האם לגור ליד ההורים?
מגורים ליד ההורים - זה טוב או רע?
לפני קצת יותר משנה, בעודי מחפשת מקום מגורים חליפי לכרך הגדול, טיילתי בקיבוצי עמק חפר והתפעלתי מיופיים. ניסיתי לדמיין את הילדים שלי, בת שבע, בן ארבע ובן שנה, משחקים בשבילי הקיבוץ. משהו היה חסר בתמונה, ובערך בקיבוץ השלישי הבנתי מהו: משפחה. אין לנו משפחה בעמק חפר, ואצל מי בדיוק נלך לשתות קפה?
כך שמצאנו את עצמנו עוברים לגור בעיר ילדותי. ליד ההורים והאחות הצעירה. לא כדי שסבתא תגדל את הילדים, אני הרי מגדלת אותם, אלא כדי לחוש מסביב עוד אנשים שאוהבים אותנו.
להיות מסוגלים לקשר לא אמצעי, קשר ספונטני, קשר של להתראות מדי פעם באמצע השבוע, וסתם לאכול ארוחת ערב ביחד.
הופתענו לגלות שאנחנו לא היחידים. לאן שלא הבטנו, ראינו משפחות צעירות חוזרות לגור ליד ההורים, או חושבות על זה. כמו שאתם מנחשים, לא היה קשה למצוא מי שיספר לנו איך המעבר עלה.
ברשותכם, לא מעט מהסיפור האישי שלנו מצוי כאן, ואתם מוזמנים לחפש את עצמכם בין השורות, אם גם אתם מתגעגעים הביתה.
לגור ליד ההורים: טוב או רע?
כשבודקים את מה שיש לאנשי המקצוע לומר בנושא, שתי מילים חוזרות על עצמן: נוחות ופרטיות. נוחות כי נוח לגור ליד מי שיכול בקלות לעזור עם הילדים, ופרטיות כי זהו המחיר שלעיתים אנו משלמים עבור המעורבות הזאת.
רונית לביא-גולדווסר, מורה לגיל הרך ומנחת קבוצות הורים ב"מכון אדלר", סבורה שמגורים ליד משפחה יכולים לתרום מאוד מבחינת נוחות. "המשפחה יכולה לעזור כשאנו זקוקים לסידור, אפילו פתאומי ולא צפוי, וזה מאוד נוח.
צריך לשים לב לכך שהנוחות יכולה 'לעמעם' אותנו. אנחנו עלולים להיות פחות קשובים לעצמנו, יותר לעגל פינות ולוותר, רק כי נוח, ויחסים שהם נוחים וסימביוטיים עלולים להקשות עלינו להיפרד ולגדול כאנשים עצמאיים".
"מצד שני, אנו מאבדים פרטיות: הסבים מתערבים בהתנהלות של הבית, בחינוך הילדים. כדי להתמודד עם אובדן הפרטיות אנו זקוקים לגבולות ברורים, ליכולת לומר: 'כן, אתה עוזר לנו, אבל זוהי המשפחה שלנו ופה אנו לוקחים את ההחלטות'. זאת אמירה שלא פשוט לומר אותה ובוודאי שקשה עוד יותר לומר אותה למשפחה הקרובה שלנו".
איתן אדר, עובד סוציאלי קליני, מטפל זוגי ומשפחתי ומנהל "תלם" אשכול, מסכים לכך: "במשפחות עם ילדים צעירים נושא ההשגחה על הילדים מרכזי מאוד בחיי היומיום, ורבים עוברים לגור ליד ההורים מתוך מחשבה על עזרה בהשגחה על הילדים.
לפעמים דווקא הסבים הם אלו שזקוקים להשגחה ולתמיכה מצד ילדיהם – ההורים הצעירים. הנושא המשפחתי חזק מאוד אצלנו בעם היהודי. המשפחתיות שלנו נמצאת עמוק בתודעה, אנו נמצאים גם במצב של אי ודאות ברמה הלאומית, והתמיכה המשפחתית חשובה גם בנקודה הזאת.
יותר נשים מגברים נוטות לגור ליד ההורים, אבל ישנם גם מי שמעדיפים לגור רחוק ולשמור על פרטיות, בעיקר מי שברמה החווייתית לא זוכר את העבר שלו באופן חיובי".
לביא-גולדווסר מוסיפה: "בחברה שלנו ישנה תופעה של ניכור. אנשים כל כך עסוקים בערכים חומריים שאין להם פנאי למערכות יחסים. כשאני מביטה סביב על מערכות יחסים, אני משתוממת, מכיוון שרבות מהן מאוד סתמיות.
אני מאמינה שאנשים בנויים לאינטימיות ומחפשים חום, אהבה, תשומת לב. זוהי הנקודה שבה אנחנו מתחברים מחדש למשפחה שלנו. אנשים שעובדים קשה, ושהם לעיתים מרוקנים רגשית, פונים למשפחה כדי לקבל את התמיכה והקרבה שחסרות להם במערכות יחסים אחרות, רחוקות וסתמיות יותר.
הרי המשפחה היא המקום הראשון שמכיל אותנו, שדואג ושאוהב, ואם לא אותנו – אז לפחות את ילדינו".
מאיה מסכימה: "פתאום יש לי כתובת להרבה בעיות שצצות ועולות. לא רק בעיות של סדר יום, אלא גם בעיות אישיות. ההורים שלי תומכים בי לא רק ברמה המעשית, אלא גם מבחינה נפשית, וברור לי שבשלב הזה אני הרבה יותר מקבלת מאשר נותנת".
מתוך: מגזין הורים וילדים
לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה