בלי חולצה, עם ציצית: דן מור חזר בתשובה וחולם לכבוש את המסך
בנה הבכור של הדוגמנית פינצ'י מור ז"ל הוא שחקן, יהלומן, ספורטאי נינג'ה, מאמן איגרוף – וחוזר בתשובה. את עולם המשחק הוא גילה מאוחר, אבל מבחינתו אין סיבה שלא יהפוך לכוכב לקראת גיל 50
באוקטובר 2022 פרסמנו ריאיון עם דן מור (48) – שחקן, יהלומן, ספורטאי נינג'ה, מאמן איגרוף – ובנה הבכור של הדוגמנית פינצ'י מור ז"ל, שהייתה אמורה לחגוג כעת 73 אילו הייתה בחיים. פינצ'י נפטרה לפני עשר שנים בתום מאבק עיקש בסרטן. בריאיון מיוחד סיפר לנו דן על הקשר המיוחד עם אמו, על עולם המשחק שגילה בגיל מאוחר ועל החזרה בתשובה:
"אימא הייתה אופטימית כמעט עד היום האחרון. אף פעם לא דיברנו איתה על המוות. אולי זו הייתה הדרך שלה להגן עלינו", אומר בנה הבכור דן מור, שחקן, יהלומן ומאמן אגרוף. מור, שהיה מוכר בעבר כבליין תל אביבי, חתיך הורס, רווק הולל וחובב מסיבות, מצא אהבה והשתקע הודות לאימו שנתנה פוש אחרון מצדה בערוב ימיה.
"אימא הייתה על ערש דווי כשהיא יצרה את החיבור ביני לבין אשתי – לאה ינאי, מהרקדניות הבכירות במדינה, סולנית בבלט הישראלי ולימים הסולנית של להקת הבלט של שוודיה", הוא אומר, "הכרנו בשוק הפשפשים. לאבי הייתה שם מסעדה של פירות ים והתחלתי איתה ברחוב. היא לא שמה עליי. אימא שלי, שהייתה לה פנטזיה מילדות להיות רקדנית בלט, שמעה שהכרתי רקדנית. במקרה, לאה גרה באותם ימים אצל מישהי שהיא הכירה".
"הכאבים שלה היו בלתי נסבלים ובסוף ביקשנו ממנה לשחרר. היא שחררה. אני חושב שאימא הרגישה שהיא עשתה את החיבור הנכון עבורי, ואז פשוט הרשתה לעצמה למות"
הן לא הכירו קודם?
"לאה לא הכירה את פינצ'י היפה כי הייתה שקועה בעולם הבלט מגיל צעיר. אבל היא ואימי התאהבו. מבחינת אימי זה היה סוג של סגירת מעגל לחלום הריקוד שלה. בתקופה האחרונה לחייה לאה טיפלה בה לצידנו. הכאבים שלה היו בלתי נסבלים ובסוף ביקשנו ממנה לשחרר. והיא שחררה. אני חושב שאימא הרגישה שהיא עשתה את החיבור הנכון עבורי, ואז פשוט הרשתה לעצמה למות".
יהלומים הם לנצח
מור היה בעבר ספורטאי מקצועי ושיחק בנבחרת ישראל בכדור-מים. הוא התגייס לצה"ל על תקן ספורטאי מצטיין ושימש מדריך ירי בווינגייט. אחרי השחרור נסע לארצות הברית אחרי שקיבל מלגה ל-UCLA בלוס אנג'לס, והחל בלימודי טרום רפואה. כעבור שנתיים חלתה אחותו הצעירה מאי בסרטן והוא חזר להיות עם המשפחה בארץ, ובמקביל סיים תואר בביולוגיה באוניברסיטת תל אביב. התחנה הבאה שלו היתה לימודי גמולוגיה (תורת אבני החן) בניו יורק, ובהמשך נסע לעבוד בעסק של יהלומים באוסטרליה – שם גם החלה קריירת המשחק שלו.
