"אני רק רוצה שהוא יחבק אותי כמו פעם"

"הכי חסר לי החיבוק שלו. שנים שלא קיבלתי חיבוק מהגבר שלי, מהגיבור שלי, ואני צמאה לחיבוק החזק והחם של פעם", אומרת דניאלה סימן טוב, אשתו של אל"מ שי סימן טוב, מי שהיה מג"ד בגולני במבצע צוק איתן, נפצע אנושות בסג'עייה ונותר משותק ומרותק לכיסא גלגלים.

דניאלה (46) ושי (44) היו נשואים בקושי שלוש שנים והורים לשני פעוטות כשחייהם התהפכו וכל החלומות שלהם התפוגגו. אבל למרות שהפציעה טרפה הכול, השניים לא נכנעו לייאוש. בשמונה שנים שחלפו מאז, דניאלה נאלצה לשים את חייה שלה בהולד, ולמרות זאת היא נשמעת אופטימית וחזקה. גם שי מצידו גם לא הפסיק להלחם במגבלות ואף חזר לשרת בצבא.

"הוא אבא טוטאלי, יש לו קשר מטורף עם הילדים", שי סימן טוב עם ילדיו | צילום באדיבות דניאלה סימן טוב

"שי, גבר חלומותיי, הוא אדם מדהים. הוא אמנם לא יכול לחבק אותי בידיו אבל הוא מחבק אותי בדרך שלו", היא אומרת בגאווה, "הוא כל הזמן מפתיע, אם בלהביא לי פרח, או למשל, ביום הולדתי כשהוא שלח את אחותי לקנות לי צמיד וערך לי מסיבת הפתעה".

בסיפור של שי ודניאלה סימן טוב ישנם, ללא צל של ספק, שני גיבורים. בטקס הדלקת המשואות לפני שלוש שנים הם זכו לחגוג זאת מול כל עם ישראל כשהדליקו משואה יחד. "כשהאלוף איתי וירוב התקשר לבשר לנו על ההחלטה, היינו בפגישה כדי לבדוק יד רובוטית", מספרת דניאלה. "וכשהאלוף אמר שגם אני אעלה על הבמה, לא הבנתי למה. שי טוען שאני הגיבורה, אבל אני לא מרגישה ככה. קיבלתי מצב נתון שלא בחרתי בו ויצא שאני חיה איתו זמן רב יותר כפצוע מאשר חייתי אתו לפני הפציעה. ללא ספק הוא הגיבור, למרות שהוא שונא שאומרים לו את זה. הוא טוען שרק עשה את התפקיד שלו ויצא שנפצע במילוי תפקידו, אבל למען האמת אני לא יודעת אם הייתי מצליחה להתמודד עם הקשיים והכאבים אם הייתי במצבו, ההתמודדות שלו ראויה להערצה".

גם השרה לשעבר מירי רגב הסכימה עם דניאלה. "אל"מ שי סימן טוב מסמל את נחישות הרוח ואת עוצמת הנפש להתגבר על מכאובי הגוף. גאה בך ומצדיעה לך", כך כתבה לו באופן אישי.

"שי טוען שאני הגיבורה, אבל אני לא מרגישה ככה. קיבלתי מצב נתון שלא בחרתי בו ויצא שאני חיה איתו זמן רב יותר כפצוע מאשר חייתי אתו לפני הפציעה"

יום העצמאות הוא לא יום פשוט עבור דניאלה. החבר הכי טוב שלה, סגן קובי בן שם, נהרג באסון המסוקים ומאז היא לא חוגגת את החג הזה. "קשה לי לעשות את ההפרדה בין יום הזיכרון לחגיגות העצמאות", היא מספרת, "שי ואני נהגנו ללכת ביום העצמאות עם אוהל לחוף הים ולא למסיבות, גם לא ראיתי את הטקס".

כל השאר זה בונוסים

היא קוראת לו סימן-טוב, ורק כשהיא כועסת, הוא הופך לשי, הוא קורא לה דני ואם הוא קורא לה דניאלה, היא יודעת שהיא בצרות. הם הכירו לפני עשר שנים דרך חבר משותף, בפייסבוק. הוא היה בן 31 והיא בת 33. שניהם היו מאורסים בעבר לאחרים ושניהם ביטלו את האירוסין.

"בדייט הראשון שלנו, אמרתי לעצמי 'הוא יהיה בעלי'. חודש אחרי שהתחלנו לצאת כבר ביקשנו להתקבל למושב כחל, כדי לבנות שם בית. חצי שנה אחרי באה הצעת הנישואין והתחתנו כשאני בחודש השישי. איתמר נולד חודשיים אחרי החתונה, כעבור שנתיים נולדה עמרי והכול נראה מבטיח", היא נזכרת, "ואז באו צוק איתן והפציעה".

דניאלה הייתה בעבר אשת הייטק ובהמשך למדה תרפיה בעזרת בעלי חיים. בבית שבנו בני הזוג בכחל תוכננה יחידה נפרדת לקליניקה שלה. אחרי לידת בתם, בעוד שי משרת רחוק מהבית, נטלה דניאלה פסק זמן מכל עיסוקיה כדי להתמסר למשפחה הטריה ולפרק החדש והמרגש בחייהם. שי עמד לסיים את התפקיד והם כבר רקמו את חופשת החלומות שלהם בתאילנד שמעולם לא יצאה לפועל בגלל הפציעה.

