דרוש: גבר

הברז שדולף, הג'וק המעופף, הארון שהתפרק והמחשב ששבק – גלי לב מגלה בדרך הקשה, שלבד זה לא תמיד חופשי
לא יודעת איך זה קרה. אולי זו קארמה רעה, אולי זו יד המקרה, אבל משהו קורה בביתי מבצרי: זה התחיל מהמחשב שאוטוטו יהפוך למוצג מוזיאוני או לחילופין פריט חובה לאספנים, זה המשיך בברז דולף ואם כל זה לא מספיק, אפילו הארון במקלחת שטיפחתי במשך שנים עם שלל קרמים משובחים, בגד בי והתפרק!
אבל כל זה כסף קטן לעומת הג'וק השחור והאימתני שהתעופף לו אמש מעדנות, ממש מעל לראשי. האינסטינקט הראשוני שלי היה כמובן לקרוא לבר (מה לעשות היא היחידה שנמצאת בבית), אבל אז נזכרתי שטרם מלאו לה שלוש וחוץ מזה היא בכלל ישנה ולא יודעת שאמא שלה על סף התמוטטות (עצבים).
הבטתי במקק, סליחה בתיקן, והבעת הפלצות שלי בתוספת "נשק" קר בדמותו של מטאטא אימתני, עשו ככל הנראה את שלהם, ולפתע הוא נעלם כמות שבא. רק אז הצלחתי להירגע, לסדר את הנשימה ולהכיר סוף סוף בחסרונו של גבר, כזה עם שערות או בלעדיהן. בצוק העיתים אני מוכנה להתפשר אפילו על גבר עם כרס וקרחת ומכנסי "החריץ שמציץ" מהסוג החביב כל כך על שרברבי ארצנו.
זוג ידיים שמאליות
מאז ומתמיד סבלתי ממה שנקרא "זוג ידיים שמאליות". אז נכון שהעובדה שאני שמאלית נזקפת להגנתי, אבל בימי חיי הכרתי אי אלו שמאליים שהצליחו להתגבר על מכשולים ולעמוד בכל מיני משימות ואתגרים טכנולוגיים, ואילו אני נותרתי מאותגרת טכנולוגית. רוצים דוגמאות? בבקשה:
רק לאחרונה אחרי שנים בהן אני מתגוררת בגפי, הצלחתי להחליף מנורה מבלי שזו תיפול מידי ותתנפץ לרסיסים, ולתקוע מסמר סרבן בקיר, מבלי שזה יתחיל להתפורר. אבל חרף ידי השמאליות הצלחה אחת אני זוקפת לזכותי: יום בהיר אחד, בעודי עומדת במקלחת מתענגת על מגע המים החמימים הזורמים על גופי, הבחנתי מבעד לאדי הסאונה שנוצרה במקלחת הפרטית שלי, שמלבדה נוצר גם אגם קטן עד בינוני.
רק אלוהים יודע איך הצלחתי ללכת בין הטיפות ולהגיע עד חדר השינה שלי שהפך לביצה טובענית נראה לרגע כמו שלוחה מקומית של מפלי הניאגרה.

מוכנה להתפשר על גבר עם מכנסי "החריץ שמציץ" אם צריך. אילוסטרציה: photos to go
לוקחת את העניינים לידיים (השמאליות)
אחרי ההלם הראשוני החלטתי – בצעד אמיץ ויוצא דופן – לשחרר את הסתימה. לקח לי בערך שעה להסיר את מכסה המתכת מעל פתח הניקוז במקלחת ושעה נוספת למצוא את הפומפה. אחרי שנמצא מכשיר הפלאים, הצטיידתי במסכת אב"כ מימי המלחמה ההיא מחשש להרעלה בטרם עת, והתחלתי לשאוב. המראה היה מלבב: מצד אחד אני, דמות לחה, מיוזעת ומטושטשת, ומהעבר השני פומפה ישנה נושנה שמנסה לבצע את המלאכה.
בחלוף מספר דקות ארוכות כנצח, בהם היה נדמה לי שאני צוללת במימי הקישון הצלחתי לשחרר את הסתימה וראו זה פלא – המים זרמו היישר לפתח הניקוז במקום להתפזר לצדדים. אבל מאז הנס הזה לא התרחשו ניסים נוספים, לדאבון הלב, ולעומת זאת "התקלות" ממשיכות להתרחש.
אי לכך ובהתאם לזאת החלטתי שהגיע הזמן להצטייד בגבר מסוקס, יפה, חכם, מצחיק ואינטליגנטי והעיקר: בעל חוש טכני מפותח.
אז אם אתה עונה להגדרות הללו, אתה מוזמן. לא נכונים לך חיים קלים וכן, גם לא שגרתיים, אבל מובטח לך חום, עניין וגם ילדה מקסימה שעונה לשם בר. יש קופצים?