האח הגדול
עד היום הוא היה המלך, ופתאום מגיע תינוק חדש ותופס את מקומו. תוסיפו לכך את גיל המרד וה"דווקא" ותקבלו לא מעט התקפי זעם לצד רגרסיות. איך להתמודד עם הבכורים בגיל שנתיים האיום?
קנאת אחים היא אחת התופעות שגורמות להורים להיות טרודים וחסרי שקט. הורים רוצים לראות אחווה בין ילדיהם, הרמוניה ושיתוף פעולה, ולכן מתקשים להתמודד עם גילויי קנאה או רגשות שליליים, בייחוד כאשר אלו מופנים כלפי התינוק חסר הישע. אולם לעיתים קרובות מכתיב השלב ההתפתחותי שבו נמצא הילד הגדול שלכם את אופן התנהגותו כלפי אחיו.
אם מדובר בבכור, לא יהיה מנוס מלחזות בגילויי קנאה, לפעמים אפילו מחאה קולנית כשאחיו הקטן נישא בידיים, ובמקרים מסוימים הוא אפילו יהיה מוכן לחבוט בו כדי להחזיר לעצמו את מקומו. התוספת של אח קטן למשפחה עלולה לגרום לפעוט להביע את מורת רוחו מהמצב דווקא באמצעות חזרה להתנהגויות תינוקיות, כמו רצון לחזור לחיתול לאחר שכבר נגמל או רצון לשתות מבקבוק ולא מכוס.
מכל מקום מובטח לכם, הוריו, שבמוקדם או במאוחר תתוודעו לכך שהילד הגדול שלכם (שאולי הצלחתם לשכוח, אבל הוא עדיין רק פעוט) הוא בן המשפחה היחיד שהיה מוותר בשמחה על המתנה החדשה שאמא ואבא הביאו הביתה מבית החולים. כיצד מבין הפעוט את המצב החדש של הפיכתו לאח גדול, ואיך נוכל לסייע לו להתמודד עם התסכולים הנובעים מהצטרפות תינוק למשפחה?
תנו להיות תינוק
מיכל אוסרי בן אור, מנחה מוסמכת בתחום הורות ומשפחה, מדריכה ויועצת להורים ולאנשי מקצוע, מסבירה כי הבכור עובר פרידות במהלך חייו. "כתינוק הוא זכה להיענות רבה לצרכיו וסבל ממעט מאוד תסכולים, יחסית למה שהוא חווה כעת בתקופת היותו פעוט. הדברים המוכרים והיציבים ביותר בחייו היו, בנוסף להוריו, המוצץ, חפץ המעבר, החיתול. כאשר הוא מתבונן בתינוק החדש, הלה מזכיר לו את כל היתרונות וההנאות שבלהיות תינוק: מטפלים בו כל הזמן, מרגיעים אותו, מרימים אותו הרבה על הידיים".
"בנוסף לקושי לחלוק עם האח הקטן את המשאב היקר כל כך ששמו אהבה, הפעוט מתגעגע לתינוקוּת שלו ולכל מה שהיא מגלמת. את התסכול שלו הוא מבטא הרבה פעמים דרך 'רגרסיה' בהתנהגות, כלומר חזרה להתנהגויות תינוקיות. אין לו עדיין יכולות שפתיות מפותחות מספיק כדי לתאר את תחושותיו, ולא תמיד הוא אפילו יודע לקרוא במילה המתאימה לרגש שהוא חש. הדרך שלו לספר לנו מה הוא מרגיש ולבטא את תסכוליו היא בביטוי התנהגותי של התחושות, והוא עושה זאת דרך פספוסי פיפי או רצון לחזור לחיתול – כל אלה הם בעצם בקשה לחזור למשהו מוכר ויציב".