"אני בן אדם של הצתה מאוחרת", הוא אומר. "את המשחק גיליתי רק בגיל 32. מעולם לא היה לי חלום לשחק. וגם אז, אולי בגלל שגדלתי בבית לאור הזרקורים, תהיתי אם אני רוצה לשחק רק כי בא לי להתפרסם, או שבאמת יש לי כישרון ואת החיידק הזה בתוכי. נרשמתי לבית ספר למשחק באוסטרליה. במהלך הלימודים קיבלתי הרבה פידבקים ואפילו נבחנתי לבית הספר הכי חשוב למשחק במדינה – זה שבין השאר יצאו ממנו מל גיבסון וקייט בלאנשט. עברתי שלב אחרי שלב ולקראת הסוף אמנם נשרתי, אבל הבנתי שמשחק זה תחום שמעניין אותי. ב-2009 לוהקתי לתפקיד מרכזי בסדרת טלוויזיה אוסטרלית בשם 'הבטן הרכה'. קיבלתי חשיפה גדולה והייתי מועמד לתואר תגלית השנה במשחק. מיד אחרי הופעתי בסדרה נוספת ובסרט מדע בדיוני בשם 'ראש חץ'. בכל פעם כשקיבלתי תפקיד צבטתי את עצמי כדי להיווכח שזה אכן קורה".
"לא אהבתי את לוס אנג'לס. ראיתי משפחות של ישראלים שירדו ואת ילדיהם המבולבלים, והבנתי שגם שום דבר לא באמת מחכה לי שם כשחקן"
מור עדיין שומר על קשת עיסוקים רחבה גם היום, אבל בשינוי משמעותי: הוא חזר בתשובה. הציציות הן סימן ההיכר הדתי החיצוני היחיד אצלו. לראשו הוא חובש כובע קסקט וברוב התמונות בחשבון האינסטגרם שלו הוא ללא חולצה. הכיפה כנראה תגיע בקרוב. השינוי האמיתי, לדבריו, התחולל עמוק בתוכו כבר מזמן.
למוות של אימא יש קשר לחזרה בתשובה שלך?
"לאה ואני הרגשנו קיטוב בקשר שלנו. התחלנו ללכת לשיעורים אצל הרב יובל אשרוב. לשון הרע של החפץ חיים דיבר אלינו והיכה בנו. שמענו על כבוד האישה ועל שלום בית, והרגשתי שיש לי דרך להגן על עצמי ועל הזוגיות שלי. ואימא שלי? היא מלווה אותנו מלמעלה. במשפחה שלי לא ציפו ממני שאתחתן ראשון כי הייתי סוג של פרפר שמסתובב בעולם. אבל הפתעתי".
אחרי מותה של אימו נישאו הוא ולאה, ונולדה להם בת – אודליה חיה – היום בת 8. "נסענו לאוסטרליה כי לאה הוזמנה לבלט של סידני, ואז קיבלתי ויזת שחקן לארצות הברית והחלטנו לנסות שם את מזלנו. אבל המציאות הכתה: לא אהבתי את לוס אנג'לס", אומר מור, "ראיתי משפחות של ישראלים שירדו ואת ילדיהם המבולבלים, והבנתי שגם שום דבר לא באמת מחכה לי שם כשחקן". הם חזרו ארצה ופה נולד בנם השני דויד משה, היום בן 6. כיום לאה ינאי מור היא סוכנת של כוריאוגרפים ולהקות, ובמקביל הקימה אנסמבל של רקדנים ישראליים ובינלאומיים יחד עם שחר בנימיני, יוצא להקת בת שבע.
כבר כמה שנים שהוא עובד בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בארץ, אבל הוא עוד לא הפך לכוכב. בשנים האחרונות ראינו אותו בתפקיד המפקד אזולאי בסדרה "בשבילה גיבורים עפים"; במיני-סדרה האמריקאית "להרוג את ישו" (לצד ריימונד אמסלם); בסדרת הנוער "פוראבר" בניקולודיאון; בסרט "אבינו" של מני יעיש; בסדרה "אחת אפס אפס" ובתפקידי אורח בסדרות "צומת מילר" ו"מלכת היופי של ירושלים". בנוסף, השתתף פעמיים בתכנית הריאליטי "נינג'ה ישראל" – בעונה הראשונה של נינג'ה ישראל VIP בשנת 2018 – אז הגיע למקום השלישי; ובעונה השנייה של התכנית בשנת 2019 – אז הגיע לחצי הגמר. "זה היה מרגש במיוחד" הוא אומר, "בעיקר כי אבא שלי היה מאושפז באותו הזמן ויומיים אחר כך נפטר".