"התחתנתי עם הנשמה של הבן אדם ועם הלב שלו ואלה לא השתנו", דניאלה ושי סימן טוב עם ילדיהם | צילום באדיבות המצולמים

ספרי על הימים שאחרי הפציעה.
"בהתחלה הייתי בסוג של אופוריה. שי שבר את המפרקת, כמו כריסטופר ריב, עבר ניתוח לקיבוע החוליות בעמוד השדרה ובצוואר. אני אמרתי לעצמי שזה נס רפואי שהוא נושם לבד, שהוא הולך עם עזרה ובכלל שהוא חי, ושהוא עוד יקום וילך ויחזור לצבא. מבחינתי זה היה נס שהוא לידי וכל השאר הם בונוסים. בזמנו אחד הרופאים אמר לי שאין תקווה, 'בעלך הוא כמו עץ מת', הוא אמר לי".

היו לו רגעי משבר?
"כן. פעם אחת הוא אפילו אמר לי 'לכי, אני משחרר אותך, את צעירה, תמשיכי בחייך', הסתכלתי עליו ואמרתי לו, 'אם תגיד את זה שוב, תחטוף ממני סטירה'. לאחרונה היינו בארוחת בוקר ביפו, ופתאום ניגשה אלי אישה מבוגרת ולחשה לי באוזן 'איזו מדהימה את, אני מכירה מישהי שעזבה את בעלה אחרי שנפצע'. עניתי לה שהתחתנתי עם הנשמה של הבן אדם ועם הלב שלו ואלה לא השתנו".

איך הסתדרת בתור אימא לשני ילדים קטנים?
"אחרי הפציעה עברנו לגור בסביון בבית מונגש שקיבלנו מהצבא. הייתה לי סטיגמה על המקום, אבל לשמחתי מצאתי קהילה של אנשים מדהימים שהעניקו לנו סביבה תומכת. ועדיין המקום הזה הוא טראומטי בשבילי כי הוא מזכיר לי ימים קשים. אימא שלי עברה לגור אצלי למשך שנה וחצי כששי היה בבית חולים וגם אחותי לקחה פיקוד כי רוב הזמן הייתי לצידו".

"שנינו רוצים עוד ילדים אבל הגיל לא לטובתי, הלוואי שזה יקרה", שי סימן טוב עם בנו איתמר | צילום: מאיה אהרוני

למה האמנת ששי יחזור לצבא?
"כי שי הוא איש חזק ונחוש. בזמנו הוא אמר לרמטכ"ל גדי אייזנקוט שאם אין לצבא מה לעשות אתו, שישחרר אותו. גדי ענה לו שלא יוותרו עליו כי יש לו מה לעשות. שי משרת כמפקד צוות במכללה לפיקוד טקטי להכשרת מפקדי שדה. הוא משקיע מאוד בחיילים שלו, הוא עובד גם על פרויקט ייחודי ניסיוני לצבא. הוא גם מרצה, היינו פעמיים בערבי התרמה בארצות הברית ושי דיבר שם בפני המוזמנים. הוא זכה להרבה תשואות".

מה מצבו הבריאותי היום?
"הוא משותק 100 אחוז, בלי טיפת עצמאות. הוא זז בעזרת כיסא ממונע ובעזרת משקפיים מיוחדים הוא קורא באינטרנט, יש מישהי שגרה איתנו ושני בחורים ממשרד הבטחון שעוזרים לו להתנהל".

איך הקשר שלו עם הילדים?
"הוא אבא טוטאלי, יש לו קשר מטורף איתם והם אוהבים אותו וגאים בו. אני לא מאמינה שיש אבות עם ידיים מתפקדות שמשקיעים בילדים כמוהו. הוא עושה הכל בשבילם – הוא לוקח אותם לג'ימבורי עם המלווה שלו, ואנחנו נוסעים לטיולים משפחתיים בשטח וישנים באוהלים. ההבדל הוא שאם פעם שי היה נזרק על אבנים, עכשיו הוא נזרק על מזרון מתנפח".

"לא יודעת אם הייתי מצליחה להתמודד במצבו", דניאלה ושי סימן טוב עם ילדיהם איתמר ועמרי | צילום: מאיה אהרוני

השנה הם עברו לבית חדש במושב עמיקם. הבית בן שתי הקומות בכחל נמכר כי לא ניתן היה ניתן להנגיש אותו לצרכיו של שי, אבל דניאלה לא ויתרה על החלום לגדל את ילדיה בין שדות ירוקים, בבית צמוד קרקע עם נגישות לנכים והתאמה לצרכיו של שי, כולל חדר טיפולים שבו היא יכולה לעבוד. "אני מרגישה שהיום יש לי הרבה מה לתת, אני רוצה שהבית ייתן ליווי לאנשים בתקופות משבריות", היא מסבירה ומסכמת בחיוך: "זה יהיה בית שנוח להזדקן בו".

איך את רואה את החיים שלכם חמש שנים מעכשיו?
"אני לא מסתכלת כל כך רחוק. פעם חלמתי המון וזה לא היה לטובתי, היום אני רוצה לעבור את היום בשלום. אני שמה לעצמי כל הזמן מטרות קטנות: לעבור דירה, להקים עסק, אבל כשמדובר בבעלי, אני מאמינה בו וברפואה המתקדמת ומאמינה שיבוא יום והוא שוב יחבק אותי כמו פעם".