קרולינה פלימן, פסיכולוגית חינוכית מומחית, ת.ל.מ. תל אביב – המרכז לייעוץ, אבחון וטיפול, מסבירה את הרגרסיה כצורך התפתחותי. "ההשפעה של תינוק חדש על הפעוט בשלב הזה היא קשה, מכיוון שהאח התינוק נוגע בנקודה הרגישה ביותר עבורו: חשש מאובדן אהבת ההורים. הפעוט עלול להבין שברגע שהוא מתחיל לצעוד לעבר עצמאותו, ההורה 'מחליט' להביא תינוק חדש אשר ימלא את מקומו בתוך ה'בועה' שבה הוא שהה יחד עם אמא עד לא מזמן. לא פלא שההורים יראו אצל ילדם רגרסיה בהתנהגות, כעס, חוסר שקט, סף תסכול נמוך ותופעות דומות".
אוהב רק את אבא
"פעוטות רבים נצמדים לאבא שלהם מרגע שהתינוק נולד", מתארת אוסרי בן אור. "הם מבינים בחושיהם הבוסריים, גם כאשר מאוד קשה להם עם ההכרה הזו, שאמא 'נתפסה' עכשיו על ידי התינוק ולכן הם נצמדים מאוד לאבא".
אוסרי בן אור אומרת כי אצל ילדים מסוימים ההיצמדות לאב מלווה בכעס גדול כלפי האם, עד כדי התעלמות ממנה. "הכעס הזה נתפס לעיתים על ידי האמא כרגש שקשה לה להכיל. הרי ממילא אמהות מרגישות פעמים רבות רגשות אשם על כך שהן צמודות לתינוק ואינן מקדישות די זמן לאחים האחרים במשפחה. אולם חשוב מאוד לא לוותר על המקום של האם. מצד אחד זו הזדמנות לקשר מיוחד ונפלא בין האב לילדו, אך מצד שני הפעוט צריך לדעת שאמא לא מוותרת עליו, גם אם הוא מתעלם ממנה".
תשומת לב בזמן ההנקה
"כשהפעוט מבקש דווקא את אמא בזמן שהיא עסוקה בהנקת התינוק, והאבא הרי לא יכול להחליף אותה בטיפול, חשוב שננסה להבין את הדברים מנקודת המבט של הפעוט. זה אכן מאוד קשה שפעוט זקוק לאמו ואילו היא מיניקה חלק ניכר מאוד מהזמן. חשוב לשקף לו את מה שהוא מרגיש, ולא לנסות להסביר לו ולצפות שהוא יבין ויהיה אמפתי למצב או לצרכיו התינוק".
"אפשר להגיד לפעוט: 'אני רואה שקשה לך. אתה מאוד רוצה לשחק איתי עכשיו ואני בדיוק מיניקה. כשאסיים אשמח לשחק איתך'. גם אם הוא בוכה ומאוד כועס, חשוב להשתדל שלא לכעוס עליו בחזרה, אלא להגיד לו: 'אני רואה, זה קשה לך כל כך להתאפק. אתה רוצה ממש עכשיו לשחק". ראיתי גם אמהות שמצליחות לפעמים להיניק ובד בבד לספר סיפור או לבנות בקוביות ביד הפנויה, אבל אני לא חושבת שתמיד אפשר לעשות זאת".
אלימות מחוץ לתחום
אולי המצב שעימו הכי קשה לנו להתמודד הוא הסכנה הבטיחותית שמתלווה לכל בילוי משותף של הפעוט והתינוק. זה יכול לקרות כך סתם, כששניהם שכובים על מזרן הפעילות, ואפילו כאשר הפעוט משחיל את ידיו אל מיטת התינוק. זה יכול להתחיל מנשיקה שהופכת לחזקה מדי או ליטופים שמשנים צורה והופכים לחבטה.
