האח הגדול – ראש בראש

יש רק אדם אחד שבאמת היה ראוי לקטוף את המיליון

לא חשוב אם איילה כבר בחוץ ואלין עוד בפנים, ולמרות שכבר עזב את הוילה המתוקשרת המנצח האמיתי הוא ארז דה דרזנר. דמות עגולה בתוך עלילת "בית האח הגדול", שידעה הכי הרבה שינויים ומביאה כבוד לקהילת ליקויי השמיעה.

דקות ספורות אחרי שנורתה לאוויר הבשורה הקשה, כי "איילה רשף היא המודחת" סער הלוחמני פרץ בבכי תמרורים ונתן דרור לכל הרגשות שהציפו אותו מבפנים. הספק-זוגיות הרמונית ספק-זוגיות מורכבת (חיבוק-ריב-נשיקה-ויכוח) בין איילה לסער, נקצצה בדמי ימיה. שותפתו לחיי הבית, אשת סודו, בת-בריתו, ומעל לכל מאהבתו ב-98 הימים האחרונים, נפלטה מהבית.

המתמודדת הנשית הכי אינטליגנטית, פיקחית, טובה ואפילו קצת מסכנה (בכל זאת, מגיע לה מיליון על התמודדות יומיומית עם סער "הילדותי") הייתה איילה. אני יודעת כי דעתי משתייכת לעמדת מיעוט, בקרב מעגל חבריי ומשפחתי, אך ההתנהגות היומיומית ואופן הדיבור (אז מה אם היא מאנפפת טיפהל'ה?) של איילה, הצליחו לגעת בי.

בניגוד לדברי הרכילות, הנשמעים מפי שאר הקבוצה, איילה לאורך כל הדרך הייתה אמיתית וכנה. היא לא שיקרה, היא לא בגדה ומעולם גם לא ריכלה על חבריה. נכון, יש לאיילה פה ושם מגרעות, כמו כל אדם נורמטיבי. נכון, היא עברה סמי-מסכת עינויים ביחסיה הרומנטיים עם סער (החיפושים אחר הכבוד העצמי שלה עדיין נמשכים), אך אני מאמינה שאנשי הקבוצה פשוט לא קראו אותה נכון. לא הבינו אותה. לא האמינו לה. ולמען האמת, מעולם גם לא ניסו.

הבן של השכן יודע להתנקם

אני יודעת ומודעת כי השיח הציבורי מהלל את אלירז. הוא מותק של בחור. מצחיק וחברותי, נעים ופשוט. מסוג "הבן של השכן", ערס-לייט נטול פוזה ועם לב רחב. ומכאן, אני גם ערה למבול התגובות האוהדות, שכן הקהל הרחב נשבה בקסמיו. אלירז הצליח לכבוש את המשבצת של הבחור הכייפי בפריים-טיים, שכמעט כולנו מכירים, לומדים להזדהות ובעיקר לאהוב. אבל הרשו לי לצאת חוצץ נגד ההעצמה המלאכותית, כי אלירז היה ונשאר אותו אדם. חם-מזג מחד, אך מתפשר ופציפיסט מאידך. חברותי ונעים מצד אחד, אך נקמן ואסטרטג מצד שני.

המנצח הגדול

ובדיוק כאן, נכנס לדיון, האדם שהיה ראוי באמת לקטוף את המיליון, האחד שעבר את השינוי המהותי, לא אחר מאשר ארז דה-דרזנר. עם קומפלקס תכונות שנויות במחלוקת, 100% אנרגיות חיוביות, כוונות טובות ומניעים כנים – ארז הצליח לסלול את דרכו אל לבי. אחרי שהשכיל עוד בראשית הדרך, להסיר את המסכה שעטפה את אישיותו, ארז השתנה מקצה לקצה באמת. בזכות מוגבלותו (ולא למרות) הצליח להתקרב לאנשי הבית ולייצג את המצפון הכן והיושר.

בעוד שכל חברי הקבוצה מזהים את השוני שבבחור המוכשר, רק חלקם ניסו באמת להתקרב. זה המקום לציין לשבח, את החיבור האמיתי בין סער וארז. מסוג החיבורים שלא מצריכים להקשיב למילה או לשמוע משפט; די במבט עיניים, במבע של רגשות עצורים – כדי לגעת בצד השני במלוא ההבנה והמסירות ההדדית. אז למרות שהוא לא עלה לגמר הגדול, בשבילי דה-דרזנר הוא המנצח הגדול, ויהי מה.

