להתחיל מאפס את הלוגו של "את"
לכבוד גיליון ה-800 המעצב הראשון של “את", דן ריזינגר, נזכר איך שרטט את הלוגו הראשון בגיליון הראשון של המגזין
בשנת 1965 שהה המעצב דן ריזינגר בלונדון, למד ציור ועיצוב במה ועיצב כרזות בעבור הדואר הבריטי, ה־BBC ומוסדות לאומיים נוספים. זה היה אחרי שסיים את לימודיו בבצלאל ובתחילת דרכו המקצועית – שלימים תזכה אותו בפרס ישראל לעיצוב. ריזינגר היה מראשוני המעצבים בארץ שהקפידו על תדמית חזותית כוללת של חברות ומוסדות ציבור, ובין הלוגואים הבולטים שעיצב אפשר למנות את הלוגואים של אל על, הבימה, טבע, טמבור, מוזיאון תל אביב וגם של מגזין “את".
את המייסד של המגזין, טומי לפיד, הוא פגש בלונדון. לפיד עבד באותה תקופה ככתב "מעריב" בעיר. “יום אחד הוא התקשר אליי", נזכר ריזינגר, “ואמר ‘בוא תסתובב איתי. תעשה כמה רישומים ונשלח אותם לעיתון'. למרות שאלו היו הימים של ‘סווינגינג לונדון', העיתונות בארץ עדיין הייתה בשחור־לבן. יום אחד שאלתי אותו, למה שלא נוציא לאור עיתון צבעוני לנשים גם בארץ? הוא אמר שזה נורא יקר, ולכן הצעתי לו לקחת צילומי אופנה שהופיעו באחד המגזינים המקומיים, לקנות מהם את הפילמים המוכנים שממילא נותרים חסרי שימוש אחרי כל ההשקעה הכספית, וכעבור שבועיים להדפיס אותם בצבע בארץ לצד טקסט בעברית".
ב־1966 חזרו השניים לארץ. ריזינגר פתח סטודיו עצמאי והספיק לשכוח מההצעה, עד שיום אחד לפיד שוב היה מעברו השני של קו הטלפון. “הוא אמר ‘תבוא דחוף, סודי ביותר. אנחנו עושים עיתון, קונים פילמים באיטליה, ואתה תעצב אותו'. שאלתי אותו מה השם של המגזין, וכשעברנו על שמות כמו ‘Elle' ו'She', אמרתי: ‘נקרא לו ‘את'. לעיצוב הלוגו המקורי השתמשתי באותיות כתיב. אני זוכר שעשיתי אותו בלי הרבה סקיצות, ציירתי וזהו. שתי אותיות מסיביות, מצוירות. ואף שמאז הלוגו השתנה, הן עדיין שם: שתי אותיות, בפינה השמאלית של השער, כמעט 50 שנה".