איך עלינו להגיב כשהפעוט מכה את אחיו? ד"ר קלודי טל, פסיכולוגית התפתחותית וראש החוג לגיל הרך במכללת לוינסקי, סבורה כי בנושא בטיחות אין לגלות סבלנות להתנהגות הרסנית של הפעוט. "יש לאסור באופן חד משמעי הכאה של האחים האחרים. לעיתים בעקבות האיסור ילד יכול להגיד לאמא או לאבא: 'אני לא חבר שלך', 'אני לא אוהב אותך', 'אני ברוגז איתך', או 'את אמא רעה'. אני מציעה להורים לא להתרגש במקרים כאלה ולהבין שכל אחד מרגיש קנאה וכעס".
יחד עם זאת, ד"ר טל ממליצה שלא לנסות לכפות על הפעוט לאהוב את האח הקטן. "צריך לעודד אותו להביע את רגשותיו. אפשר להגיד לו: 'מותר לך לא לאהוב את זה שאני מטפלת באח שלך', 'מותר לך להגיד שאתה שונא את אחיך'. אין טעם במשפטים כמו: 'אבל אתה אוהב את אחיך התינוק, תראה כמה שהוא מתוק'. אפשר להגיד: 'אני מבינה שאתה לא אוהב את אחיך התינוק, אבל אני לא מרשה להרביץ לו', או 'אני מבינה שהרעשן שלו מאוד מוצא חן בעיניך, אבל אני לא מרשה לחטוף לו מהיד'.
"העבודה עם הפעוט היא איטית והדרגתית. אי אפשר לצפות שלאחר איסור חד פעמי הוא יפנים אותו. התודעה הזו של נפרדות ושהילד הוא חלק מחברה ומעשיו עלולים לפגוע או להכאיב למישהו אחר, היא הבנה שמתפתחת על פני כל הילדות. לכן, יש לחזור על האיסור בקצרה בכל פעם שהוא נוהג באחיו בצורה שאינה מקובלת".
ויש גם אהבה באוויר
על אף הרגשות השליליים שהפעוט עשוי לחוות באופן טבעי, אוסרי בן אור מרגיעה: "לא אמרנו את החשוב מכל: פעוטות לא שונאים את האחים שלהם בינקותם, לפחות לא כל הזמן. ראוי יותר להגיד שהם אמביוולנטיים כלפיהם. מצד אחד היצורים הקטנים האלה מתוקים, מצחיקים לפעמים עם הקולות שלהם, הפיהוקים וכל שאר הקסמים שתינוק מביא עימו. הם כמו בובה חיה שאפשר להצחיק אותה והיא מרתקת ומתוקה. מצד שני, הדבר החמוד הזה תפס את מקומי ומאלץ אותי להתחלק באבא ובאמא – ואת הפן הזה, באופן טבעי, הפעוט יחבב פחות".
גם ד"ר טל מציינת את היתרונות שיש לקשר בין אחים, על אף קיומם של רגשות השליליים. "הקשר שיש לאדם עם אחיו הוא בעצם הקשר הכי ארוך שיהיה לו במהלך חייו. זה גם הקשר הכי אינטימי שיהיה לו, עד עזיבתו את בית הוריו. אחים לא פעם חולקים מגורים באותו חדר, מיטותיהם צמודות, כשהם מתעוררים בלילה הדמות הקרובה אליהם ביותר מבחינה פיזית היא האח או האחות. האחים יחיו זה לצד זה עוד זמן רב אחרי פטירת ההורים והם יכולים להיות משענת האחד לשני".
ד"ר טל סבורה כי מה שמעצב את הקשר בין האחים לקראת חייהם הבוגרים הוא החום והאהבה שמוענקים לכל ילדי המשפחה מצד ההורים. "אני מציעה להורים להשקיע בבניית הקשר בין האחים, ואפשר להתחיל בכך כבר עם פעוטות שזה עתה החלו לקנא. יחד עם השמירה על זכויותיו של כל ילד במשפחה והצורך להעיר לפעוט שחוטף דברים מאחיו הקטן או מוחה על הטיפול בו, צריך להקפיד שכבר מתקופת הפעוטות כל ילד ירגיש אהוב ויחוש שהוא נהנה בחברת אֶחיו, ולא רק יריב שלהם".