נטע קרצו, צופה מושבעת של התוכנית

רוצים מציצנות? קנו טלסקופ וצפו בשכנים

שלא תחשבו חלילה, שאני לא מעורה במה שמתרחש שם, במעבדה האנושית המצולמת הזו. אין מקום אליו אני מגיעה, שנושא הדיירים ומעלליהם לא הופך לדיון סוער. בתור לסופר עם שקית חלב, גיליתי כי לסער יש חברה מחוץ לבית ושהיא בטח עזבה אותו אחרי מה שהוא עשה לה, ושהקופאית בטוחה שלארז יש בעיה נפשית חוץ ממגבלת השמיעה. גם במונית אני נאלצת לשמוע השוואה מעמיקה בין משפחת בובליל למעיין חודדה. ושלא תחשבו שכאן זה נגמר. גם בישיבות מערכת ופגישות עבודה אני נאלצתי לקבל דיווחים חיים על איילה וסער ועל עדנה 'הכלבה' עוכרת ישראל וגם על שרה הפולנייה שכבר מזמן עזבה אבל ממש חסרה לכמה אוהדים.

להתאהב באלירז

כדי להבין על מה כל הרעש, נכנסתי לפול טיים ג'וב והעברתי לילה שלם מול המסך במטרה להבין על מה גורם לחצי מדינה לשלם ממיטב כספם על הערוץ. לצערי אותו הלילה הפך בלי שאשים לב, לסוג של התמכרות. תוך ימים ספורים גיליתי בקיאות בכל המתרחש, החלפתי חוויות עם מכורים אחרים, הפסקתי לקרוא ולראות תוכניות אקטואליה וביליתי לילות שלמים מול המסך שפשוט נשאר דולק נון סטופ מהחשש שאפסיד משהו ממה שקורה בבית ההוא. חשוב היה לי לגלות אם סער ואיילה יעשו את זה , אם ארז יבין כבר שאין שום אסי עזר בקו השני שמקשיב, להביט בפוטנה במבט אופטימי וממש כמו חצי מדינה, להתאהב באלירז.

החדירה המציצנית הזו לחיים של הדיירים גרמה לי לסוג של מיאוס. אחרי הכל, יש לי דברים אחרים לעשות חוץ מלהכנס לתחתונים של רודפי פרסום שאף אחד לא יזכור כאן בעוד כמה חודשים או עד הריאלטי הבא. עזבו אותי מהטמטום של אנשים אחרים. רוצים מציצנות, קנו טלסקופ ותציצו לשכנים. רוצים אקשן, צאו עם הילד שלכם למסע אופניים. מה מעניינות אותי שיחות הסרק של הדיירים והוויכוחים המטופשים שלהם? נכון שבהפקה ניסו ליצור קצת אקשן עם דמויות מעניינות ומנוגדות. גואל ההומו שבא ממשפחה דתית, הערבייה, השוחרת לשלום והזוג המאוהב. וכן, חלילה נשכח את חודדה הבהמה שניסתה בכל כוחה להיות בובליל 2 ויצאה מהבית בשל התנהגות לא הולמת. סליחה, אבל תנסו אתם להיות עכברי מעבדה ולהיכנס לחדר אחד גדול ונוח ככל שיהיה, עם אנשים שלא הייתם אומרים להם שלום ברחוב.

הגמילה הכואבת

יומיים של גמילה ובקשה מכל הסובבים לא לספר לי מה קורה שם הביאה אותי להבנה שהנה גם אני מתדרדרת יחד עם כל המדינה. מצטערת, מעדיפה לקרוא ספר ולא להיות חלק מהעדר שמכור לאנשים שמודעים 24/7 לעובדה שמצלמים אותם. אם לכם זה לא עושה כלום, לי התוכנית הזו גורמת להבין שפשוט אין לה מקום בעולם של אנשים שכן רוצים שיצא משהו מהילדים שלהם ומאמינים הנוער של היום יוביל בעתיד מדינה, רצוי שיוויונית המבוססת על יחסי אנוש אמיתיים שלא מגובים במטרת העל – להגיע למיליון.

יקומו מיד המתלהבים ויגידו, תראי איך ערביה, צנחן, הומו, קופאית, פלצנית, חרש, נעלולה צעירה, פולניה ועדנה אחת הסתדרו בבית כל כך יפה. התשובה שלי לכל אלו פשוט תהיה, אין להם ברירה. המחשבה על המיליון שיכנס לחשבון הבנק תגרום לכל אחד (גם לכם),לחייך ולהתנהג כמו כוכב קולנוע עם משפטי חוכמה, צביעות עמוסת חינחונים ובעיקר שיחות עומק. אגב, אם הויתור על הצפיה בתוכנית, אומר שאני נשארת מחוץ לעניינים ולא אהיה יותר חלק מהניתוח הסוציולוגי חברתי הזה, אני מוכנה לכך. גם ככה אין לי יותר מדי זמן פנוי לבעיות שיש לחברים שלי ולשיחות עם הקרובים אלי, אז למה שאת הזמן שאין לי, לא אקדיש למי שאני באמת אוהבת?

נטאלי סילבר, מעדיפה להעביר ערוץ

> בואו להצביע עבור המועמד שלכם

> דיירי האח הגדול – מכונית לכל דייר