תוצרים של חברה פטריארכלית, ומבנים את שוק העבודה באופן כזה שנשים מוסללות למקצועות נשיים מסורתיים, כמו פקידות, טיפול, נתינת שירותים וכו', ואילו גברים מוסללים לתפקידים בעלי יוקרה וסטטוס.

"העדפה מתקנת היא האמצעי לקבלת ייצוג הולם לשני המגדרים, מכיוון ששוק העבודה רווי בחסמים מגדריים המונעים מנשים להתקדם רק בעזרת כישוריהן ויכולותיהן. קיימת חשיבות רבה לייצוג הולם של נשים בתפקידי מפתח בוועדות שונות, בדירקטוריונים ובמפלגות. תפקידים אלה מעצבים מדיניות ומחוקקים חוקים המשנים את המצב החברתי בארץ, ויוצרים קודים התנהגותיים. לנשים בתפקידי מפתח יש את הכוח החברתי ו/או הכלכלי לשנות ולעצב את המדיניות, אשר תכלול, בין השאר, גם את צרכיהן של נשים".

נגד: תם העידן

הדס שטייף, עיתונאית, ראש תא כתבי משטרה בגל"צ ומרצה לתקשורת במכללה למינהל: "העידן שבו נדרשנו לשריין מקום עבור נשים תם ונשלם. ההעדפה המתקנת צריכה להיות בדיוק מה שאנו כנשים נלחמות בו בדרך לשוויון. כיצד אנו יכולות לבקש שוויון, אם אנו מבקשות באותה עת שישריינו לנו מקום? הרי זה סותר בדיוק את התפיסה שלפיה אנו שוות בדיוק כמו הגברים ומסוגלות כמותם לסלול את דרכנו בכל תחום וללא עזרה.

"אנו חיות בעידן שנשים תופסות מקום חשוב ומשמעותי בחברה, בכלכלה, בעיתונות ובפוליטיקה, ולכן אין סיבה שנמשיך לבקש הקלות. לנשים יש מה לומר ויש להן כוח, הן יכולות להגיע להישגים בזכות ולא בחסד. בלי שריון מקומות אלא מתוך כוח פנימי ומשום שהן ראויות למעמד. ההתעקשות על המשך שריון מקומות לנשים מחזירה אותנו אחורה, לתחילת הדרך, כשנשים חיפשו נתיב שיוביל אותן לקו המשווה בעולם הגברי. כיום ההתעקשות הזו מנציחה דווקא את המצב שממנו אנו מבקשות לצאת. אנו לא זקוקות לזה יותר!".