"תראי את ליאם ניסן. הוא בן 70 ומצליח היום מאוד בז'אנר של אקשן. הבום? הוא יגיע מבורא עולם. הכל עניין של עבודה רוחנית אישית. ברגע שאני סוטה קצת מהדרך, אני רואה איך זה סוגר לי דלתות"
ההורים שלו, פינצ'י ועמי מור (שהיה כלכל באל על), היו אחד הזוגות היותר מסוקרים בישראל בשנות ה-80. הפנטהאוז שלהם היה מקום עלייה לרגל לביצה התל אביבית שנהנתה ממטעמיו של בעל הבית ומהאירוח המזמין של בעלת הבית. אחרי דן נולדו טל, היום בן 45, ומאי, בת 36. "הם לא דתיים, אבל שישי הם עושים אצלי. לכל אחד מהם יש את הניצוץ שלו".
כשהיה מור בן 17 התגרשו הוריו. "זה קרה באמצע גיל ההתבגרות שלי, אבל זה היה בלתי נמנע. החיים סביב הפרסום ועוד דברים תפלים הביאו להרבה מתחים בבית. מרגע הפרידה הייתה הקלה בבית". לפינצ'י היה בן זוג חדש במשך שנים, עמי התחתן בשנית ונולדו לו שתי בנות. הוא נפטר שבע שנים אחרי פינצ'י.
בשל לתפקיד של גבר אלפא מיוסר
בימים אלה מצטלם מור לדוקו-דרמה במסגרתה למד לדבר גרמנית, ולסדרה אודות מצוד השב"כ אחרי הטרוריסט הפלסטיני יחיא עיאש שכונה "המהנדס".
אתה עוד מחכה לבום הגדול? לתפקיד חייך?
"תראי את ליאם ניסן. הוא בן 70 ומצליח היום מאוד בז'אנר של אקשן. הבום? הוא יגיע מבורא עולם. הכל עניין של עבודה רוחנית אישית. זה לא אומר להתפלל יותר אלא ללכת בדרך הנכונה. ברגע שאני סוטה קצת מהדרך – כועס, מדבר לשון הרע או חסר סבלנות – אני רואה איך זה סוגר לי דלתות. מצד שני המון שפע מצטבר סביבי וצריך לבנות כלי להכיל אותו".
איך עושים את זה?
"אני כותב תסריט לסרט אקשן עם חבר ממשפחה חרדית, בוגר לימודי קולנוע. הוא עוסק באדם שחושב שיכול לעמוד ברשות עצמו ואז מבין שיש דברים שגדולים ממנו. זה סרט ישראלי שעלילתו מתרחשת בשנות התשעים. את האיש הזה, שהוא סוג של רמבו, אני אגלם".
אז אתה מצפה לפריצה?
"כן. הז'אנר של פעולה ואקשן הכי מתאים לי. אני מרגיש טוב, נראה טוב ובכושר של בן 20. אני בשל לתפקיד של גבר אלפא מיוסר".
בכובעו האחר מוצא מור את פרנסתו כיהלומן. יש לו חברה בשם "Dan Mor Diamonds" המייצרת תכשיטי יהלומים בהזמנה אישית אונליין. בין הרוכשות האחרונות שלו, הוא מספר, הייתה ימית סול. הוא עוסק לאחרונה גם ביהלומי מעבדה – יהלומים המיוצרים באופן אקולוגי במעבדה, ללא צורך בכרייה או בפגיעה בסביבה. "אם יהלום טבעי הוא מתנה מהטבע – יהלום מעבדה הוא גאונות המין האנושי. והוא גם זול הרבה יותר", מסביר מור. הוא גם מעורב בפרויקט ייחודי עם חברת "אור יהלום" המשלב את הגשמי עם הרוחני: ספרי קדושה, תנ"ך, תניא ותהילים, שמגיעים בכריכה מהודרת משובצת יהלומים בשלל דוגמאות.
אתה מספיק להיות גם מאמן אגרוף?
"אני מאמן מקצוענים, גם מחו"ל, אבל בעיקר מאמן ילדים ונוער עם בעיות נפשיות".
עם כל מה שחווית וראית עד היום, מהו ההישג הכי גדול שלך בעיניך?
"כמי שגדל בבית חילוני נטול כל זיקה לדת, ההישג הכי גדול שלי בחיים – ויש לי כמה וכמה – הוא שילדיי לומדים בבית ספר דתי".